שלום לכולם

[היא לא אומרת כלום]

שלום לכולם

שלום לכולם, לצערי הרב לפני כשלוש שנים נהרג אחי הקטן בתאונת דרכים קשה בעת שרכב עם חברו באופניים. הוא נהרג חודשיים לפני בר המצווה שלו. מאז, ההתמודדות נורא קשה,אבל איכשהו הצלחתי להמשיך הלאה בחיי ולמרות שיש רגעי משבר ... אני מממשיכה. החלטתי לפתוח קומונה "התמודדות עם תאונות דרכים", לכל אלו שנפגעו בעצמם או בני משפחותיהם, או אנשים קרובים להם כדי שיוכלו לשתף ולתמוך ואולי בכך להקל על ההתמודדות הקשה. כתובת הקומונה היא: http://www.tapuz.co.il/Communa/userCommunaMsges.asp?Communaid=8334&smsMsg= אני אודה לכל מי שיתרום לקומונה ויצטרף. בתודה, חן

 

[עינב1231]

שלום חן

אחי הקטן נפטר לפני חודשיים, והבר מצווה שלו בעוד חודש הוא נפטר מסרטן. איך המשכת הלאה? איך את ממשיכה? אני פשוט נמצאת במצב שאני לא מפסיקה לבכות.. לא יודעת מה לעשות..

 

[solitaryshell]

עינב יקרה,

האובדן שלך עדיין מאוד טרי, ולוקח זמן עד שאפשר ל"המשיך הלאה". עם האובדן ממשיכים להתמודד, אך לומדים לחיות איתו, לצידו... תני לעצמך לבכות, תני לעצמך הנחות והקלות, הרשי לעצמך להיתמך! שולחת לך

מבין ותומך, רויטל

 

[ד י ק ל ה היחידה]

הזמן לא משכיח אך מקל..

משתתפת בצערך ושולחת ניחומים.

 

[LostInTheSky]

היי עינב...

זו אני חן, אני כותבת בניק הזה בד"כ... (כתבתי לך תגובה ממש ארוכה והיא נמחקה לי בטעות אז אני אנסה לשחזר אותה) אני משתתפת בצערך על מות אחיך. אני יודעת שזו תקופה קשה מאוד עבורך ועבור משפחתך. את צריכה לזכור שהמוות עדיין טרי. ואני בטוחה שאת רואה עכשיו רק רע ואת לא יודעת איך להמשיך... אז דבר ראשון, רק שתדעי שמותר לך לבכות...זה נורמלי לחלוטין ואפילורצוי לבכות ולהוציא הכל, חשוב גם שתדברי על זה , על מה שאת מרגישה או לפחות תכתבי על זה ... חודשייים בערך אחרי שאחי נהרג התחלתי לכתוב בפורומים של תפוז וזה נורא עזר לי. לא היה לי כל כך עם מי לדבר על זה פנים מול פנים (נורא קשה לי להיפתח בפני אנשים שקרובים אליי) אז פשוט כתבתי בפורומים ... אנשים קראו והגיבו וזה באמת עוזר המון! שנה אחרי שאחי נהרג התגייסתי לצבא, והיה לי נורא קשה. בכיתי המון (ולא בגלל הצבא). הדמעות היו פשוט יורדות מעצבן בלי שאני אתכוון לזה בכלל והיה לי נורא קשה אז החלטתי ללכת לפסיכולוגית. הייתי אצלה תקופה של 8 חודשים בערך, ולמרות שזה נראה ממש מיותר ללכת אליה, עכשיו אני רואה שהיא ממש עזרה לי. יכולתי לדבר על זה ממש ולדבר על רוב הדברים שמפריעים לי וכואבים לי. עכשיו, 3 שנים אחרי זה עדיין קשה. אבל התבגרתי והפכתי לבן אדם חזק יותר. אני מאמינה שאחיך נמצא איתך בכל מקום שתהי בו. הוא תמיד איתך בלב. תהי חזקה, תכתבי פה הרבה, אני בטוחה שזה יעזור לך המון. אם תרצי לדבר על זה אני גם תמיד פה בשבילך (אפשר גם במסרים אם את רוצה) בינתיים קבלי

גדול!

 

[עינב1231]

תודה לכולכם

אני יושבת כאן קוראת ובוכה אני ממש מתרגשת ומרגישה באמת חיבוק גדול כמו ששלחתם לי.. אז באמת תודה זה עוזר לדעת שיש עוד אנשים שעברו את זה ויש תמיכה אז שוב תודה עינב