אני אשתדל לענות...
אני לא זוכר את סעיפי החוזה, אבל נראה לי שאכן מציינים בו את שטר הבטחון, והסכום שחותמים עליו. גרימת נזק כספי למשכיר זהו בעצם נזק לדירה שלא היה קיים במעבר הראשוני לדירה. מומלץ בחתימת החוזה לעבור על כל הדירה ולאתר כל מיני מפגעים, סדקים ושאר פורענויות בדירה ולציין אותם בחוזה, ואז בהתאם המשכיר לא יוכל להאשים את השוכר שהוא גרם נזק לדירה אם הדבר רשום בחוזה. בנזק הכוונה לנזק פיזי לדירה, קיר שנשבר, משקוף שהוצא, חלון שהושחת וכדומה... שטר בטחון מאפשר למשכיר לפנות ישירות להוצאה לפועל ולדלג על שלב תביעה. במקרה וחתומים ערבים על שטר הבטחון, אז ניתן לפנות להוצאה לפועל גם כנגדם. לשוכר כדאי ששטר הבטחון יהיו בלתי סחירים ובלתי ניתנים להעברה, וכמובן רצוי להקפיד על כך שהם יוחזרו לידיכם בסוף תקופת השכירות. ערבות בנקאית היא למעשה התחייבות של הבנק לשלם לבעל הדירה כסף לפי דרישתו, בתנאי שתנאים מסויימים שהוסכמו מראש התקיימו (נזק לדירה וכו'), ובמקביל הבנק מחייב את השוכר. במידה והערבות הבנקאית היא אוטונומית - ללא תנאי, אז כדי לממש אותה בעל הדירה לא יהיה חייב להוכיח לבנק שהשוכר הפר את הסכם השכירות. יש לזכור, כי הוצאת ערבות בנקאית כרוכה בתשלומים שונים כגון : עמלה לבנק, ומס בולים, ולפעמים, במיוחד כאשר אין לשוכר שמבקש להוציא את הערבות חשבון מספיק גדול בבנק, הבנק גם ידרוש שהשוכר ייתן לו ערובות שונות. לכן, לפני שמתחייבים להמציא ערבות בנקאית, ממולץ לבדוק אם יש לכם אפשרות לעשות זאת וכמה זה יעלה לכם. בגדול, עדיף להמנע מהתחייבות לערבות בנקאית מכיוון היא ניתנת למימוש מהיר ומיידי ע"י בעל הבית, לעומת שטר חוב שמחייב פניה של בעל הבית להוצאה לפועל, ובירורים שונים (בירוקרטיה) לפני, ואם, שבעל הבית יקבל כסף על סעיף הפרת החוזה (נזק לדירה או אי תשלום בזמן). בקשר ל"מלכודת", זה יחסי. עניין הערבות הוא פורמלי ודווקא מובן בהחלט, בעל הבית משכיר דירה לאדם זר, נכס יקר למישהו שהוא לא מכיר, אז הוא רוצה להיות בטוח שאם אותו אדם זר יגרום לנזק כלשהו לאותו נכס יקר, אז שיהיה לאותו אדם כסף להחזיר על הנזק, או לפחות אנשים שערבים לו והם יוכלו להחזיר את הכסף.
