שלום לכולם
שוטטתי בעמודי הפורום מהימים הראשונים בהם ביקרתי בו ומצאתי משהו נורא מעניין: בני התחלה - ניסיון חדש לעורר את הפורום - כידוע לכולכם פרטי אספנות מתגלגלים ולא תמיד זוכרים מאיפה הגיע אלינו כל פריט, ולשאלותיהם של חברים, איך הגיע אלייך מטבע זה או אחר או פחית מסויינת או כח פריט מעניין אחר, אנחנו נשארים לרוב ללא הסברים. ואני לא מדבר על פריטים קנויים. למשל אין לי מושג איך הגיע אלי מטבע מדנציג (עיר בפולין שהייתה עצמאית בין שתי מלחמות העולם, ואפילו שלחה משלחת למכביה השניה). אבל ישנם הרבה פריטים שהסיפור אחריהם הוא מיוחד, מעניין ואולי גם מסוכן. אז הינה הרעיון - שרשור של סיפורי אספנים על השגת פריטים. החוקים: הכל קשר אם לא קניתם אותו!! בני 1: בסוף השרות הצבאי שלי, שירתתי כקצין מודיעין בבסיס בצפון, הייתי צעיר ויפה.. (הכרס זה פיתוח של השנתיים האחרונות... ) אחת החיילות הייתה מעריצה "סמוייה" שלי שנהגה לפנק אותי בשוקולדים, תה בבוקר ועוד כל מיני פינוקים... יום אחד היא באה אלי ואומרת לי שיש לה מטבע מתנה בשבילי, אבל בתנאי שאני שם אותו באוסף שלי ולא מוכר אותו (הבטחה מאוד קלה לאספן.) אני הייתי בטוח שמדובר בכתר שוודי או מארק גרמני, מה כבר חיילת בת 18 יכולה להוציא מארנקה, אבל טעיתי בגדול כי היא הוציאה פתאום 10 פראנק צרפתי מתחילת 1900 מזהב!! כמובן שמכרתי אותו... סתם, הוא מפאר את עמוד צרפת שלי עד היום... בני 2: הפעם מתחילת הצבא, באחד הגיבושים שעברתי, קיבלנו משימה למלא שקי חול. חבר שלי מחזיק את השק, אני מעמיס עם הכף ולהפך. באחת הפעמים שהכף של חברי עולה מערמת החול לכיוון השק, מבצבץ לו חפץ עגול, כמובן ששלחתי אליו יד (כל אספן מטבעות יכול לפתוח גם אוסף של שייבות, או גומיות למיניהן.) הפעם היה מדובר במטבע של 10 מיל! קצת מלוכלך, אבל לאחר ניקיון בסיסי הוא היה כמו חדש. אריק: ב-1994 הייתי באלסקה למירוץ מזחלות כלבים. חשבתי שאוכל למצוא בולים בנושא, אבל לא הצלחתי למצוא חנות בולים, אלא רק חנות קטנה למטבעות באנקורג'. היה זה זקן חביב, שלעת הפנסיה הכריחה אותו אשתו להוציא את האוסף מהבית, אז הוא פתח חנות וקיווה שאף אחד לא יקנה ממנו כלום. אחרי חצי שעה של פטפוט הוא אומר לי - יש לי כאן כמה בולים שקיבלתי מאיזה אסקימואי, אולי יענינו אותך - ומוציא לי כמה בולי ישראל במעטפה... הוא לא ידע מאיפה אני. קניתי אותם בדולרים בודדים. אחרי שסיפרתי לו מאיפה אני צחקנו, והוא אמר שיש לו עוד בול אחד, שיתן לי במתנה בגלל שהייתי נחמד וקניתי בולים שאני לא צריך. ואז הוא מוציא אריזת מתנה מהודרת עם בול פני שחור, ואומר - מישהו הביא לי את זה במתנה, אין לי מה לעשות עם זה. קח, אתה נחמד. אחרי שהסברתי לו מה זה, עדיין התעקש, והפני השחור אצלי מאז. אגב, נתתי אותו לבדיקה והוא אמיתי! רוזן: בס"ד. תודה בני על