ירגזית מצוייצת
New member
שלום לכולם...
אני חדשה פה ופשוט משתגעת. אני בת 30,לומדת לתואר שני בטכניון,לא עובדת. כרגע מתחילה עם כל העניין של תיזה.לכאורה מה רע?אני גם עוד פחות מחודשיים מתחתנת אבל אני מרגישה חרא!!! בגלל מגוון סיבות: ראשית,יש איזה קורס שהוא מעשי שאנחנו עובדים לפעמים בצוותים.בזמנו שיתפתי את הקולגה לצוות על רעיון שהיה לי לתרגיל שאנחנו מגישים לבד,אתמול הייתה לנו הנחייה אישית ולמרבה התדהמה הסתבר לי שהכלבה גנבה לי את הרעיון וגם קיבלה עליו ביקורת טובה.אני להבדיל לא חשבתי ללכת על הרעיון הזה והיה לי רעיון אחר וקיבלתי עליו ביקורות פחות טובות.למה אנשים הם כאלה רעים וחסרי אתיקה בסיסית? ד"א היא נראית בן האדם האחרון שיתנהג כך. שנית,אני לא עובדת מזה מספר חודשים ואני חיה על חשבון הברון(בן הזוג)ורע לי עם זה.לשכת התעסוקה בשל היותי סטודנטית אין על מה לדבר,כל מיני משרות ממש חרטה,משכורות שמציעים בזיוניות ואני רוצה להתרכז בלימודים אחרי הכל. שלישית,בן הזוג שלי שגם כך משכורתו לא הייתה מסכנה קיבל העלאה במשכורת+בונוס-שתבינו זה סכומים שאני יכולה רק לחלום עליהם וגם אחרי שאסיים את התואר השני שאני קורעת את התחת בשבילו בחיים לא אגיע לסכומים כאלו.אני מקנאה בו-הוא יודע.אני אוהבת אותו מאוד אבל חורה לי שאני יותר משכילה ממנו -הוא סיים תואר ראשון ואני בחיים לא אקבל סכומים כאלו.כאילו בשביל מה אני טוחנת כל כך הרבה אם בלאו הכי בסוף אהיה עקרת בית עם 8 ילדים-את זה יכולתי לעשות כבר בגיל עשרים פלוס ולא לבזבז את הביציות היקרות לי.מה יוצא לי מהלימודים הללו?בכלל מהשכלה?תואר ראשון למדתי בתחום שאיננו מניב עבודה נורמלית ועבדתי כמזכירה עם משכורת ותנאים לא רעים אבל ראבק בשביל זה למדנו?איזו מדינה זאת הא? מה עוד? לא יודעת.. קשה לי שתבינו את האבסרוד-אפילו את הרכב שיש לי בן זוגי קנה לי-אם הייתי חיה לבד לא הייתי יכולה להרשות לעצמי לימודים ובטח שלא רכב. הוא גם משלם לי על מנוי זמני בספורטן.הוא ממש נשמה ואני חולה עליו ואני יודעת שהייתי במקומו עושה אותו הדבר אבל אני לא במקומו ורע לי.אתם קולטים??? אני פשוט טפילה זה מה שקורה.אני לא מרגישה נוח עם דברים שאני לא משקיעה עבורם ורע לי.רע לי שגם גונבים ממני רעיונות. זהו שפכתי זאת.
