שלום לכולם

בטי23

New member
שלום לכולם

שלום בנות קוראים לי בטי אני בת 23 אימי נפטרה שהייתי בת 10. אני ממש צריכה שתעזרו לי..... היה לי חבר 7 שנים (כל החיים כמעט) ולפני כמה חודשיים נפרדנו ומאז שנפרדנו יצאתי עם כמה בחורים וכל הזמן שהם היו מגיעים לשלב של לדבר על המשפחה הייתי נתקעת ולא יודעת מה לומר למרות שיש לי אבא מקסים ואחות מקסימה וזה ממש מתסכל אותי שאני לא מסוגלת לומר לבן אדם שאני יוצאת איתו שאין לי אמא. אני לא יודעת ממה זה נובע אולי מבושה או אולי בגלל איזה פחד כזה שאולי עכשיו הוא לא ירצה אותי בגלל זה או ירחם עליי... בכל מקרה בנות אני ממש לא יודעת מה לעשות. איך אני אומרת לבחור שאני יוצאת איתו שאין לי אמא ונשארת בחיים ?????.. מתי אתם חושבות שצריך להגיד? אני פשוט מרגישה שאם אני לא יגיד לו את זה עכשיו אני אף פעם לא יהיה מסוגלת להגיד ולכן אם אני יוצאת עם משהו שאני ממש רוצה שזה ימשיך ביננו אני חושבת שאני צריכה לומר לו על המפגש הראשון אבל פשוט לא יודעת איך לעשות את זה בנות בבקשה תעזרו לי.............
 
שלום לך בטי

האם ניסית לחשוב מה מונע בעדך בעצם מלספר לבחור איתו את יוצאת את מצבך המשפחתי? השאלה היא האם את מרגישה בושה או שאת "פחות טובה/שווה" כי אין לך אמא?! הכל מתחיל בתחושה ש-ל-ך לעובדה זו, ואם את מרגישה בושה ו/או שאינך טובה מספיק בגלל זה, הרי שזה מה שאת משדרת ואולי זו הסיבה בגללה את פוחדת לספר. האם נתקלת אי פעם בבעיה כשסיפרת למישהו על המצב? ככלל אנחנו נתקלים לא אחת במשהו המפחיד, מכעיס, או משהו המשדר לנו רגש כלשהו, חזק, ובעצם מדובר בהשתקפות של רגש שלנו... לכן נסי "לשבת" עם עצמך בשקט וחשבי מה בעצם יכול לקרות אם תגלי לו?! למה שירצה לעזוב אותך בגלל זה? האם את מרחמת על עצמך?? לדעתי, את צריכה פשוט לומר לו את הדברים בפשטות וללא דרמתיות, כמשהו שהוא חלק ממך ושאת רגילה בו, חשבי על כך שאם הבחור רוצה בך, לא זה יהיה הדבר שימנע ממנו מלהיות איתך, כי כאדם יש בך מכלול שלם, וזה רק חלק מעובדות חייך... כשם שאת מספרת לו על גילך או כל דבר אחר בחייך, כך התייחסי גם לחלק הזה, חשבי, הרי לא תסתירי ממנו עובדות אחרות, וגם אם זה משהו מאוד רגיש, עדיין זו עובדה בחייך וחלק ממך... את צודקת בכך שאם את בונה קשר עם מישהו, הרי שחשוב לבנות אותו על אמון גילוי לב ופתיחות. האם את גלויה ופתוחה איתו בדברים אחרים?? הדרך בה תשדרי לו את הדברים, תהיה הדרך בה יקבל אותם... אם תעבירי לו את הדברים כעובדה הקיימת בחייך איתה את חיה מזה שנים רבות, כך יחוש גם הוא ולא נראה לי שזה משהו היכול להפריע. יתכן ובתחילה לא ידע איך לנהוג עם הענין או איך להגיב, ובזה את יכולה לעזור לו בכך שתהיי פתוחה ואמיתית... אבל, חשוב מכל, השקיעי מחשבה לסיבות המונעות ממך את האמירה... האמיני לי, גדלתי ללא הורים, ואת כל עולמי החברתי (ובכלל...), בניתי מתוך אותו מקום, מעולם לא נתקלתי במישהו שעזב אותי בגלל העובדה הזו, ומעולם לא קיבלתי יחס אחר ושונה לאורך זמן. גם אם לפעמים אנשים מגיבים ברגע הגילוי עצמו, ברגשות של רחמים או אחרים, הדברים מתאזנים וזה הופך לחלק מהמערכת בדיוק כמו עובדות אחרות של חיינו. אינך יכולה למנוע את ההרגשה של האחר, אבל את יכולה לשדר את הרגשתך שלך. העבירי זאת כעובדה של חייך כמו כל דבר אחר וכך זה יתקבל...ואני יכולה להבטיח לך ש"תשארי בחיים" גם לאחר מכן...
ברוכה הבאה אלינו, שתפי ככל שיתאים לך
....
 
ברוכה הבאה, בטי! ../images/Emo140.gif

מסכימה עם הדברים שכתבה לך איחוד, ומבכרת אותך על הצטרפותך לפורום!
 
