שלום לכולם
גם אני חדשה כאן בפורום. יש לי ילד בן 3 ואני גרושה שנתיים וקצת. מה שיושב לי על הלב מעת לעת הוא שיש לי חברות טובות שהתחתני לפניהן וילדתי לפניהן אבל הינה הן כעת בהריון שני כבר או אפילו כבר חובקות ילד שני ולי זה נורא מציק. אני מרגישה שנתקעתי קצת מאחור בקטע של הילדים. אני רואה את החברות שלי ממשיכות בהרחבת המשפחה ואני לבד עם הילד שלי, מתוך בחירה. לא שחסר לי משהו, אבל עברתי חוויה מאוד קשה בגירושין והיום נהייתי מאוד בררנית לגבי המין השני. אני מרגישה שנשארתי תקועה כי הנה אני כבר עוד מעט בת 34, ללא בן זוג באופק, עם ילד אחד בעוד החברות שלי, השכנות שלי והנשים סביבי בעבודה כולן כבר בדרך לילד שני...זה מתסכל. לפעמים גם מאוד קשה הלבד הזה. לגדל את הילד לבד למרות שיש לו אבא אבל זה לא אותו הדבר כמו אימא, הוא רואה אותו פעמיים בשבוע וכול שבת שנייה לכמה שעות והילד מאוד קשור אלי. סתם, לפעמים קשה לבד. מאוד.
גם אני חדשה כאן בפורום. יש לי ילד בן 3 ואני גרושה שנתיים וקצת. מה שיושב לי על הלב מעת לעת הוא שיש לי חברות טובות שהתחתני לפניהן וילדתי לפניהן אבל הינה הן כעת בהריון שני כבר או אפילו כבר חובקות ילד שני ולי זה נורא מציק. אני מרגישה שנתקעתי קצת מאחור בקטע של הילדים. אני רואה את החברות שלי ממשיכות בהרחבת המשפחה ואני לבד עם הילד שלי, מתוך בחירה. לא שחסר לי משהו, אבל עברתי חוויה מאוד קשה בגירושין והיום נהייתי מאוד בררנית לגבי המין השני. אני מרגישה שנשארתי תקועה כי הנה אני כבר עוד מעט בת 34, ללא בן זוג באופק, עם ילד אחד בעוד החברות שלי, השכנות שלי והנשים סביבי בעבודה כולן כבר בדרך לילד שני...זה מתסכל. לפעמים גם מאוד קשה הלבד הזה. לגדל את הילד לבד למרות שיש לו אבא אבל זה לא אותו הדבר כמו אימא, הוא רואה אותו פעמיים בשבוע וכול שבת שנייה לכמה שעות והילד מאוד קשור אלי. סתם, לפעמים קשה לבד. מאוד.
