שלום לכולם

שלום לכולם

קודם כל אבקש שלא תתיחסו לשם שלי... אני גבר מזמן מנסב לשנות אותו... דבר שני אני מרגישה צורך להצטרף לפורום שלכם כי חוץ מהכאב של האובדן שלי כואב לי גם שאין לי עם מי לדבר... אני לבד עם זה... כבר 10 חודשים אני לבד עם זה חיה חיים כאילו כלום אבל בפנים הכל אחרת.... ואין לי עם מי לדבר... מקווה שפה יהיה מי שיקשיב לי ואם מישהו יודע איך אני משנה ת'שם המחורבן הזה גם תגידו לי... תודה!
 
טוב אז....

אצלי זה בן דוד שלי. אני מתארת לעצמי שבן דוד לא נשמע כל כך נורא, וזו גם הסיבה שאף אחד לא טרח לתמוך בי יותר מידי, כי הוא "רק" בן דוד והוא גר רחוק ולא הייתי קרובה אליו... והם לא מבינים שזה מה שעצוב... היינו באותו גיל, היה לנו ראש משותף, אבל בגלל הנסיבות לא יצא לנו להפגם הרבה במשך השנים... בשנה האחרונה שלו הוא היה מבקר אצלנו הרבה ואני חושבר שגם אני וגם הוא היינו מופתעים מכמה יש לנו ראש משותף... כמה שווה לנו להתחיל להתקרב, להפגש יותר... והתחלנו, ותוך שנה הוא נהרג ואני נשארתי רק עם חור גדול ותחושה של פספוס שלא הייתי איתו כשעוד היה זמן ושהוא לא זכה להמשיך להתקרב אליי ואל המשפחה, לא זכה להתגייס ולעשות את כל מה שהוא חלם......... וזה פשוט נורא כמה שאנשים סביבי לא מבינים שזה כן נורא, הכי נורא שיש, שלא רק שהוא הלך לי אני גם מרגישה כזו החמצה.... ורע לי רע לי רע לי.... ואני חושבת עליו בלי סוף אבל לא מוציאה ולא מדברת על זה עם אף אחד....
 
שלום לך

ברוכה הבאה לפורום את מוזמנת להשאר כאן ולהיות איתנו כמה שתרצי ואיך שתרצי.יש כאן אנשים מקסימים. אני לא כ"כ יודעת לגבי הכינוי אבל תשאלי בפורום תפוז משוב. ולעניין לדעתי כשאנשים לא מתייחסים לזה כמו שצריך להתייחס גם אם כביכול "זה כולה בן דוד והוא היה רחוק" זאת ממש לא התחייסות נכונה לדעתי.אי אפשר לשפוט אנשים כי אנשים פשוט לא יודעים לפעמים איך להתמודד ומה להגיד.אך את אל תרגישי כמו שמכתיבים לך להרגיש אם את מרגישה את הצורך להתאבל עליו אז תתאבלי.ואסור לך להדחיק את מה שאת מרגישה כי אין דבר יותר גרוע מלהדחיק זה לא בריא.תוציאי את מה שאת מרגישה תשפכי את הלב ואם אין לך למי את בפירוש מוזמנת לעשות זאת כאן בפורום בשביל זה הפורום נועד ואני וכולם כאן נתמוך בך כל הזמן ונשתדל גם לעזור אבל אנחנו נקשיב ונתמוך בך זה בטוח.אז הפסיקי להיות לבד עם הכאב.עכשיו יש לך עם מי לדבר.בניגוד אליך הכינוי שלי כן מתאר אותי אך למרות זה אתמוך בך.שולחת חיבוק ליום של אור.
 
אין דבר כזה "רק" בן דוד...

היה לי אותו סיפור.. עם בן דוד, שהיה בגילי ולא נפגשנו יותר מדי, אבל שוב, היינו באותו ראש ותמיד שהיינו נפגשים זה היה מאוד חזק מפני שהוא היה גדול ממני בשבועיים ותמיד היה לנו מן קשר מיוחד כזה.. בקשר להחמצה, אל תסתכלי אחורה, אלא קדימה בידיעה שמעכשיו את לא תחמיצי שום אדם שחשוב לך, ותעשי מה שבראש שלך ולא תתחרטי על שום דבר. מוות זה דבר שמכניס לפרופורציות. אני מתגעגעת אליו נורא, ותמיד אתגעגע, וכך זה יהיה תמיד, אבל הוא יודע את זה ורואה אותי, אני בטוחה. תחשבי עליו, דברי איתו, תכתבי לו. הוא בטוח שומע אותך. חיבוקים ונשיקות. זוהר.
 
תודה רבה לכולם

זה מאוד מעודד לשמוע אנשים שמסכימים איתי ויכולים להבין את הכאב... זה לא שאני מאחלת לאנשים לחוות כזה אובדן אבל זה כל כך נורא שאף אחד לא מסוגל להבין אותי... או לא רוצה להתמודד עם זה... ובגלל זה אניזקוקה לפורום הזה אני מקווה שאני יוכל לעזור פה גם כמה שיותר כי זה כל כך חשוב!!!!!!! המון חיבוקים והמון תודה!
 
למעלה