שלום לכולם.
- פותח הנושא As היחידה
- פורסם בתאריך
מצרים - בריאת העולם
לפי האמונה המצרית - לפני שנברא העולם היה קיים אוקיינוס אינסופי, שגליו היו מתרוממים ומתנפצים במרחב. לאט לאט החלו להצטבר החול והבוץ בקרקעית הים, עד שלבסוף עלה ובצבץ אי מתוך המים, ונוצרה היבשה. על אי זה הופיעה ביצה חלקה, מושלמת בצורתה. כשהתבקעה הביצה הגיח מתוכה רע -אל השמש, אשר מילא את היקום באורו הבוהק. בעזרת בניו החל רע לברוא את העולם. בתו נות, אלת השמים, נטתה בגופה העצום המשובץ בכוכבים מעל אחי גב, אל האדמה. ביניהם ניצב שו, אל האוויר, כשהוא תומך בגופה של נות, ושומר על הרווח בין השמים לאדמה. חונסו אל הירח התמנה לשלוט בשמי הלילה, בזמן שבו רע יורד לשאול.
לפי האמונה המצרית - לפני שנברא העולם היה קיים אוקיינוס אינסופי, שגליו היו מתרוממים ומתנפצים במרחב. לאט לאט החלו להצטבר החול והבוץ בקרקעית הים, עד שלבסוף עלה ובצבץ אי מתוך המים, ונוצרה היבשה. על אי זה הופיעה ביצה חלקה, מושלמת בצורתה. כשהתבקעה הביצה הגיח מתוכה רע -אל השמש, אשר מילא את היקום באורו הבוהק. בעזרת בניו החל רע לברוא את העולם. בתו נות, אלת השמים, נטתה בגופה העצום המשובץ בכוכבים מעל אחי גב, אל האדמה. ביניהם ניצב שו, אל האוויר, כשהוא תומך בגופה של נות, ושומר על הרווח בין השמים לאדמה. חונסו אל הירח התמנה לשלוט בשמי הלילה, בזמן שבו רע יורד לשאול.
ספינת השמש וארץ המתים
המצרים האמינו שהבוקר עולה כאשר רע אל השמש פוקח את עיניו, והערב יורד כאשר הן נעצמות. הוא מתעורר במזרח, שם עוזרים לו שני אלים להתכונן לתחילת היום, ומלווים אותו אל ספינת הזהב שלו. הספינה מפליגה על פני האוקיינוס השמימי. במשך כל היום היא שטה לרוחב השמים, מעניקה אור וחום לעולם. כאשר מלימה ספינת השמש את מסלולה בשמים, יורד החושך על העולם. אז מ]ליגה הספינה לעולם שאינו נראה לעיני בני האדם. האל רע משנה את צורתו האנושית שעטה במשך היום, ומקבל ראש-אייל בעל קרניים גדולות. הספינה חוצה את איזור הצלללים המפריד בין ממלכת החיים לארץ המתים, ובדרכה אל השאול היא עוברת בשנים עשר שערי הלילה, שכל אחד מהם מסמן שעה אחת. בסופו של דבר עוגנת ספינתו של רע בשאול. רע הולך לבקר את אוסיריס, אל השאול השולט בממלכת המתים. המתים מקבלים את רע בברכה, וקושרים את ספינתו אל הרציף. אחר כך ממשיך רע במסעו אל המחילות האפלות שבמערב, בהן שוררת חשיכה מוחלטת. אפילו רע בעיניו המופלאות לא יכול לראות שם דבר. הספינה מגיעה לנהר השאול השורץ נחשים, ואל השמש חייב לעבור אותו בעזרת כשפיו. לפי אחת הגרסאות הופך רע את הספינה לנחש ענק, העובר בקלות בין כל הזוחלים שרוחשים במים.אמונה אחרת אומרת שהוא מצליח לעבור בחסותו של מחן, נחש הבריח הקדוש. לאחר שעברה את כל הסכנות, ממשיכה הספינה בדרכה.שני דגים, אחד כחול ואחד וורוד, מלווים אותה מלפנים, ומאותתים לרע כאשר אויבו הגדול, הפתן אפופיס, נמצא בקרבת מקום. בכל בוקר ובכל ערב מתקיפה המפלצת הענקית את רע. לו היה אפופיס מנצח פעם אחת, היתה השמש נעלמת, והיקום ישוב להיות תוהו ובוהו. רע מפעיל את כל קסמיו כדי לגבור על אפופיס; לעתים, בעת שהם נאבקים, מאפיל גופו העצום של הפתן על ספינת השמש ומסתיר אותה מעיני כל. לבני האדם נראה הדבר כליקוי חמה (...) רע אמנם מנצח תמיד - אך המפלצת אינה מתייאשת לעולם, ובכל יום מנסה את כוחה מחדש נגדו.נצחונו של רע על אפופיס וא האירוע החשוב ביותר במסעו. לאחר מכן, עוברת ספינת השמש דרך שער רחב בחזרה אל עולם החיים, והשמש עולה בשמים.