אני חדשה פה ופשוט משתגעת. אני בת 30,לומדת לתואר שני בטכניון,לא עובדת. כרגע מתחילה עם כל העניין של תיזה.לכאורה מה רע?אני גם עוד פחות מחודשיים מתחתנת אבל אני מרגישה חרא!!! בגלל מגוון סיבות: ראשית,יש איזה קורס שהוא מעשי שאנחנו עובדים לפעמים בצוותים.בזמנו שיתפתי את הקולגה לצוות על רעיון שהיה לי לתרגיל שאנחנו מגישים לבד,אתמול הייתה לנו הנחייה אישית ולמרבה התדהמה הסתבר לי שהכלבה גנבה לי את הרעיון וגם קיבלה עליו ביקורת טובה.אני להבדיל לא חשבתי ללכת על הרעיון הזה והיה לי רעיון אחר וקיבלתי עליו ביקורות פחות טובות.למה אנשים הם כאלה רעים וחסרי אתיקה בסיסית? ד"א היא נראית בן האדם האחרון שיתנהג כך. שנית,אני לא עובדת מזה מספר חודשים ואני חיה על חשבון הברון(בן הזוג)ורע לי עם זה.לשכת התעסוקה בשל היותי סטודנטית אין על מה לדבר,כל מיני משרות ממש חרטה,משכורות שמציעים בזיוניות ואני רוצה להתרכז בלימודים אחרי הכל. שלישית,בן הזוג שלי שגם כך משכורתו לא הייתה מסכנה קיבל העלאה במשכורת+בונוס-שתבינו זה סכומים שאני יכולה רק לחלום עליהם וגם אחרי שאסיים את התואר השני שאני קורעת את התחת בשבילו בחיים לא אגיע לסכומים כאלו.אני מקנאה בו-הוא יודע.אני אוהבת אותו מאוד אבל חורה לי שאני יותר משכילה ממנו -הוא סיים תואר ראשון ואני בחיים לא אקבל סכומים כאלו.כאילו בשביל מה אני טוחנת כל כך הרבה אם בלאו הכי בסוף אהיה עקרת בית עם 8 ילדים-את זה יכולתי לעשות כבר בגיל עשרים פלוס ולא לבזבז את הביציות היקרות לי.מה יוצא לי מהלימודים הללו?בכלל מהשכלה?תואר ראשון למדתי בתחום שאיננו מניב עבודה נורמלית ועבדתי כמזכירה עם משכורת ותנאים לא רעים אבל ראבק בשביל זה למדנו?איזו מדינה זאת הא? מה עוד? לא יודעת.. קשה לי שתבינו את האבסרוד-אפילו את הרכב שיש לי בן זוגי קנה לי-אם הייתי חיה לבד לא הייתי יכולה להרשות לעצמי לימודים ובטח שלא רכב. הוא גם משלם לי על מנוי זמני בספורטן.הוא ממש נשמה ואני חולה עליו ואני יודעת שהייתי במקומו עושה אותו הדבר אבל אני לא במקומו ורע לי.אתם קולטים??? אני פשוט טפילה זה מה שקורה.אני לא מרגישה נוח עם דברים שאני לא משקיעה עבורם ורע לי.רע לי שגם גונבים ממני רעיונות. זהו שפכתי זאת.
, סיימי, ולכי על מינימום אם יש צורך. זה מה שאני עושה בימים אלו, לצערי ורבים מבעלי התעודות האקדמיות. אני כנראה אעשה הסבת תואר למשהו אחר שגם בו אין כסף אסל מקווה שיהא קצת יותר ממה שיש לי כיום : מינימום. רואה, אפילו גברים לא ממש מצליחים. לא כי לא רוצים, כי פשוט אין, ולעיתים המריבה וההתנהגות "הישראלית-המניאקית" של לדרוס אחרים, אינה זורמת בכולם, ואנשים שאינם מבינים שבגלל זה העולם שונא אותנו, הישראלים נובעת, אולי, מהתנהגות זו, ולא מהבנה ורצון ליצור שוק חופשי אבל תומך, שבו לא מועטים עושים כסף מהיר וכדומה אלא עוזרים. אני רואה שב 10 שנים הבאות הכל יהרס, נהא כולנו חלק מכישלון חברתי-כלכלי. תהיינה עליות ומורדות, אבל המצב יחמיר עד כדי כך, שלא רק מריבות על התנתקות או לא, הן הכותרות אלא מאבקים של פועלים כנגד מעסיקים, כמו שצפה מארקס ואחרים. מאבק שיהא קשה ממה שישנו כיום. חבל לראות אותנו העולם, וישראל "החדשה" וכך לקרוא לה צריך, לא "ישראל היהודית (ו)הדמוקרטית", ישראל בה לא הדתות הן המאבק אלא הקיום, הכלכלה, החברה. זאק, המבין אותך, אומנם מן הצד הגברי שבדברים אבל מכיר. (ולידיעה, עבדתי במקומות עם שכר נאה, אבל הרעת תנאים והתנהגות של בוסים שהייתה כה משפילה, גרמה לי לעזוב, אומנם שכר נאה אבל לא בשמיים לא ימנעו ממני לחיות בחופש, לאט ובלא להלחיץ את עצמי. אני מעדיף להנות מהחיים ולא להרוד עצמי למען אף אחד או לא בלחץ נפשי-פיזי-רגשי סוחט)