שלום לכולם ,

שלום לכולם ,

רציתי לשאול אותכם שאלה . קצת היססתי בהתחלה , חששתי שאולי צורת כתיבת הודעותיי ונושאיהן פחות מעניינת אותכם ( למרות שעניתם לי בפעם הקודמת בכל זאת חששתי , אולי החשש הזה זה משהו שמלווה אותי הרבה פעמים ... ) . ישראל - תודה שהענקת לי " אוקיי " לכתוב . אני מקווה שהפעם אצליח יותר לקצר בדבריי ... כפי שאתם אולי זוכרים , שאלות על דת מאוד מעסיקות אותי . אבל מה שרציתי עכשיו לשאול קשור להשפעה של השאלות האלה עליי ולא על התוכן עצמו של השאלות . אני מרגיש שההיתמודדות שלי עם הלבטים הללו מאוד קשה לי ורציתי לדעת איך אתם מיתמודדים עם לבטים דומים . האם , למשל , יש פגם לוגי בטענות של אנשים שניתן להוכיח שקיים אלוהים ושסיפרי הדת מקורם ממנו . - האם עצם העיסוק שלי בנושא ( אולי עיסוק אובססיבי , לא יודע ) הוא טעות מבחינה לוגית ? אני לא רואה טעות לוגית בכך אבל מעוניין לשמוע מה אתם חושבים . אני זוכר שאיילת כתבה לי בפעם הקודמת שלהוכיח אירועים מהעבר זה דבר קשה / בלתי אפשרי , אבל לכולם אין ספק ( תקנו אותי אם אני טועה ) שנפוליאון , ג'ורג וושינגטון , הרצל אכן היו קיימים ... וייתכן שגם את המאורעות הכתובים בתנ"ך , למשל , ניתן להוכיח - אז מדוע לאנשים זה כאילו מובן מאליו שהדת זה דבר לאמונה בלב , ללא ביסוס שיכלי ואין הם מרגישים צורך לבדוק את הדברים ? האם אולי רוב בני האדם מושפעים מדיעות קדומות לגבי הדת ואינם מפתחים מחשבה עצמאית משלהם ולכן אין הם מרגישים צורך לבדוק ? האם רוב בני האדם באמת כל כך רדודים במחשבתם בנושא הזה ? האם ההשלכות של הדברים במידה והם נכונים לא מהווים סיבה מספקת לפנות זמן לבדוק את הנושא ? אני באמת שואל כי אני לא יודע ואשמח לשמוע את דעתכם . גם לגבי איך להצליח לחיות חיים מאושרים מחשבות בקשר לדת מבלבלות אותי . אני נימצא כרגע במצב שאני חושב האם אדם דתי אמיתי מאושר יותר מאדם אחר שאיננו כזה . ישראל כתב לי פעם שעברה שהוא סבור שכן , והוא אפילו מקנא באנשים כאלו - אם אכן כך הדברים ( ואני עדיין לא גיבשתי דיעה מוחלטת אבל בוא נניח את האפשרות הזאת ) האם אין בזה משהו מעציב שמוציא את החשק לחוות דברים בחיים , הרי אושר אמיתי אני אף פעם לא אמצא ... שוב הארכתי ...
 
למה שלא תמציא איזה שם ידידותי?...