וואי כמה שאני מרגישה את מה שעובר

עלייך. כל הכרות עם בחור או כל אדם חדש שנכנס אל חיי, אני ישר חושבת, מתי אוכל לשלוף את המידע הבומבסטי הזה על הורי. הדבר שמפליא אותי כל פעם מחדש, זה שלאחר העברת המידע ה"מרעיש", יש מעט מבוכה, של "אויי, אני מצטערת לשמוע". ואני מתוך אוטוסטרדת המידע, מעבירה את העניין לכוון יותר נעים ..לדבר על המשפחה המחבקת שלי וישר מעבירה אליו, לקשר שלו עם האחים שלו.. וכל זה, רק אם נושא ההורים עולה בשלב מאוד ראשוני. אין לי ספק שהבושה שבעניין, היא בצורך לספר על משהו שונה. זה לא פשוט. לפעמים אני מגיע לדרגות ציניות... אם שואלים אותי איפה ההורים שלי גרים.. אז התשובה היא בבתי הקבע שלהם. מה שחשוב, זה שאחרי זה חוזרים לדינמיקה רגילה של זוג בתחילת הקשר.. בהצלחה, ותהני
 

בטי23

New member
תודה רבה

ממש תודה שעניתם לי כל-כך מהר ותודה שאתם כאן.... רציתי לעדכן אותכם שבסוף נפגשתי עם הבחור והוא ממש מוצא חן בעיניי ודווקא היו לי שתי הזדמניות להגיד לו על אמא ולא אמרתי וזה ממש מטריד אותי כי אני יודעת שמה שהקרה זה אם אני לא יגיד לו עכשיו אני לא יגיד לו אף פעם....אני פשוט לא מסוגלת.... ניסיתי וזה לא הצליח לצאת מהפה וזה קורה לי כל הזמן .. בבקשה אם יש לכם דרך...איזה קסם או תרופת פלא.... אוף...
 
היי בטי

המשיכי לחשוב על כך...והאמיני בעצמך... אם תרצי לעשות זאת, הדברים יקרו בזמן הנכון... חשבי על כך שאין זה משהו שיש בו רע אין זה מבייש ואין בזאת אשמה כלשהי... כשתחליטי באמת שאת רוצה לעשות זאת, נשמי עמוק ופשוט ....אמרי... שיהיה לך יום נפלא
 
היי בטי...

קודם כל ברוכה הבאה
גם לי מאוד קשה לספר לפעמים.. בעיקר בגלל התגובות והמבוכה של אחרי... ממש לא אוהבת את הרחמים בעיניים וה"אוי... מצטערת...לא ידעתי" הזה... אז אני גם ישר אומרת זה בסדר... ומעבירה נושא.. נתנו לך עצות טובות.. ואין לי ממש מה להוסיף... חוץ מזה שאני איתך.. ובהצלחה...
 

בטי23

New member
תודה בנות

ממש כייף שסוף סוף יש אנשים שמרגישים בדיוק כמוני... תודה רבה לכם
 

Ofra m

New member
היי בטי וברוכה הבאה ובאשר לשאלתך

לצערי אין עזרה אינסטנט,מתוך ניסיון אני יכולה לומר לך שכשעובדים על דברים שמפריעים לנו בצורת חשיבה נכונה - יש תוצאות והן לא מאחרות להגיע. לפי דעתי עוזר מאוד לכתוב דברים תכתבי על דף שאלה כגון:למה אני לא מסוגלת לומר למישהו חדש שנכנס אל חיי שאימי נפטרה? ואז תעלי כל תשובה שבאה לך מתוך הרגש כמו אני פוחדת שהוא יירחם עליי אני פוחדת שהוא יעזוב אותי וכו' ואח"כ תבחני את מה שכתבת מתוך השכל,ההגיון ותראי כמה החששות שלך הן רק חששות,כי מי שיאהב אותך באמת יאהב אותך כי את מה שאת נאמר חכמה יפה נבונה פיקחית נעימה ועוד אין ספור דברים יפים שיש בך ולא לא יאהב אותך כי אין לך אמא - כי מה זה קשור לאדם שאת,מצב זה שאימך נפטרה לא מעיד ולו בכלום על מה שאת אלא זו עובדה קיימת כמו שיש לך אב ואחות שיהיו בריאים . אני מקווה שיכולתי קצת להאיר את עינייך ולגרש את החשש. עופרה.
 

בטי23

New member
תודה עופרה

תודה רבה ,את כל מה שאת אומרת אני יודעת אבל עדיין לא מצליחה לומר אני אני יודעת זאת מכוון שיש לי הרבה חברים ויש כאלה שיודעים ויש כאלה שלא וכולם אוהבים אותי אבל עדיין יש לי מן חוסר ביטחון כזה . תראי הבחור הזה שאני יוצאת איתו הוא לא כזה חשוב בשבילי כמו שכבר אמרתי יצאתי מקשר של 7 שנים אז גם אם הוא לא ירצה אותי וינתק את הקשר זה לא יהיה כלכך אכפת לי אז אני לא מפחדת שהוא יעזוב או משהו כזה אני חושבת שמה שמפריע לי הכי הרבה הוא שאני פשוט שונאת לדבר על זה ובכלל להגיד את זה . ואני נמצאת עכשיו בסיטואציה שאני חייבת להגיד וזה סתם מעצבן בכל אוםן תודה רבה שענית לי
 
למעלה