תודה
תודה לך free bird 21 על תגובתך. עכשיו אאלץ לענות בגלוי (מעולם לא עשיתי את זה), ואולי באמת הגיע הזמן. קודם כלל כל הכבוד! כל הכבוד שהספ הפרטי שלך הוא קבלה עצמית. נכון, קל לבני אדם לאהוב את הזולת, אך האם אנו אוהבים את עצמינו. האם אנו מקבלים את עצמנו כפי שאנחנו? הן אנו עצמנו גם אדם שצריך לאהוב
ואז...עכשיו צריך למרכז את החיים, ושוב פה אין קונצים. אלהים יצר אותנו, הפך אותנו לחלק ממנו, אין שום סיבה שבעולם שמתירה לנו להתכחש לכך. הוא האלהים, השוכן בנו, ואשר אנו חלק ממנו, הוא הינו *נותן* הכחות. הוא זה שמאפשר לנו. הוא הנותן, ואנו בידינו נמצאות מתנותיו כפיקדון, כפיקדון שנשתמש בו, לאשר מתנות (=כחות) אלו נוצרו. ברגע שאנו מכירים במקור הכחות, כבר עשינו את שלנו, כבר אחזנו במושכות. כמובן זו התאוריה, ובכדי ש
נחיה ע"פ זה אנו צריכים להיות מודעים לכך כל הזמן באופן שותף. אז המודעות הזו חודרת לתוכנו יותר ויותר, עד אשר אנו לא צריכים לחשוב על זה יותר. אז אנו
חיים את העובדה, שכל כוחותנו שלו הם, שאנו כאן בכדי להוציא אותם אל הפועל בבחירתנו. ואז בא השלב הבא. כשיש אור (קדושה) יש גם הרבה מן החושך. נשמע מוזר? ככה זה. דוקא כאשר אנו מתחילים לצעוד בדרך האמת, בדרך המסוכלת העולה בית-אל, דוקא אז מתחילים הקשיים. ישנם ישויות השייכים לעולמו של הסיטרא אחרא (="הצד השני"). הם מלאכים שנפלו (אבדו את מדרגתם) עוד טרם הווצרות האדם, וכעת הן מסתובבות כאן (לא רואים אותן!) ונטפלות לבני האדם. הן מחפשות קצת חוא או אהבה שאין להן, ולכן הן נדבקות לבני האדם. על הבנאדם ע"פ אופיו שה משפיע לרעה. כי - הן יכולות לשתום לו את דרכי הנשימה, אספקת החמצן אל המוח, משפיעות על הקיבה, יוצרות פחד, יוצרות אי בטחון, שינאה בלתי נשלטת וכו'. אלו הם דברים שמעבר להדיון הפשוט, ולכן גם בני אדם נופלים ברישתן. חייבים להטהר. חייבים להיות נקיים מכל אותם גורמים זרים אשר נטפלו לנו. בלי זה אי אפשר לחיות חיים טהורים עם אלהים. איך? איך משתחררים מהם? תחילה אנו צריכים ללמוד לדבר עם אלהים. בדורנו הענין פשוט. כל אחד שמאמין באלהים, יכול לשמוע את קולו. כן. צריך רק להפתח לכך. הכשרון לכך כבר בתוכנו. צריך פשוט להקשיב. לשאול שאלה ולצפות לתשובה. כשהתשובה מגיעה (זהו קול שדומה למחשבה) - להאמין. להאמין שזהו אכן קול ה', ולפעול בהתאם. ככל שיותר מאמינים. ככל שחיים בהתאם, בהנחיית אלהים עצמו שמנחה אותנו, כן מתגבר הקול, ואנו מזהים אותו ללא ספק. להאמין! תחילה בא קול ה', ומיד אחר כך מנסה ההגיון לגנוב את ההצגה ולומר:"לא, זו היתה אולי המחשבה שלי?" או משהו דומה. לא לוותר! הדבר הראשון שאתה שומע, זה זה! אם זה "כן!" אז כן. אם "לא!" אז לא. או כל תשובה, או הנחיה אחרת שתקבל. גם בלי התראה תשמע את קול ה'. אתה חושב על משהו, ופתאום בא ה' (אלהים) ואומר לך שזה אחרת, מעודד אותך. כן מעודד. אז זהו השלב הראשון: לשמוע! אח"כ כשאתה חי ככה, אתה תלמד לזהות את אותן ישויות זרות, ולסלקן. עקרונית האדם כצלם אלהים יש לו שליטה מלאה על אותן רוחות. הן נשמעות לו! ברגע שאתה נותן פקודה לרוח מסויימת לצאת מתוך הוויתך, היא חייבת לעשות זאת. ככה אתה עובר תהליך ארוך של התנקות, עד שאתה נקי. נכון שכל פעם צריך להתנקות מחדש, כי כל מחשבה שלילית גוררת חאריה כניסה של רוחות חדשות, אך ברגע שמתרגלים לכך, זה נעשה כבר כמעט אוטומטית, והן, אותן רוחות. לא מטרידות אותנו יותר. אנו רק עדים לכך, כיצד רוח הקדש שבתוכנו מסלקת אותן. עד כאן. שלב גבוה יותר, הוא להגיע למצב שאנו "קוטלים" את הרוחות. אנו מקבלים כח מאת ה'. כח שמסוגל להפוך את אותן רוחות חזרה למלאכים. אנו אז גואלים את הרוחות, וכמובן גואלים את עצמנו. זהו דבר שאינו ניתן לכל אחד. מקווה שעזרתי במשהו, הרבה הצלחה
! באהבה,