מה, נקרא לך "דגבא יקר"? זה לא נשמע טוב. יש לך מחשבות רבות בנוגע לדת, לאלוהים, למקומו של האדם ביחס למוחלט ועוד. זה טבעי מאוד ומעורר סימפטיה. קשה להקיף אפילו שמץ מהנושאים שהעלית במשפטים אחדים. מגילות אינני אוהב לכתוב כאן, ובכל מקום אחר. נניח שהיינו מוכיחים מדעית שחלק מהאנשים שמאוזכרים בספר הספרים לא היו קימים או שמעשים המיוחסים להם לא התקיימו. האם הדבר היה מערער אמונה של אדם דתי? לא מיניה ולא מקצתיה. האמונה היא בלתי תלויה בעובדות שבעולם. זה נכון לא רק ביחס לאמונות דתיות אלא ביחס לכל השקפת עולם מבוססת. ראה למשל כיצד אנשי ימין בישראל משתמשים במציאות "להוכחת" אענותיהם ממש כשם שאנשי השמאל משתמשים באותם רכיבי מציאות עצמם כדי להוכיח את ההפך מכך. מבחינה לוגית אין הוכחה תקפה לקיום אלוהים. צר לי. זו היתה ונשארה שאלה פתוחה. לטעמי אין טעם להניח את קיומו של אלוהים כי אז נצטרך להניח שגם אלוהים עצמו הוא יש נברא. אין טעם להניח את קיומו כי אין סיבה לייחס לו טוב, למשל. כשאמרתי שאדם דתי מאושר יותר לא התכוונתי לאיש המימסדים הדתיים אלא לאדם השמח באמונתו התמימה. מקיים או לא מקיים מצוות- היינו הך.
 
משהו להגיד לישראל ולאיילת ...

קודם כל , איילת - לא התכוונתי למקד את דבריי על מה שכתבת לי בזמנו אלא לבדוק את צורת ההיסתכלות של רוב בני האדם על הנושאים הללו . בכל זאת התייחסתי גם למה שאת אמרת וניסיתי לבדוק אם דברייך נכונים . אני כמובן לא מכיר לעומק את דיעותייך על העניינים הללו ולהעביר ביקורת מתוך משפט או שניים שכתבת עשויה להיתברר כטעות . אני פשוט בזמן האחרון מנסה לבחון את צורת ההיסתכלות שלי על הנושאים הללו ועל טענות שמושמעות מאנשים שונים וחשבתי שאולי לא הייתי צריך לנהוג בצורה הזאת , ואם זה אכן כך אז אני מיצטער . ישראל - רציתי להתייחס עוד טיפה להודעתך . ראשית , העובדה שאנשים דתיים דבקים באמונתם ללא קשר לטענות שיכליות כאלה ואחרות , לא מורידה מחשיבות הבדיקה השיכלית לי באופן אישי . אני , שלא גדלתי על בירכי חינוך דתי , כן מרגיש נחיצות לבדוק את הדברים שיכלית ועל פיהם להחליט האם אני מאמין או לא , האם לשמור מצוות או לא . זה שאנשים אחרים תמיד ידבקו בדעתם ולא משנה העובדות בשטח , לא אומרת כמובן שהעובדות אינן קיימות . כך אולי גם לגבי וויכוחים פוליטיים למיניהם , שבחרת להביא כדוגמה . בהחלט ייתכן שאם נאמץ את מוחותינו נוכל להגיע לתשובה האוליטימטיבית ( כמובן עד כמה שבני אדם מסוגלים להגיע לתשובות אבסולוטיות ) בדבר האופן שעלינו להתייחס לערבים , לוותר על שטחים או לא וכו' וזה שעדיין לא הגענו לתשובה אולי רק מצביע על ראייה צרה של שני הצדדים - השמאל והימין , שמונעת מלהגיע בינתיים לפיתרון . אני ממש לא מבין בפוליטיקה אבל ייתכן שמה שכתבתי נכון . לגבי מה שכתבת שאין הוכחות לקיום אלוהים , ייתכן שאתה צודק . אתה עושה רושם של אדם מאוד חכם ואני בהחלט מכבד את דעתך . אבל מה שאותי מטריד הוא איך אני , שאולי לא הגעתי לתובנות ברורות בנושא כמוך , צריך להתייחס לדברים . מדוע , למשל , שכן שלי שיצא לי לדבר איתו על הנושא אמר לי שהוא חושב שאין אלוהים ואפילו אם יש , מבחינתו זה כאילו אין בגלל שאלוהים מאפשר לדברים מאוד רעים להתירחש בעולם , ואילו אני מסופק האם צורת היסתכלותו נכונה . הרי סוגיות של צדיק ורע לו ורשע וטוב לו נידונו ע"י גדולי חכמי ישראל לאורך הדורות ואיך אפשר לקבוע דברים ניחרצים , כמו ששכני עשה , בלי לבדוק את הדברים לעומקם . מדוע רק אני ניכנס לספיקות ואילו לאחרים יש דיעה ברורה ? או שאולי זה לא רק אני , אני לא יודע . לגבי עניין האושר - עדיין , לפי השקפתך , אדם שמאמין באלוהים חי בתחושת אושר גבוהה יותר - ואם כך , לכאורה , חוזרת שאלתי . האם אתה מקנא בו וסובר שלא תוכל להיות מאושר כמוהו ?
 

