שלום לכולם
פניתי לעזרה מהפורום הזה בתקווה שאוכל למצוא כאן כמה תשובות,בעיקר בוגרות. קודם כל הקדמה,אך אל נא תתייאשו. מאז ומתמיד אהבתי אומנויות לחימה,בתור ילד התאמנתי שנים בקארטה,עסקתי שנה גם בג'ודו(ומאוד נהנתי),אבל עיקר הניסיון שלי(דבר שאני לא ממש גאה בו) הוא ממכות בבי"ס.בצבא וכן הלאה.אני לא אדם אלים,פשוט אני לא מוותר ומתעצבן(כבר לא בקלות כמו בעבר) מאנשים שמגלים כליי תוקפנות מכל סוג שהיא.הבעיה היא שברגע שאני מתעצבן זה כאילו מישהו מכבה את האורות ואני רואה מטרה מולי.הבעיה היא שאני גם ממש טוב בזה,זה כאילו שיש אנשים שנולדו עם כישרון לאומנות,ואני - למכות. ולכן הפסקתי להתאמן,מה שלדעתי היתה טעות קשה,אמנם הצלחתי להרגיע את עצמי,אבל בדיעבד הייתי חייב להמשיך. עכשיו אני מחפש שוב מקום להתחיל בו,ניסיתי איקידו כי זו אומנות רגועה. רגועה מדי בשבילי...אגרוף תאילנדי - אמנם אני נהנה אבל יש גבול לכמה ערסים אפשר לראות ביום...סתם,זה פשוט מכניס אותי למצבים נפשיים שאני מנסה לברוח מהם. בכל אופן,השאלות: 1)האם מומלץ לחזור להתאמן באומנות לחימה? 2)האם יש מסגרת מומלצת? 3)האם מישהו מכיר אומנות מומלצת? תודה ולילה טוב
פניתי לעזרה מהפורום הזה בתקווה שאוכל למצוא כאן כמה תשובות,בעיקר בוגרות. קודם כל הקדמה,אך אל נא תתייאשו. מאז ומתמיד אהבתי אומנויות לחימה,בתור ילד התאמנתי שנים בקארטה,עסקתי שנה גם בג'ודו(ומאוד נהנתי),אבל עיקר הניסיון שלי(דבר שאני לא ממש גאה בו) הוא ממכות בבי"ס.בצבא וכן הלאה.אני לא אדם אלים,פשוט אני לא מוותר ומתעצבן(כבר לא בקלות כמו בעבר) מאנשים שמגלים כליי תוקפנות מכל סוג שהיא.הבעיה היא שברגע שאני מתעצבן זה כאילו מישהו מכבה את האורות ואני רואה מטרה מולי.הבעיה היא שאני גם ממש טוב בזה,זה כאילו שיש אנשים שנולדו עם כישרון לאומנות,ואני - למכות. ולכן הפסקתי להתאמן,מה שלדעתי היתה טעות קשה,אמנם הצלחתי להרגיע את עצמי,אבל בדיעבד הייתי חייב להמשיך. עכשיו אני מחפש שוב מקום להתחיל בו,ניסיתי איקידו כי זו אומנות רגועה. רגועה מדי בשבילי...אגרוף תאילנדי - אמנם אני נהנה אבל יש גבול לכמה ערסים אפשר לראות ביום...סתם,זה פשוט מכניס אותי למצבים נפשיים שאני מנסה לברוח מהם. בכל אופן,השאלות: 1)האם מומלץ לחזור להתאמן באומנות לחימה? 2)האם יש מסגרת מומלצת? 3)האם מישהו מכיר אומנות מומלצת? תודה ולילה טוב