שלום לכולם!

[ענתי 10]

שלום לכולם!

אולי השאלה שלי תשמע לכם טפשית, אבל פתאום היא עלתה לי ואני חייבת להתייעץ עם מישהו שמבין בזה. יש לי ילד בן 3 וילד בן שנה. שניהם רואים קלטות עם שירים, כאשר הקטן נהנה כמעט מהכל והגדול פתאום עושה "שביתות": לא רוצה את זה ולא רוצה את זה, תסגרי את זה, תעבירי וכו' וכו'... עד עכשיו נכנעתי לו, אבל היום אמרתי - אם אתה לא רוצה אז לך לשחק בחדר. זה מה יש בטלויזיה, עידן מסתכל ונהנה, ואני לא מעבירה. האם אני עושה נכון? האם זה לא יצור אצלו את הדפוס לברוח מבעיות במקום להתמודד איתם? או ההפך, אולי זה דווקא טוב, ומוכיח לילד שלא כל העולם סובב סביבו??

 

[אבא גאה]

ההפרש בגילאים האלו הוא די גדול

והגיוני שהם לא יהנו מאותן קלטות אולי תעשי "תורות" כשהקטן רואה קלטת שלו אז הגדול יכול ללכת או לצפות איתו אבל לא להתערב.... וכשהגדול צופה בקלטת שלו אז הקטן מוזמן לצפות או שלא....

 

[ענתי 10]

זה הגיוני, אבל אצלי זה לא עובד.

הבעיה ששניהם צופים באותם קלטות, ואין חלוקה. מה גם שהגדול כמעט אף פעם לא מעוניין לצפות, ואם הוא כבר נהנה ממשהו, אז למחרת הוא פתאום לא רוצה או מפחד או סתם לא רוצה דווקא בגלל שהקטן רואה.

 

[אבא גאה]

אין דבר כזה "לא עובד"

את יכולה לומרל גדול :עכשיו תורך לבחור קלטת בא לך? כן - סבבה.... לא - אז אני בוחרת קלטת לקטן ואם תרצה תכל לצפות ואם לא תרצה תוכל ללכת לשחק בחדר אחר. נורא פשוט..... את יכולה לגרום לזה לעבוד - זה לא ממש מצריך שיתוף פעולה. זו ההחלטה שלך ואת מיישמת אותה.

 

[irisgh]

את עושה נכון, וטוב שהתחלת

ההתנהגות הזו של הגדול מאוד מפעילה אותך. אין צורך להתרוצץ ולתת לו להפעיל אותך. זה נשמע הרבה יותר כמו מאבק שליטה מולך מכל דבר אחר. מאידך, הוא בהחלט יכול לבחור מה הוא מעדיף. זה לא קשור להפעלה שלו אותך אלה לבחירה שלו. אפשר באמת לעשות תורות: הוא יכול לבחור קלטת אחת, ואת, את השניה. אבל ברגע שרואים, זהו. הוא בהחלט לא חייב להסתכל רצוף. שישחק, שיעשה דברים. אגב, לא הייתי אומרת על קלטת שלא אוהבים שזה 'לברוח'. לברוח ממה לא הבנתי. מה בדיוק הבעיה פה? ההפך: בעולם יש הרבה פעמים סיטואציות יותר ופחות מועדפות. לא כל העולם משנה את עצמו בשבילנו. אבל לדעת שאנחנו יכולים לבחור האם להיות בסיטואציה, או לחפש לעצמנו משהו שיותר נעים לנו, זו ידיעה חשובה מאוד.

 

[ענתי 10]

תודה לאבא גאה ולאיריס! אני באמת

אנסה ליישם את עצתכם. ואיריס - לשאלתך "לברוח ממה?" - זה פשוט עשה לי את האסוציאציה שיש "בעיה" (קלטת לא אהובה) ובמקום לפתור אותה (לשים משהו שאוהבים) אני מאלצת אותו "לברוח" ולהתעסק בדברים אחרים. אבל הפרשנות שאת נתת בהחלט נראית לי יותר הגיונית.

 

[לאה_מ]

ממש לא בריחה. להיפך.

אחיך הצעיר צופה עכשיו בקלטת - אם אתה לא רוצה לצפות איתו, אתה יכול לעשות משהו אחר. זה נשמע לי כמו התחשבות, ולא כמו בריחה. ואגב, אצלי יש שלושה ילדים בגילאים מגוונים (11, 8, 3.10), והם צופים יחד בקלטות (הלהיטים האהובים על שלושתם: "משפחת סימפסון", "הארי פוטר", "צעצוע של סיפור"), ולפעמים אחד מהם צופה בקלטת שהאחרים לא מתעניינים בה (טוב, כמה פעמים אפשר לראות את "דינוזאורים חיים ויצורים מצמררים"

), אז הם יכולים ללכת לעיסוקיהם האחרים.