איילת פ

New member
דגבא יקר

אני מבינה אותך מאוד, את השאלות שלך, את החיפוש הקפדני, את הצורך בבדיקה חוזרת, את הצורך בשמיעת דעות אחרות - הכל, אפילו הנושא עצמו מעסיק אותי- באופן אישי . אבל אני מסכימה עם סרן קירקגור שאומר כי "אמונה מתחילה במקום שהמחשבה נפסקת" .אל תטעה, קירקגור מייחל להאמין באל כשם שאברהם האמין בו משנתבקש להקריב את בנו יחידו שחיכה לו כל כך הרבה זמן . לדעתי אתה צריך לשנות את תוואי החיפוש שלך מאילו הוכחות יש לי להאמין ל-האם אני מאמין .למשל, שים עצמך במקומו של אברהם, או במקומם של צדיקים אחרים .האם היית פועל כפי שהם פעלו ? כמה רחוק אתה היית הולך בשביל אותו אל עליון ? מה אתה מוכן להקריב ? - כך תוכל לבדוק מבחינה יותר אופרציונלית מה חש ליבך בנפרד משיכלך המתלבט .
 
דבריך נכונים

לגבי מאורעות התנך שלבינתים לא נמצאו ממצאים להכחשתם(אולי להפך)ולגבי אלוקים עיין ברמבם ספר מדע תחלת הלכות יסודי התורה שנותן כמה תשובות לשאלתך(עיין ברמבם כולל ההקדמות והמפרשים המובאים בצדו)
 
אני אשקול את זה ...

אולי באמת כדאי שאני אמצא שם חדש ... פתאום היתעוררתי עכשיו בבוקר והיתעוררה לי מחשבה כמה מהלבטים שלי בנושא קשורים לתוכן עצמו וכמה הם קשורים להשפעה של אנשים מסויימים עליי . ( כמו המרצה ההוא שסיפרתי לכם עליו , אינני יודע אם אתם זוכרים ) . אולי גם הצורה שאני מיסתכל על הדברים שישנה אפשרות ( תיאורטית לצורך הדיון , כי אני מבין ישראל שאתה סובר שלא ) שניתן להוכיח את הדברים בצורה שאינה משאירה מקום לספק - אולי זו גישה מעוותת . אולי נושאים כאלה , ברומו של עולם , צריכים להישאר באי וודאות ברמות שונות או בצורה מלאה וככה טבע העולם ובני האדם בנוי . אולי בגלל זה השיחה עם הנומרולוגית שסיפרתי לכם עליה הלחיצה אותי , כי כאילו קיבלתי הוכחה מוחלטת ( ואולי לא ) שיש גילגול נשמות , אלוהים וכו' . גם ניהיו לי אולי ייסורי מצפון על דברים רעים שהיא סיפרה לי שעשיתי מגילגולים קודמים , אם באמת מה שהיא אמרה זה נכון . הרבה דברים מטרידים אותי והינה עוד פעם הארכתי . ישראל , ניראה לי שכדאי שפעם הבאה שאני אכתוב הודעה ארוכה כל כך אולי תחסום אותי ...
 

