שלום לכולם!
אז קודם כל - חג שמח! לפני כשבועיים וחצי חזרתי מתקופה של כחודש וחצי בחו"ל. רציתי להגיד יפה שלום. אני בנתיים מתחילה להתעדכן בכל המידע החדש שפספסתי בזמן שהותי בחו"ל. נוסף על כך רציתי לעדכן אתכם בכמה התפתחויות במחלה (FMS). לפני ניסעתי עברתי איזשהי התחלת טיפול באנרגיה. לא הרגשתי שזה עוזר (על אף שהמרפאה אמרה שזה לוח המון זמן עד שמרגישים משהו...) אבל רק לציין עובדה - המטפלת אמרה שטיפול כזה קצר לא יעזור לטווח רחוק, אלא שהוא נועד לתת לי אנרגיות לתקופת הטיול. לפני טיסתי היתה תקופה מאוד חמורה של המחלה. במהלך טיסתי חששתי מאוד וחשתי כאבים במהלך הטיסה. אלא שאט אט מרגע שנחתתי הכל התחיל להראות טוב יותר. במהלך 4 שבועות הראשונים הרגשתי כאילו הבראתי. לא היו שום סימנים של המחלה. מעט עייפות אבל כיוון שעשיתי כל כך הרבה, כל בן אדם, גם הבריא שבבריאים, היה מתעייף. הכל היה נראה טוב יותר. מדי פעם בשיחות עם הבית (שכללו החלטות מלחיצות בנוגע להמשך לימודים שממש לא רציתי להמשיך) הרגשתי מעט כאב, אבל זה עבר מהר לאחר סיום השיחה. בשבועיים האחרונים החלו אט אט לחזור הכאבים, כאילו ככל שהתקדמתי לקראת נקודת הזמן בה ידעתי שעלי לחזור לארץ - על כל ההשלכות של עובדה זו (לחץ בבית, פחד מהמחלה שתשוב, עבודה, לעזוב לימודים, להתחיל לימודים חדשים לבד וללא תמיכה נפשית מהמשפחה ובקיצור - לחזור לאותה השגרה שהיוותה קרקע לכל המחלה הארורה הזו). גם כאשר חזרו הכאבים זה לא היה ברמה כמו שהיו כאש הייתי בארץ. הם המתקדו כזכור לי רק בצוואר (הנקודה שלכל אורך המחלה שלי כאבה תמיד ללא הפסקה והציקה לי הכי הרבה). אלא שמה שפחדתי ממנו כל כך אכן קרה. מאז שחזרתי לארץ החלו הכאבים והעייפות וכל מה שקשור למחלה לחזור. בהדרגה, אבל חזרו. בשעה שכעת, שבועיים וחצי שאני כבר פה, אני מרגישה כמו שהרגשתי בתקופה של לפני שעזבתי, אלא שהחומרה עדיין לא נוראית, כיוון שאני לפחות בחופש ולא עובדת או לומדת ואני ישנה המון. לצערי עוד שבועיים אחזור למסלול מלא של עבודה, ואז נראה מה יקרה. הכאבים כעת סבילים. הם מחמירים ככל שהיום מתקדם. עובדה נוספת - לפני שנסעתי התחלתי בשינוי כללי של חיי. זה כלל להשתדל להוריד מתח (אלא שעבור ביצוע של המטרה הזו אאלץ לחכות עד שאעבור מן הבית) להפסיק לעשות מה שעושה לי רע ולהתחיל לעשות מה שעושה לי טוב. לעשות קצת ספורט (מדי יומיים בערך לנסוע באופניים 15-30 דקות) ולאכול נכון (דגנים מלאים בויטמינים עם חלב סויה בבוקר, פירות וחטיפי בריאות במשך היום, לחם שיפון מלא, טונה, סלטים וכו'). במהלך שהתי בחו"ל לא קיימתי את נושא האוכל כי היה בעייתי יותר לעשות זאת שם. מאז שחזרתי אני שומרת על כל העניין, אלא שמתחיל להסתמן לי שהמרכיב הנפשי הוא אולי החשוב ביותר, כיוון שהוא זה שמפריד ביני לבין שהותי בחו"ל... אין לי שום מושג אם כל זה נכון. אגב - הפסקתי לקחת את כל התרופות. לא עוד אלטרולט. אפילו עם החומצה מאלית הפסקתי. סליחה על הסיפור הארוך - תסלחו לי - זה פיצוי על חודשיים ללא כתיבה.