המצרים האמינו שהבוקר עולה כאשר רע אל השמש פוקח את עיניו, והערב יורד כאשר הן נעצמות. הוא מתעורר במזרח, שם עוזרים לו שני אלים להתכונן לתחילת היום, ומלווים אותו אל ספינת הזהב שלו. הספינה מפליגה על פני האוקיינוס השמימי. במשך כל היום היא שטה לרוחב השמים, מעניקה אור וחום לעולם. כאשר מלימה ספינת השמש את מסלולה בשמים, יורד החושך על העולם. אז מ]ליגה הספינה לעולם שאינו נראה לעיני בני האדם. האל רע משנה את צורתו האנושית שעטה במשך היום, ומקבל ראש-אייל בעל קרניים גדולות. הספינה חוצה את איזור הצלללים המפריד בין ממלכת החיים לארץ המתים, ובדרכה אל השאול היא עוברת בשנים עשר שערי הלילה, שכל אחד מהם מסמן שעה אחת. בסופו של דבר עוגנת ספינתו של רע בשאול. רע הולך לבקר את אוסיריס, אל השאול השולט בממלכת המתים. המתים מקבלים את רע בברכה, וקושרים את ספינתו אל הרציף. אחר כך ממשיך רע במסעו אל המחילות האפלות שבמערב, בהן שוררת חשיכה מוחלטת. אפילו רע בעיניו המופלאות לא יכול לראות שם דבר. הספינה מגיעה לנהר השאול השורץ נחשים, ואל השמש חייב לעבור אותו בעזרת כשפיו. לפי אחת הגרסאות הופך רע את הספינה לנחש ענק, העובר בקלות בין כל הזוחלים שרוחשים במים.אמונה אחרת אומרת שהוא מצליח לעבור בחסותו של מחן, נחש הבריח הקדוש. לאחר שעברה את כל הסכנות, ממשיכה הספינה בדרכה.שני דגים, אחד כחול ואחד וורוד, מלווים אותה מלפנים, ומאותתים לרע כאשר אויבו הגדול, הפתן אפופיס, נמצא בקרבת מקום. בכל בוקר ובכל ערב מתקיפה המפלצת הענקית את רע. לו היה אפופיס מנצח פעם אחת, היתה השמש נעלמת, והיקום ישוב להיות תוהו ובוהו. רע מפעיל את כל קסמיו כדי לגבור על אפופיס; לעתים, בעת שהם נאבקים, מאפיל גופו העצום של הפתן על ספינת השמש ומסתיר אותה מעיני כל. לבני האדם נראה הדבר כליקוי חמה (...) רע אמנם מנצח תמיד - אך המפלצת אינה מתייאשת לעולם, ובכל יום מנסה את כוחה מחדש נגדו.נצחונו של רע על אפופיס וא האירוע החשוב ביותר במסעו. לאחר מכן, עוברת ספינת השמש דרך שער רחב בחזרה אל עולם החיים, והשמש עולה בשמים.
../images/Emo22.gif
לאל השמש היה תפקיד חשוב בעולמם של המצרים הקדמונים. מסע השמש בשמים וחזרת מעולם המתים לארצות החיים היה הכרחי כדי לאפשר את המשך הקיום. במשך התקופות, כל האלים החשובים - הן הכלל ארציים (רע, אוסיריס, חור וכו') והן המקומיים (בסתת, חונסו) נקשרו בסיפורים המיתולוגיים אל רע אל השש.ברחבי הממלכה הוא קיבל שמות שונים: אמון בנוא אמון (תבי), פתח במוף (ממפיס) אתום באון (הליופוליס) ועוד.