hilabarak

New member
דגבא שלום לך, אינך צריך להתנצל

על אריכות דברייך, השאלות שלך מאוד טובות. אני רוצה להסיט לרגע את הדיון לפסיכולוגיה בגרוש. פשוט כי לדעתי, הבעייה במקום אחר לחלוטין. בודהא הגדיר את הקיום כ - כמיהה אין סופית למשהו אחר. הוא אמר "כמה קשה להשיג שלוות נפש וכמה קצרת רוח להיעלם אחרי בואה". הוא לא טען שהחיים הם סבל, אלא ששלוות הנפש חמקמקה מאוד. עכשיו כל אדם חושב ששלוות הנפש שלו חמקמקה בגלל סיבה אישית שלו: אחד חושב שאם היה לו יותר כסף היה מרגיש יותר בטוח בחייו ואז שלוות הנפש היתה מגיע, אחד חושב שאם היה לו יותר כסף אז היו מכבדים אותו יותר ואז שלוות הנפש היתה מגיע, אחת חושבת שאם הבעל היה מגלה חיבה כל יום 8 פעמים היא היתה מגיע, אחת אחרת חושבת שאם לא היו פיגועים במדינת ישאל אז שלוות הנפש היתה מגיע ויש אחד שחושב שאם ימצא הסבר אמיתי לאלוהות אז שלוות הנפש תגיע (אם אתה מבין את כוונתי). אבל שלוות הנפש איננה מגיע, היא תוצאה של הדרך. החיים בנויים מניגודים וצריך לג'נגל מאוד טוב. אמונה, שפע כספי, ערך עצמי, מימוש, זוגיות טובה (בקיצור כל מה שכולם מחפשים) הם רק תוצאות של יכולת ג'ינגול (מלשון ג'גלניג עם שלושה כדורים). אין מה לעשות צריך לדעת להחזיק שלושה כדורים בתנועה מתמדת באוויר. אפשר להתסכל על הכדורים כאגו ונתינה ויכולת מדדיטטיבית (כאשר שלושתם נעים באוויר בו זמנית נוצר השלם). ואפשר להסתכל עליהם בטח בעוד דרכים. בדבר אחד אני משוכנע מתוך מסעי האישי (וכמובן אני נתמך במילארדי המאמינים בבודהיזם ומאות מיליוני בני המערב המחפשים אחר שלווה שלא מגיע) - השלווה היא תוצאה של יכולות מנטליות גבוהות. שום כסף לא יביא אותה, שום אמונה לא תביא אותה, שום עבודה מדהימה לא תביא אותה ושום אהבת אמת לא תביא אותה. אלו רק תוצאות של יכולות שלך. אדם יכול להיות עשיר כספית, אבל היכולת המנטלית שלו מאוד נמוכה ולכן ירגיש עני ולהיפך. אני לא מאמין לרגע לאף אדם חרדי שיטען שיש לו שלווה בגין אמונה (יש לי חבר שחזר בשאלה וטען שהכל שם זה פחד ולא אמונה). ראיתי אותם בהתנתקות, אנשים שלווים מוסרים את הבית מתוך אמונה, הם לא מתנהגים כמוהם. בכלל אדם שליו מבין את המציאות, הוא לא מצהיר יומיים לפני התנתקקות שיהיה נס. אדם מאמין לא צריך ניסים לא מציאותיים, הוא חי את נס החיים בעצמו. לדעתי אם רק 2 אחוז מהאוכלוסיה יודעים לג'נגל באופן מולד, זה נכון לאוכלוסייה החרדית ולאינידאנית ולחברה המערבית. כל השאר שחקני קולנוע שמדברים על אמונה, אבל אינם חשים אותה. כנראה ששוכני פורום זה לא נולדו עם היכולת הטבעית ולכן עליהם ללמוד אותה. זה לדעתי חלק מהייעוד של אנשים שמחפשים אחר השלווה דרך הפילוסופיה. למצוא דרכים חדשות ונוספות להגיע אליה. אבל לדעתי אם אתה מחפש שלווה, לא תמצא אותה דרך הבנת האמונה, אלא דרך ההתנסות. השאלה הפשוטה "מדוע אינני מרגיש שלווה כרגע ?" או " מה חסר לי כרגע ?". תוביל להתנסו בשלווה או בהיעדרה כרגע, לא סיפורים על דת ואמונה, אלא תכ'לס כרגע, מה חסר ? או אז לומדים לג'נגל - בהתחלה מבינים שחסר כסף ואז לומדים שכסף מייצג רק ביטחון או רק רצון לגדולה (כל אחד והשטויות שלו) ואחרי זה לומדים שהרצון לגדולה או לביטחון הוא כמיהה ללא תוחלת וכך מתקדמים עד שמגיע האמונה. אבל מי שרוצה אמונה אינסטנט (מתוך פילוסופיה ולא היתנסות), זה כמו אדם שבמקום לטפס על האוורטס מנסה להגיע לפסגה עם מסוק. אפשר אבל זה חסר תוחלת. מהות החיים היא להגיע לפסגה מתוך הטיפוס וההתנסות. בפסגה אין כלום, ההגעה אליה היא המהות. להגיע במסוק לפיסגה זה כמו סתם לטוס בשמיים ולהתבונן בנוף. כמו גלוייה של פריז. את פריז מרגישים בטיול הרגלי, בניחוח, לא בגלוייה שקנינו בישראל.
 
