פשושית יקרה! ../images/Emo15.gif
קודם כל ברוכה הבאה לפורום שלנו!!!
קראתי את מה שכתבת בבלוג שלך והרגשתי שזאת בדיוק אני לפני כמה חודשים. אני כל כך מבינה אותך.....את לא יודעת עד כמה..... הדילמה הזו שלא מפסיקה להציק נשארה אצלי עד היום ועדיין יש חרטה, אבל אני יודעת שאני אוהבת את מה שאני עושה.(בימים הטובים...) תראי, כמישהי שעברה את ההתלבטות הזו אני מציעה לך פשוט לדמיין את עצמך בשני המצבים - בצבא ובשירות הלאומי. שירות לאומי זה עולם אחר, יש בי צד שחושב מה היה אם הייתי מתגייסת כמו כולם, ולפעמים יש לי הרגשת נחיתות כזו, אני מרגישה שאנשים לא מעריכים את מה שאני עושה, ומעריכים יותר מישהי שעושה את התפקיד הכי לא משמעותי בצבא רק כי היא שם. אני רק יכולה לומר לך שבשירות הלאומי יש לך מגוון תפקידים שנתון לבחירתך, ועד כמה שהתפקיד הצבאי שלך טוב ומאתגר, אם המסגרת היא לא בשבילך אז יהיה לך קשה. אני מבינה שזו החלטה קשה, ואני לא יכולה להבטיח לך שיהיה לך כיף ואיזה תפקיד שתרצי בשירות. אני יודעת שברגעים שאני לא בדיכאון אני נהנית ממה שאני עושה ואוהבת את האנשים שאני עובדת איתם. אני מרגישה שאני תורמת ועושה משהו, לא יודעת אם יותר ממה שהייתי עושה בצבא אבל זה כבר לא משנה. אני מציעה לך ללכת בעקבות הלב ופשוט ללכת על מה שיותר נראה לך, תמיד יש משהו שהלב רוצה יותר