היוזמה. כאספן וותיק יש לי הרבה חוויות, מצאתי פעם במסגרת שירות מילואים מטבע של 1 סנט מארה"ב מ-1838! איפה?? בחמת גדר!! אבל הפעם אספר על חוויה שעברתי באחרונה שריגשה אותי עד דמעות! יש לי ידיד מבוגר כבן 70 אספן יודאיקה "כבד" מלונדון, שקצת לעג לתחביבי החדש והוא איסוף של ספרי ילדים מאוירים ישנים בעברית. בביקורו האחרון בארץ בביקורו אצלי בביתי ביקש לזון עיניו באוצרותי האספניים ואני בחרתי להראות לו את אוסף ספרי הילדים שברשותי. לפתע הבנאדם מתחיל להתרגש ולרעוד עד כדי חשש לבריאותו, בידיו הוא אחז באחד החוברות (מתוך סידרה של 8) של "עולמי הקטנטן". חוברת שהחלה לצאת לאור בפולין ב-1939 לילדים קטנים, ממש ערב מלחמת העולם השניה. אני זוכר את החוברות האלה מכיתה א' אמר, והאיש ממש מתפרק לרסיסים, כשהוא מתחיל לזהות שמות של ילדים שפתרו נכונה את החידות ושמם פורסם בחוברת. (מי יודע מה עלה בגורלם של הילדים הללו כמה חודשים מאוחר יותר). ולבסוף למרבה ההפתעה מצאנו באחד החוברות את שמו של ידידי כאחד הפותרים! ידידי עבר את המלחמה כילד באחד המינזרים והוא איבד את רב משפחתו בשואה. תתארו לכם את המחזה. נתתי לו את החוברת עם שמו במתנה למרות שהוא רצה לקנות ממני את החוברת בכל מחיר. לא רציתי לחלל את הרגע. זהו להפעם. בברכה, רוזן. אני (תמיר, עכשיו ברגע זה), ממליץ לכולכם להמשיך לגלגל את סיפוריכם. אני מקווה למצוא משהו שלי. תמיר.
שוטטתי בעמודי הפורום מהימים הראשונים בהם ביקרתי בו ומצאתי משהו נורא מעניין: בני התחלה - ניסיון חדש לעורר את הפורום - כידוע לכולכם פרטי אספנות מתגלגלים ולא תמיד זוכרים מאיפה הגיע אלינו כל פריט, ולשאלותיהם של חברים, איך הגיע אלייך מטבע זה או אחר או פחית מסויינת או כח פריט מעניין אחר, אנחנו נשארים לרוב ללא הסברים. ואני לא מדבר על פריטים קנויים. למשל אין לי מושג איך הגיע אלי מטבע מדנציג (עיר בפולין שהייתה עצמאית בין שתי מלחמות העולם, ואפילו שלחה משלחת למכביה השניה). אבל ישנם הרבה פריטים שהסיפור אחריהם הוא מיוחד, מעניין ואולי גם מסוכן. אז הינה הרעיון - שרשור של סיפורי אספנים על השגת פריטים. החוקים: הכל קשר אם לא קניתם אותו!! בני 1: בסוף השרות הצבאי שלי, שירתתי כקצין מודיעין בבסיס בצפון, הייתי צעיר ויפה.. (הכרס זה פיתוח של השנתיים האחרונות... ) אחת החיילות הייתה מעריצה "סמוייה" שלי שנהגה לפנק אותי בשוקולדים, תה בבוקר ועוד כל מיני פינוקים... יום אחד היא באה אלי ואומרת לי שיש לה מטבע מתנה בשבילי, אבל בתנאי שאני שם אותו באוסף שלי ולא מוכר אותו (הבטחה מאוד קלה לאספן.) אני הייתי בטוח שמדובר בכתר שוודי או מארק גרמני, מה כבר חיילת בת 18 יכולה להוציא מארנקה, אבל טעיתי בגדול כי היא הוציאה פתאום 10 פראנק צרפתי מתחילת 1900 מזהב!! כמובן שמכרתי אותו... סתם, הוא מפאר את עמוד צרפת