ברק שלום ,

קראתי את הודעתך המושקעת פעמיים . הדרך שבה אתה בוחן את ניסיונות בני האדם להשיג אושר מעניינת . באמת כסף , למשל , הוא לא מטרה ומאחוריו מיסתתרים מניעים , כמו שציינת , להשיג בטחון , כבוד וכו' ואדם עם יכולות מנטליות גבוהות ( אם מותר להישתמש בלשונך ) יכול אולי לפתח מנגנונים אחרים שיאפשרו לו להשיג את הדברים הללו ללא תלות במצב פיננסי כזה או אחר . כך גם לגבי הרבה דברים נוספים . וכך גם לגבי אדם דתי אשר אמונתו ודרך חייו בוודאי ( או לכל הפחות בין היתר ) מספקים לו מילוי לצרכים מסויימים הקיימים באישיותו . ומה שאני מנסה לבחון הוא האם המילוי של הצרכים הללו , צרכים שיכולים להיות קיימים גם באנשים חילוניים , יכול להיות מושג גם בדרכים אחרות . למשל אדם דתי חי על פי מערכת ערכים וחובות מאוד מוגדרים ומקיפים המעניקים לו מודעות די תמידית לקשר בין מעשיו לבין הליכה בכיוון הנכון והטוב , דבר שמעניק לו סיפוק ממעשיו בחייו ועשוי אפילו להקנות שלווה ואושר ( שוב כמו שאמרת זה בהחלט תלוי ביכולות מנטליות ודבריי לא מיתייחסים לאנשים שציינת שמונעים רק מפחד ) . האם גם אדם חילוני , שמעשיו אינם כפופים למערכת דומה , יכול לפתח מודעות שתקנה לו תחושת סיפוק ואושר דומים ? יכול להיות שכן ( יש כאלה שיאמרו בוודאות שכן ) , יש כאלה ( אולי כמוך ) שטוענים שהדרך להשיג מודעות וריכוז מהסוג הזה היא דרך המדיטציות , היוגות ודברים דומים . אני עדיין בשלב התהייה והבדיקה . סתם דרך אגב שאלה לי אליך לגבי סוף דבריך - כתבת " ... לדעתי אם אתה מחפש שלווה , לא תמצא אותה דרך הבנת האמונה , אלא דרך ההתנסות . " - אני מבין שהתכוונת להיתנסות במדיטציות . האם דרך המדיטציות אתה מפתח אמונה באל , האם אמונה כזאת הכרחית לאדם שחי בדרך חיים זו או שאין קשר הכרחי בין הדברים ואין סתירה בין גישות אתאיסטיות לבחירה בדרך חיים כזאת . אני שואל מתוך בורות , הנושא הזה מאוד זר לי .
 