אז קודם כל - חג שמח! לפני כשבועיים וחצי חזרתי מתקופה של כחודש וחצי בחו"ל. רציתי להגיד יפה שלום. אני בנתיים מתחילה להתעדכן בכל המידע החדש שפספסתי בזמן שהותי בחו"ל. נוסף על כך רציתי לעדכן אתכם בכמה התפתחויות במחלה (FMS). לפני ניסעתי עברתי איזשהי התחלת טיפול באנרגיה. לא הרגשתי שזה עוזר (על אף שהמרפאה אמרה שזה לוח המון זמן עד שמרגישים משהו...) אבל רק לציין עובדה - המטפלת אמרה שטיפול כזה קצר לא יעזור לטווח רחוק, אלא שהוא נועד לתת לי אנרגיות לתקופת הטיול. לפני טיסתי היתה תקופה מאוד חמורה של המחלה. במהלך טיסתי חששתי מאוד וחשתי כאבים במהלך הטיסה. אלא שאט אט מרגע שנחתתי הכל התחיל להראות טוב יותר. במהלך 4 שבועות הראשונים הרגשתי כאילו הבראתי. לא היו שום סימנים של המחלה. מעט עייפות אבל כיוון שעשיתי כל כך הרבה, כל בן אדם, גם הבריא שבבריאים, היה מתעייף. הכל היה נראה טוב יותר. מדי פעם בשיחות עם הבית (שכללו החלטות מלחיצות בנוגע להמשך לימודים שממש לא רציתי להמשיך) הרגשתי מעט כאב, אבל זה עבר מהר לאחר סיום השיחה. בשבועיים האחרונים החלו אט אט לחזור הכאבים, כאילו ככל שהתקדמתי לקראת נקודת הזמן בה ידעתי שעלי לחזור לארץ - על כל ההשלכות של עובדה זו (לחץ בבית, פחד מהמחלה שתשוב, עבודה, לעזוב לימודים, להתחיל לימודים חדשים לבד וללא תמיכה נפשית מהמשפחה ובקיצור - לחזור לאותה השגרה שהיוותה קרקע לכל המחלה הארורה הזו). גם כאשר חזרו הכאבים זה לא היה ברמה כמו שהיו כאש הייתי בארץ. הם המתקדו כזכור לי רק בצוואר (הנקודה שלכל אורך המחלה שלי כאבה תמיד ללא הפסקה והציקה לי הכי הרבה). אלא שמה שפחדתי ממנו כל כך אכן קרה. מאז שחזרתי לארץ החלו הכאבים והעייפות וכל מה שקשור למחלה לחזור. בהדרגה, אבל חזרו. בשעה שכעת, שבועיים וחצי שאני כבר פה, אני מרגישה כמו שהרגשתי בתקופה של לפני שעזבתי, אלא שהחומרה עדיין לא נוראית, כיוון שאני לפחות בחופש ולא עובדת או לומדת ואני ישנה המון. לצערי עוד שבועיים אחזור למסלול מלא של עבודה, ואז נראה מה יקרה. הכאבים כעת סבילים. הם מחמירים ככל שהיום מתקדם. עובדה נוספת - לפני שנסעתי התחלתי בשינוי כללי של חיי. זה כלל להשתדל להוריד מתח (אלא שעבור ביצוע של המטרה הזו אאלץ לחכות עד שאעבור מן הבית) להפסיק לעשות מה שעושה לי רע ולהתחיל לעשות מה שעושה לי טוב. לעשות קצת ספורט (מדי יומיים בערך לנסוע באופניים 15-30 דקות) ולאכול נכון (דגנים מלאים בויטמינים עם חלב סויה בבוקר, פירות וחטיפי בריאות במשך היום, לחם שיפון מלא, טונה, סלטים וכו'). במהלך שהתי בחו"ל לא קיימתי את נושא האוכל כי היה בעייתי יותר לעשות זאת שם. מאז שחזרתי אני שומרת על כל העניין, אלא שמתחיל להסתמן לי שהמרכיב הנפשי הוא אולי החשוב ביותר, כיוון שהוא זה שמפריד ביני לבין שהותי בחו"ל... אין לי שום מושג אם כל זה נכון. אגב - הפסקתי לקחת את כל התרופות. לא עוד אלטרולט. אפילו עם החומצה מאלית הפסקתי. סליחה על הסיפור הארוך - תסלחו לי - זה פיצוי על חודשיים ללא כתיבה.