שלי עד היום... בני 2: הפעם מתחילת הצבא, באחד הגיבושים שעברתי, קיבלנו משימה למלא שקי חול. חבר שלי מחזיק את השק, אני מעמיס עם הכף ולהפך. באחת הפעמים שהכף של חברי עולה מערמת החול לכיוון השק, מבצבץ לו חפץ עגול, כמובן ששלחתי אליו יד (כל אספן מטבעות יכול לפתוח גם אוסף של שייבות, או גומיות למיניהן.) הפעם היה מדובר במטבע של 10 מיל! קצת מלוכלך, אבל לאחר ניקיון בסיסי הוא היה כמו חדש. אריק: ב-1994 הייתי באלסקה למירוץ מזחלות כלבים. חשבתי שאוכל למצוא בולים בנושא, אבל לא הצלחתי למצוא חנות בולים, אלא רק חנות קטנה למטבעות באנקורג'. היה זה זקן חביב, שלעת הפנסיה הכריחה אותו אשתו להוציא את האוסף מהבית, אז הוא פתח חנות וקיווה שאף אחד לא יקנה ממנו כלום. אחרי חצי שעה של פטפוט הוא אומר לי - יש לי כאן כמה בולים שקיבלתי מאיזה אסקימואי, אולי יענינו אותך - ומוציא לי כמה בולי ישראל במעטפה... הוא לא ידע מאיפה אני. קניתי אותם בדולרים בודדים. אחרי שסיפרתי לו מאיפה אני צחקנו, והוא אמר שיש לו עוד בול אחד, שיתן לי במתנה בגלל שהייתי נחמד וקניתי בולים שאני לא צריך. ואז הוא מוציא אריזת מתנה מהודרת עם בול פני שחור, ואומר - מישהו הביא לי את זה במתנה, אין לי מה לעשות עם זה. קח, אתה נחמד. אחרי שהסברתי לו מה זה, עדיין התעקש, והפני השחור אצלי מאז. אגב, נתתי אותו לבדיקה והוא אמיתי! רוזן: בס"ד. תודה בני על היוזמה. כאספן וותיק יש לי הרבה חוויות, מצאתי פעם במסגרת שירות מילואים מטבע של 1 סנט מארה"ב מ-1838! איפה?? בחמת גדר!! אבל הפעם אספר על חוויה שעברתי באחרונה שריגשה אותי עד דמעות! יש לי ידיד מבוגר כבן 70 אספן יודאיקה "כבד" מלונדון, שקצת לעג לתחביבי החדש והוא איסוף של ספרי ילדים מאוירים ישנים בעברית. בביקורו האחרון בארץ בביקורו אצלי בביתי ביקש לזון עיניו באוצרותי האספניים ואני בחרתי להראות לו את אוסף ספרי הילדים שברשותי. לפתע הבנאדם מתחיל להתרגש ולרעוד עד כדי חשש לבריאותו, בידיו הוא אחז באחד החוברות (מתוך סידרה של 8) של "עולמי הקטנטן". חוברת שהחלה לצאת לאור בפולין ב-1939 לילדים קטנים, ממש ערב מלחמת העולם השניה. אני זוכר את החוברות האלה מכיתה א' אמר, והאיש ממש מתפרק לרסיסים, כשהוא מתחיל לזהות שמות של ילדים שפתרו נכונה את החידות ושמם פורסם בחוברת. (מי יודע מה עלה בגורלם של הילדים הללו כמה חודשים מאוחר יותר). ולבסוף למרבה ההפתעה מצאנו באחד החוברות את שמו של ידידי כאחד הפותרים! ידידי עבר את המלחמה כילד באחד המינזרים והוא איבד את רב משפחתו בשואה. תתארו לכם את המחזה. נתתי לו את החוברת עם שמו במתנה למרות שהוא רצה לקנות ממני את החוברת בכל מחיר. לא רציתי לחלל את הרגע. זהו להפעם. בברכה, רוזן. אני (תמיר, עכשיו ברגע זה), ממליץ לכולכם להמשיך לגלגל את סיפוריכם. אני מקווה למצוא משהו שלי. תמיר.