hilabarak

New member
דגבא שלום, אם נתייחס קודם

לשאלה שלך בסוף. כוונתי היתה להתנסות ב"אמונה" ללא קשר למדיטציות. נניח שאתה רוצה להשיג בחורה מסויימת, עלייך להתנסות בניסיון להשיג אותה. לנסות לדבר איתה, להשקיע קצת, לקבל דחייה. אחרי זה לנסות עם בחורה אחרת עד שתאמין שאתה מסוגל להשיג את אותה בחורה שאתה רוצה. אם תלך מתוך התנסות נכונה (מתוך אותן יכולות מנטליות גבוהות שתטרח לפתח) אז תנסה להשיג את זו שגם תרצה אותך ותתאים לך. אחרי זה תנסה לפתח איתה זוגיות שתהיה טובה לך. בהתחלה תדבר איתה על בעיות ותגלה זאתם יותר מיד מדברים על בעיות ולפעמים רצוי לשתוק. אחרי זה תלמד לשתוק ותגלה שלפעמים עדיף לדבר כי דברים ששותקים בגינם הופכים להיות מוגלה פנימית. עד תבנה לך זוגיות שמתאימה לך. אחרי זה תנסה למצוא מקצוע מתאים ומימוש ורמת חיים שמתאימה לך ותגרום לך לעבוד יותר מידי. ואחרי זה תעבוד פחות מידי ו....................... ויום אחד תגלה שאתה פשוט מבין את החיים, אתה יודע למצוא את מבוקשך. לא את מבוקשי, לא את מה שהורייך מבקשים, אלא את המבוקש לך. את ההורות שמתאימה לך, את הזוגיות המתאימה לך, את המימוש המתאים לך, את המקצוע המתאים לך, את הפשרות המתאימות לך ו..... ומשם לדעתי נולדת האמונה, מתוך ההתנסות הזו בחיים עצמם, בכישלונות וההצלחות בשאלות ובתשובות. המדיטציה היא רק כלי לעזור לשמור על כיוון מסויים. נניח כשאתה מחפש מימוש, אז המדיטציה עוזרת למצוא מימוש שמתאים לך ולא רק לאגו שלך. האמת היא שאינני רואה כל קשר בין ההתנסות עליה דיברתי לבין אמונה כזו או אחרת, אדם יכול להאמין באל או לא להאמין באל, אמונה מחייבת התנסות בחיים. קשה יהיה למישהו בעולם לשכנע אותי, שאדם דתי יכול לוותר על כל המאמץ המנטלי הזה ופשוט להתמסר לעבודת האל, ובכך לפתור עצמו מעבודה על הזוגיות וההורות והמימוש והמקצוע והביטוי האישי ..... לדעתי אדם הוא אדם הוא אדם. הוא יכול להתחבא מאחורי שורת חוקי דת וקהילה דתית, אבל האנושיות שלו תשיג אותו. בדיוק כמו שהיא השיגה את הקומוניסטים שניסו לברוח מהאינדבידואל ואת הקיבוצים ואת ילדי הפרחים של שנות ה70. כל המוסדות הללו התפרקו בסוף. האדם הוא ייצור חברתי ועצמאי בו זמנית, וזה מאוד קשה לעשות ג'נגלינג בין השניים. מכיוון שעוד לא פגשתי אף אדם דתי שההתנהגות שלו (לא מוצא פיו) שיכנעה אותי אחרת, אז אני יכול להניח שהם אנשים כמוני. יש יתרונות לדת (מוסד מסודר ומאורגן ללא כאבי ראש) ויש חסרונות (אין קידום אישי בדיוק כמו בועד עובדים, הכל לפי דרגות וותק, לא משנה מה אתה עושה). לגביי סיפוק של אדם חילוני מול דתי ? בעיני התשובה היא לחלוטין הפוכה מההנחה שלך. אני עובד באגד במחלקה כלכלית על חוזה אישי. ישנם כ- 100 חוזים אישיים (כולם אקדמאים) וכל השאר או חברים או שכירים מאוגדים בועד. רק החוזים האישיים יכולים להיות מפוטרים מהיום למחר בלי הסבר או לעזוב כי הם מצאו מקום אחר או לקבל תוספת שכר או הורדת שכר. כל השאר מקובעים בהסכמים של חברים או שכירים. נחש מי הכי מחוייב לחברה ? אנחנו החוזים שיכולים להיות מפוטרים כל רגע או הם שהפכו להיות חלק מהחברה והעתיד שלה ? ברור שאנחנו. אנחנו פועלים מתוך עצמנו, מתוך מוסר פנימי ולא מתוקף הסכמים חיצוניים. נחש מי נהנה לעבוד ומי מתלונן כל הזמן ? שוב צדקת, אנחנו נהנים אנחנו קמים כל בוקר עם תחושה שצריך להוכיח עצמנו, שצריך לתרום כדי להישאר. הם רק מקטרים שלא דאגו להם מספיק בעניין זה או אחר. אם נמשיך בקו הזה לדעתי, אדם חילוני יכול למצוא מימוש רב יותר בחייו. אני מממש עצמי בפורום זה ופורומים אחרים מתוך צו פנימי שאומר שיש לי יכולת ועליי להשתמש בה. אני לא מוכן לקבל כסף עבור שירותי (הציעו לי לא מעט פעמים), כי אני מודע שהיכולות ניתנו לי במתנה ואני אישית במסע שלי צריך לתת אותם ולא למכור אותם (יש אחרים שאולי צריכים למכור ולא לתת). אני עושה זאת מאמונה פנימית, לא כי רב אמר לי או כי ככה נהוג בישיבה או כי זה מה שהרמב"ם טען לפני 500 שנה (או יותר או פחות). לדעתי אדם חילוני עוקף בקלות מימין, אבל גם משמאל. אדם חילוני שהולך לאיבוד אין מי שימצא אותו בניגוד לחברה דתית התומכת. אדם חילוני שמוצא את עצמו, אין סיכוי לעקוף אותו כי העוצמות שהוא היה צריך להביא כדי למצוא עצמו, עולות פי 1,000 על אלו של אדם דתי. לדעתי אתה משווה סיירת מטכ"ל לגולני ושואל האם סיירת מטכ"ל יכולה להתקיים בלי מסדרי הבוקר של חטיבת גולני. בטח שאפשר, בסיירת מטכ"ל קמים בבוקר ונגשים לחדר כושר מתוך מנהיגות אישית. ואת הדיון הזה העליתי כי לדעתי בתוך תוכך אתה עדיין מתלבט בין גולני לסיירת מטכ"ל.
 