לאל השמש היה תפקיד חשוב בעולמם של המצרים הקדמונים. מסע השמש בשמים וחזרת מעולם המתים לארצות החיים היה הכרחי כדי לאפשר את המשך הקיום. במשך התקופות, כל האלים החשובים - הן הכלל ארציים (רע, אוסיריס, חור וכו') והן המקומיים (בסתת, חונסו) נקשרו בסיפורים המיתולוגיים אל רע אל השש.ברחבי הממלכה הוא קיבל שמות שונים: אמון בנוא אמון (תבי), פתח במוף (ממפיס) אתום באון (הליופוליס) ועוד.
אמנחתפ הרביעי -אחנאתון
אמנחתפ הרביעי חי כמשוער בשנים 1352-1369 לפני הספירה. פרעה זה הסתכסך עם כהני אמון וגרם למהומה בסדר החברתי במצרים, בכך שהעלה לגדולה אל יחיד ויחסית לא חשוב במיוחד - האל אתון,גלגל החמה. בציורים מתואר אתון כעיגול-שמש שמתוכו יוצאות ידיים, המעניקות ברכה לבית המלוכה. המלך שינה את שמו מאמנח'תפ (אמון המבורך) לאח'נאתון (המברך את אתון). הוא הקים עיר בירה חדשה, אח'תאתון (אלעמארנה, נושא נהדר בפני עצמו...), וציווה נתץ את פסלי אמון רע. בסוף, ימיו יש כאלה הטוענים ש'חזר בתשובה'. מכל מקום, המלך הבא אחריו, תות-ענח'-אמון, השיב על כנו את הסדר החברתי (הוא היה מנהיג די חלש, ונשלט רוב ימיו על ידי הווזיר הראשי שלו, עי), אך מאמציו לא הועילו - הוא מת (מן הסתם נרצח) בגיל צעיר (18, נדמה לי) ועי עלה אחריו שלטון, תוך שהוא מבסס את זכותו למלוכה על נישואיו לאשת תות-ענח'-אמון - אנכי-ענח'-אמון.
אמנחתפ הרביעי חי כמשוער בשנים 1352-1369 לפני הספירה. פרעה זה הסתכסך עם כהני אמון וגרם למהומה בסדר החברתי במצרים, בכך שהעלה לגדולה אל יחיד ויחסית לא חשוב במיוחד - האל אתון,גלגל החמה. בציורים מתואר אתון כעיגול-שמש שמתוכו יוצאות ידיים, המעניקות ברכה לבית המלוכה. המלך שינה את שמו מאמנח'תפ (אמון המבורך) לאח'נאתון (המברך את אתון). הוא הקים עיר בירה חדשה, אח'תאתון (אלעמארנה, נושא נהדר בפני עצמו...), וציווה נתץ את פסלי אמון רע. בסוף, ימיו יש כאלה הטוענים ש'חזר בתשובה'. מכל מקום, המלך הבא אחריו, תות-ענח'-אמון, השיב על כנו את הסדר החברתי (הוא היה מנהיג די חלש, ונשלט רוב ימיו על ידי הווזיר הראשי שלו, עי), אך מאמציו לא הועילו - הוא מת (מן הסתם נרצח) בגיל צעיר (18, נדמה לי) ועי עלה אחריו שלטון, תוך שהוא מבסס את זכותו למלוכה על נישואיו לאשת תות-ענח'-אמון - אנכי-ענח'-אמון.
