שלום לכולם !

שלום לכולם !

אני חוזרת בשאלה ותיקה ואשמח להושיט עזרה. שיהיה לכולנו רק טוב!!!
 
שלום גם לך ויישוב נעים במעוננו

וכיון שאף אחד כאן לא טרח עד עתה, אני מגיש לכבודך כנהוג לתת לכל אורח חדש קפה ועוגה.
 
שלום וברוכה הבאה

את מציעה עזרה ולא מבקשת וזה שינוי מעניין. מבורכת תהיי!
 

jameser

New member
גמ"ח ../images/Emo53.gif

מזל טוב לרגל פתיחת הגמ"ח, "וכל מי העוסקים בצרכי ציבור "באמונה" הקב"ה ישלם שכרם".
 

R a c h e

New member
אתה כאן../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif

מה שלומך? מזמן לא התראינו כאן.....
 

Get Out

New member
welcome ../images/Emo154.gif../images/Emo149.gif../images/Emo148.gif../images/Emo183.gif

 

goylem

New member
הישראלים הכי שונאים את הדת

http://nfc.msn.co.il/archive/001-D-41207-00.html?tag=1-29-22 החילונים בישראל מהמובילים בעולם בהתנגדותם לדת כך על-פי סקר חדש שנערך עבור ה-BBC; ישראל מובילה באחוז האנשים המצהירים כי לא התפללו מעולם עודכן: 21:45 27/02/2004 | עומר כרמון | [email protected] בסקר השתתפו עשרת אלפים איש, מעשר מדינות: ארה"ב, אינדונזיה, בריטניה, דרום קוריאה, הודו, ישראל, לבנון, מקסיקו, ניגריה ורוסיה. המדינות המשתתפות בסקר דורגו על-פי אחוז הנשאלים הרב ביותר, אשר ענה בחיוב לשאלות ולקביעות הבאות: - "האם את/ה מסכימ/ה כי האלוהים שלי הוא האלוהים האמיתי"? ישראל במקום השישי. - "אני נוהג/ת להשתתף באופן קבוע בטקס דתי". ישראל במקום השביעי. - "האלוהים עושה אותי לאדם טוב יותר". ישראל במקום השמיני. - "אני מוכנ/ה למות עבור דתי או אמונתי", ישראל במקום השישי. - "העולם היה מקום טוב יותר, אילו לא היו האנשים מאמינים באלוהים". ישראל מזנקת למקום השלישי. - ישראל הגיעה למקום הראשון, באחוז הנשאלים אשר הצהירו כי לא התפללו מעולם - 29%. על-פי תוצאות הסקר, ניגריה היא המקום הדתי ביותר בעולם. כ-90% מהניגרים מאמינים באלוהים, מתפללים בקביעות ומוכנים למות עבור דתם או אמונתם. נוצר ביום: 27/02/2004
 

R a c h e

New member
שלום לך והרבה../images/Emo51.gif

ונשמח אם תספרי לנו קצת עלייך, ובנתיים, טוב לראותך ביננו!
 

299

New member
אין לי מה לחדש

אז כמו שאמרו כבר לפניי... ברוכה הבאה
 
../images/Emo51.gif על המילים החמות ועל ה../images/Emo96.gif

ועל ה
אני בת 29, נשואה ובהריון (אז יותר מומלץ |אייקון של תה צמחים|). אני כרגע מובטלת אז יש לי הרבה זמן ואני גולשת הרבה. גדלתי ולמדתי בב"ב, הוריי ואחותי עדיין דתיים ואנו מכבדים אחד את השני על כל מחלוקותינו. (ויש לא מעט). הוריי ליברליים יחסית כך שלא הרגשתי חנוקה ללא תקווה בתוך הדת. (שלא תבינו אותי לא נכון, הרגשתי חנוקה מאוד), בגלל זה המהפך התפרש על פני שנים ועקב כך, היה יותר קל להוריי לקבל אותי, אני מניחה. בגיל 14 חלה אצלי תזוזה לכיוון העולם החופשי, המהפך לא היה חד אלא נזיל והושלם למעשה באופן סופי ומוחלט בצבא. שזו הייתה הפעם הראשונה שבה באתי בחברה חופשיה של בנים ובנות. הקשיים שנתקלתי בהם היו קשיים חברתיים. מערכות היחסים שלי עם חברה חילונית לקו בחסר, כי בשבילי חברה של בחורים ובחורות יוצאים לבלות לא קיים. אני חייבת לציין כי נידיתי עצמי מכל חברה דתית, כי לא התאים לי. ולחברה החופשיים אני הייתי "דוסית", ומונח זה הוא תקף לכל דתי/ה באשר הוא, לא משנה רמת הדתיות. אז הייתי תמימה וחשבתי שהחברה החילונית מבדילה, אבל היום אני יודעת שזה לא כך, לחברה החילוניים הצעירים לא משנה רמת הדתיות שלך, אם את שונה מהם במקצת את דוסית. וייתכן ויחלקו עליי כאן, אין לי בעיה עם זה, אני כותבת כאן תובנות מאוחרות של תחושותיי מגיל ההתבגרות. עד היום, אחותי שבזרם הדתי לאומי, מה שנקרא "בני עקיבא", נחשבת "דוסית" בעיניי אישי. אם הגעתם עד כאן, אז אני חייבת לספר לכם אנקדוטה משעשעת, לדעתי: אני ואישי גרים בב"ב על גבול ר"ג (וכן, אפשר ליסוע כאן בשבת). ולענייננו: אישי נוהג לצאת לסיבובי הליכה לשם הספורט, לעיתים הוא נוהג לעשות זאת בשבת. אתאר לכם את מראהו בזמן ספורט: על אוזניו דיסקמן, חולצה טי שירט, מכנס קצר, גרביים ונעלי ספורט. אחותי לא פעם הייתה חוזרת מבני עקיבא ופוגשת אותו בסיבוב ההליכה שלו. בפעם הראשונה שהיא פגשה אותו היא הייתה קצת לא מאופסת ולא ידעה מה לעשות... (היא הייתה עם חברותיה וזה לא טוב, אתם בטוח יודעים) ובכל זאת היא אמרה לו שלום ולחברותיה ששאלו לא הסתירה את האמת. טוב, יש לי עוד הרבה לכתוב, אז אכתוב בהזדמנות אחרת, תרגישו חופשי לשאול שאלות.
 
למעלה