ברק ,

יש לי עוד מה לכתוב ולשאול על דבריך אך אינני מרגיש טוב בזמן האחרון , אני מעדיף להיתמקד בשיפור במצבי , ביני לבין עצמי ובטיפול שאני מקווה שיעזור ולאחר מכן לחזור לנושא שעליו דיברנו . אני מקווה שאוכל לחזור בקרוב ולהמשיך לשמוע את דעתך על הדברים .
 

d a f u k

New member
תשובה

חשוב להפריד בין להאמין במשהו ולהוכיח משהו ואני אפרט: כאשר פרט כלשהו מדבר על האמונה שלו הוא אינו מתיימר להגיד שזאת האמת המוחלטת אלא שהוא בוחר להעדיף את התיאוריה הזאת על האחרות ולכן אין משמעות לניתוח לוגי של אמונה. בניתוח לוגי אנו מנסים לדבר על האמת באופן אובייקטיבי, זאת אומרת נניח הנחות וננסה להסיק מהם מסכנות. לא ניתן להוכיח קיום של אל מסויים. ואף אל (כל יכול) אינו יכול להיות קיים. (או לחליפין: אם קיים אל כלשהו הוא בהכרך אינו כל יכול) אין בדברים אלה שום אימרה על אמונה כללית באל כזה או אחר.
 
למעלה