סח'מת - עיניו של רע
בני האדם הכעיסו את רע בתלונותיהם הבלתי-פוסקות, ובכוונותיהם למרוד בו. מספר מתקוממים כנגד רע הלך וגדל מיום ליום; בני האדם חשבו, בטיפשותם כי רבה, להטיל פחד בלב אבי האלים שיצר אותם. רע, סר וזעף, כינס את בניו לשאול בעצתם כיצד להעניש את בני האדם. הם ייעצו לשלוח, קודם כל, את עיניו האיומות אל פני האדמה. עניו של רע יכלו לעזוב את גפו ולנוע בעולם בכוחות עצמן. בדרך כלל הן הופיעו בדמות הלה חתחור, האלה השקטה והחזקה שצורתה צורת פרה. אך בשעת כעס הופיעו עיניו של רע כאשה בעלת ראש לביאה - סח'מת הנוראה. אלה צמאת דם זו התנפלנ על בני האדם שמרדו באל השמש, טבחה והרגה בהם ללא רחמים, את הרעים יחד עם הטובים, והטילה אימה ופחד בכל מקום. ההרג הרב הכעיס את רע; הוא התכוון רק להעניש את המורדים, לא למחות את כל המין האנושי... הוא ציווה על סח'מת לחדול ממעשי ההרג, אך האלה הפראית סירבה. רע חיכה לרדת לחשכה, עד שנרדמה סח'מת. הוא הכין עבורה שיקוי שנרקח מצמחים מכושפים וממיץ רימונים,ולתוכו הוסיף מעט מדמם של האנשים שהרגה. את השיקוי הזה מהל במות עצומה של בירה - שבע מאות כדים - ועבדיו הניו אותם בשקט, סמוך לאלה הישנה. כשהתעוררה סח'מת שתתה בצימאון את כל המשקה שבכדים. במהרה השפיע עליה השיקוי, והיא התנודדה שיכורה, שוכחת את מסע הציד שלה. כדי למנוע מעשי הרג נוספים, ציווה רע על בני האדם להגיש לה מנחה קבועה בצורת כדי בירה. אך, מעשי ההרג לא פסקו: הקנאים לרע, שהתכוונו לרצות ולשמח אותו, הקריבו כבודו את שארית המורדים שלא חיסלה סח'מת. עונש מוותאמנם נחשב למקובל וצודק באותם הימים, אך רע, שנחשב אל רודף שלום, סלד מקורבנות אדם. הוא ציווה שבעתידף, כאשר יעלו עליהם בני האדם את חמת האלים - יפייסו אותם בשור, צבי או ציפור כקורבן.
בני האדם הכעיסו את רע בתלונותיהם הבלתי-פוסקות, ובכוונותיהם למרוד בו. מספר מתקוממים כנגד רע הלך וגדל מיום ליום; בני האדם חשבו, בטיפשותם כי רבה, להטיל פחד בלב אבי האלים שיצר אותם. רע, סר וזעף, כינס את בניו לשאול בעצתם כיצד להעניש את בני האדם. הם ייעצו לשלוח, קודם כל, את עיניו האיומות אל פני האדמה. עניו של רע יכלו לעזוב את גפו ולנוע בעולם בכוחות עצמן. בדרך כלל הן הופיעו בדמות הלה חתחור, האלה השקטה והחזקה שצורתה צורת פרה. אך בשעת כעס הופיעו עיניו של רע כאשה בעלת ראש לביאה - סח'מת הנוראה. אלה צמאת דם זו התנפלנ על בני האדם שמרדו באל השמש, טבחה והרגה בהם ללא רחמים, את הרעים יחד עם הטובים, והטילה אימה ופחד בכל מקום. ההרג הרב הכעיס את רע; הוא התכוון רק להעניש את המורדים, לא למחות את כל המין האנושי... הוא ציווה על סח'מת לחדול ממעשי ההרג, אך האלה הפראית סירבה. רע חיכה לרדת לחשכה, עד שנרדמה סח'מת. הוא הכין עבורה שיקוי שנרקח מצמחים מכושפים וממיץ רימונים,ולתוכו הוסיף מעט מדמם של האנשים שהרגה. את השיקוי הזה מהל במות עצומה של בירה - שבע מאות כדים - ועבדיו הניו אותם בשקט, סמוך לאלה הישנה. כשהתעוררה סח'מת שתתה בצימאון את כל המשקה שבכדים. במהרה השפיע עליה השיקוי, והיא התנודדה שיכורה, שוכחת את מסע הציד שלה. כדי למנוע מעשי הרג נוספים, ציווה רע על בני האדם להגיש לה מנחה קבועה בצורת כדי בירה. אך, מעשי ההרג לא פסקו: הקנאים לרע, שהתכוונו לרצות ולשמח אותו, הקריבו כבודו את שארית המורדים שלא חיסלה סח'מת. עונש מוותאמנם נחשב למקובל וצודק באותם הימים, אך רע, שנחשב אל רודף שלום, סלד מקורבנות אדם. הוא ציווה שבעתידף, כאשר יעלו עליהם בני האדם את חמת האלים - יפייסו אותם בשור, צבי או ציפור כקורבן.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.