שלום לכולם
יובל שלנו החליטה לפרוץ החוצה בשבוע 30-31 לפני 18 יום אחרי שלאמא שלה ירדו המים והחום עלה. היא נולדה קילו וחצי עם חידק סטרפטוקוק מקבוצה b . הריאות לא רצו לתפקד למרות שקיבלנו צלסטון 3 שבועות קודם , דוקטוס , צהבת . הבונבונית הונשמה, קיבלה גז , פוטו. עכשיו היא טפו טפו טפו כבר הרבה יותר טוב. הבילי ירד, היא נושמת לגמרי לגמרי בעצמה, ואפילו עלתה לקילו ו 564 גרם. הדוקטוס נעלם, (נשארה איוושה שאמורה להעלם כשתגדל) , בדיקת עיניים תקינה. וילדה פשוט מקסימה. היא התחילה לאכול מבקבוק, והגיעה ל 28 מל. למרות שאתמול ליובל לא כל כך התחשק לאכול וחזרנו לזונדה. אבל.. היום היה לנו יום קצת נוראי.. אמרו לנו לפני שבועיים שבאולטרסאונד ראש יש תופעה של היפר אקוגניות. נורא נורא נילחצנו. בשבוע שעבר האולטרסאונד היה ללא שינוי. אבל היום הוא הראה ממצא - ציסטה בחלק השמאלי. התחילו לדבר איתנו מה שזה עלול לגרום - דרגות שונות של שיתוק מוחין. אנחנו די בהיסטריה. אחרי יום של נידנודים לרופאים, הבנתי שהממצא מאוד קטן ושבעצם הם לא יכולים להגיד כרגע כלום (למרות שהם כבר הכינו אותנו לזה ש"כנראה תהיה בעיה, אי אפשר לדעת באיזו חומרה", "אבל יש סיכוי שגם לא". מפחיד. אבל - אתמול בדקו את יובל רופאה התפתחותית מקסימה, ושני נרולוגים, והיום עוד נורולוג. ושלושתם אמרו שהבדיקה מצויינת. הילדה מגיבה, זזה, רפלקסים טובים, אפילו עוקבת ומסתובבת לפי הקול. וזה קצת מעודד אותנו. אז זהו. קצת ארוך... נקווה שיהיה בסדר.
יובל שלנו החליטה לפרוץ החוצה בשבוע 30-31 לפני 18 יום אחרי שלאמא שלה ירדו המים והחום עלה. היא נולדה קילו וחצי עם חידק סטרפטוקוק מקבוצה b . הריאות לא רצו לתפקד למרות שקיבלנו צלסטון 3 שבועות קודם , דוקטוס , צהבת . הבונבונית הונשמה, קיבלה גז , פוטו. עכשיו היא טפו טפו טפו כבר הרבה יותר טוב. הבילי ירד, היא נושמת לגמרי לגמרי בעצמה, ואפילו עלתה לקילו ו 564 גרם. הדוקטוס נעלם, (נשארה איוושה שאמורה להעלם כשתגדל) , בדיקת עיניים תקינה. וילדה פשוט מקסימה. היא התחילה לאכול מבקבוק, והגיעה ל 28 מל. למרות שאתמול ליובל לא כל כך התחשק לאכול וחזרנו לזונדה. אבל.. היום היה לנו יום קצת נוראי.. אמרו לנו לפני שבועיים שבאולטרסאונד ראש יש תופעה של היפר אקוגניות. נורא נורא נילחצנו. בשבוע שעבר האולטרסאונד היה ללא שינוי. אבל היום הוא הראה ממצא - ציסטה בחלק השמאלי. התחילו לדבר איתנו מה שזה עלול לגרום - דרגות שונות של שיתוק מוחין. אנחנו די בהיסטריה. אחרי יום של נידנודים לרופאים, הבנתי שהממצא מאוד קטן ושבעצם הם לא יכולים להגיד כרגע כלום (למרות שהם כבר הכינו אותנו לזה ש"כנראה תהיה בעיה, אי אפשר לדעת באיזו חומרה", "אבל יש סיכוי שגם לא". מפחיד. אבל - אתמול בדקו את יובל רופאה התפתחותית מקסימה, ושני נרולוגים, והיום עוד נורולוג. ושלושתם אמרו שהבדיקה מצויינת. הילדה מגיבה, זזה, רפלקסים טובים, אפילו עוקבת ומסתובבת לפי הקול. וזה קצת מעודד אותנו. אז זהו. קצת ארוך... נקווה שיהיה בסדר.