שלום לכולם...
יצא לי לקרוא כאן כמה פעמים ויש לכם ממש אחלה עצות. יש לי בעיה קטנה, אני מקווה שתוכלו לעזור לי. אני יוצאת כבר כמעט חודשיים עם מישהו מקסים, חכם, מצחיק,כיף לי איתו וכו'. וכאילו שזה לא מספיק.. הבן אדם פשוט נראה טוב, הוא בדיוק הטעם שלי. עכשיו תגידו "סבבה.. מה הבעיה?!" הבעיה היא שהוא נראה טוב מידי, הוא נראה כ"כ טוב עד שחברה שלי שאלה אותי "מה לבשת באותו יום שהכרת אותו?" כאילו לבשתי מיני או מחשוף שמשכו את תשומת ליבו.. כאילו היא לא מאמינה שמישהו חתיך כמוהו יתחיל איתי. וזה לא רק היא, אני נתקלת בכ"כ הרבה הערות של אנשים בנוסח "וואלה.. שיחקת אותה" עכשיו רק כדי להבהיר דברים, אני ממש לא מכוערת. אומרים לי שאני ניראת טוב ואני יודעת את זה (אני מקווה שלא נתפסתי עכשיו כשחצנית). אין לי תלונות בקשר למראה שלי. אני אומנם לא דוגמנית ואפילו לא קרובה לזה אבל אני שלמה עם עצמי ועם הגוף שלי ואני בטוחה שזה מוקרן החוצה. מקרה טרי שהיה לי שקרה לי אתמול שיצאנו, ישבנו ביחד בבר ואז בחורה הגיעה מהצד השני והחוצפנית מתחילה איתו כאילו אני אויר, הוא כמובן שלא שיתף פעולה. היא לחשה לו באוזן שהיא רוצה את המספר שלו והוא אמר לה "רגע, אני אשאל את חברה שלי" הבחורה התייבשה ואמרה לי בזלזול "את חברה שלו?" מיותר להגיד שנעלבתי עד מעמקי נשמתי.. ובאותו רגע הרגשתי הכי מכוערת וזה הרס לי את כל המצב רוח . מפריע לי העיסוק השיטחי הזה במראה חיצוני. לפעמים אני מרגישה שהחברה מכתיבה לנו שאדם יפה צריך לצאת עם האדם יפה במידה שווה (סטייל בראד פיט ואנגלינה ג'ולי) כי אז אני נתקלת בגבות מורמות ובהערות מפגרות. כל הביטחון שהזכרתי נעלם לי, וחלילה לא בגללו הוא גורם לי להרגיש הכי יפה שיש. אני מרגישה ככה בגלל החברה שלנו שקובעת לנו מה יפה ומה לא, חברה שלא רואה כלום מעבר למראה חיצוני. זה ממש מתסכל אותי למרות שבלב אני יודעת שזה לא אמור להיות ככה.. אני יודעת שהוא התאהב בי בגלל כ"כ הרבה סיבות: החום שאני מקרינה, החיוך שלי, ההומור שלי, האהבה שאני מרעיפה עליו ועל אנשים קרובים אליי. אבל עדיין זה כ"כ כואב לי שלמרות הכל יש את העיסוק המטופש הזה עם המראה שלי. אני מקווה שהבנתם משהו... יצא לי ממש סלט. תודה מראש.
יצא לי לקרוא כאן כמה פעמים ויש לכם ממש אחלה עצות. יש לי בעיה קטנה, אני מקווה שתוכלו לעזור לי. אני יוצאת כבר כמעט חודשיים עם מישהו מקסים, חכם, מצחיק,כיף לי איתו וכו'. וכאילו שזה לא מספיק.. הבן אדם פשוט נראה טוב, הוא בדיוק הטעם שלי. עכשיו תגידו "סבבה.. מה הבעיה?!" הבעיה היא שהוא נראה טוב מידי, הוא נראה כ"כ טוב עד שחברה שלי שאלה אותי "מה לבשת באותו יום שהכרת אותו?" כאילו לבשתי מיני או מחשוף שמשכו את תשומת ליבו.. כאילו היא לא מאמינה שמישהו חתיך כמוהו יתחיל איתי. וזה לא רק היא, אני נתקלת בכ"כ הרבה הערות של אנשים בנוסח "וואלה.. שיחקת אותה" עכשיו רק כדי להבהיר דברים, אני ממש לא מכוערת. אומרים לי שאני ניראת טוב ואני יודעת את זה (אני מקווה שלא נתפסתי עכשיו כשחצנית). אין לי תלונות בקשר למראה שלי. אני אומנם לא דוגמנית ואפילו לא קרובה לזה אבל אני שלמה עם עצמי ועם הגוף שלי ואני בטוחה שזה מוקרן החוצה. מקרה טרי שהיה לי שקרה לי אתמול שיצאנו, ישבנו ביחד בבר ואז בחורה הגיעה מהצד השני והחוצפנית מתחילה איתו כאילו אני אויר, הוא כמובן שלא שיתף פעולה. היא לחשה לו באוזן שהיא רוצה את המספר שלו והוא אמר לה "רגע, אני אשאל את חברה שלי" הבחורה התייבשה ואמרה לי בזלזול "את חברה שלו?" מיותר להגיד שנעלבתי עד מעמקי נשמתי.. ובאותו רגע הרגשתי הכי מכוערת וזה הרס לי את כל המצב רוח . מפריע לי העיסוק השיטחי הזה במראה חיצוני. לפעמים אני מרגישה שהחברה מכתיבה לנו שאדם יפה צריך לצאת עם האדם יפה במידה שווה (סטייל בראד פיט ואנגלינה ג'ולי) כי אז אני נתקלת בגבות מורמות ובהערות מפגרות. כל הביטחון שהזכרתי נעלם לי, וחלילה לא בגללו הוא גורם לי להרגיש הכי יפה שיש. אני מרגישה ככה בגלל החברה שלנו שקובעת לנו מה יפה ומה לא, חברה שלא רואה כלום מעבר למראה חיצוני. זה ממש מתסכל אותי למרות שבלב אני יודעת שזה לא אמור להיות ככה.. אני יודעת שהוא התאהב בי בגלל כ"כ הרבה סיבות: החום שאני מקרינה, החיוך שלי, ההומור שלי, האהבה שאני מרעיפה עליו ועל אנשים קרובים אליי. אבל עדיין זה כ"כ כואב לי שלמרות הכל יש את העיסוק המטופש הזה עם המראה שלי. אני מקווה שהבנתם משהו... יצא לי ממש סלט. תודה מראש.