לא הייתי מודעת אליה בכלל
אז כנראה הטעם שלנו באוכל וביחס של מסעדות כלפינו הוא באמת שונה... אני מצרפת את מה שכתבתי לפני כמה ימים... רק כדי שתקראי, כתוב שם גם התראיך של ההודעה כך שאם את רוצה לקרוא את השירשור, לפני שתגיבי אם בכלל את יכולה... אני עוד לא ממש הבנתי איך אפשר להדביק פה הודעות אחרת... והי, לא נורא, עבור כל אחת מאיתנו יהיו ויש מסעדות אחרות שיהיה לך יום כתום
ג'ירף Mיקי_ ו 04:59 | 22/05 למען האמת זה קצת לא לעניין עכשיו אחרי שהמקום עלה לו בלהבות, ובכל זאת יש משהו שכבר כמה חודשים אני חפצה לשתף בו את הפורום. עברתי לגור במרכז תל אביב לפני שנה לערך. בצפון ממנו הגעתי הייתי מורגלת לחוסר מחולט של מסעדות צימחוניות או לחליפין מסעדות כל כך נידחות שממש לא יוצא להגיע אליהם, כך שכשעברתי לת"א, הרגשתי בטוחה שסוף סוף יהיה פה מגוון רחב של מסעדות צמחוניות שאוכל למלא בהם את רעבוני. גילתי שזה לא כל כך קל... באחד הימים נכנסתי לפורום כאן וקראתי באחד המדורים המלצה על מסעדה הנמצאת קרוב מאד למעוני הקט. הג'ירף נודלס בר... מה ששימח אותי ביותר, והחלטתי בלווית בן זוגי הבלתי צמחוני בעליל, ללכת. אתחיל מזה שהתפריט היה מבטיח, כמעט את כל המנות הבשריות, המשריצות וכ"ד היה ניתן להחליף בטופו. לי היה ברור שאמצע לי משהו. אך מרגע שחזרה אלינו המלצרית הסתבר לי: א. שזה לא ממש אפשרי בכל אחת מהאופציות שבחרתי, כל אחת וסיבתה היא. ב. שמשתי המנות שמוגדרות בתפריט כצמחוניות, אני יכולה להזמין רק אחת, כי השניה איננה. (מנה זו לחלוטין לא מצאה חן בעיני) ג. שהיא לא יכולה לעדכן אותי כיצד הם מכנים את הטופו (האם השף עבר הכשרה, כי טופו זה אחד הדברים שהכי קל להרוס ביקום ולהפוך לגומי צמיגי דוחה) והאם הוא מוקפץ בווקים נפרדים מאלו שמשתמשים בהם לבישול בשר. נאלצתי להזמין מנה שממש לא חפצתי בה, כיוון שבן זוגי הראה סימני רעב קיצוניים, והחלטה ברורה על איזה מעדן איטריות בשרי כלשהו... השירות שלא היה חביב מלכתחילה, על אף שהיו אחראים עלינו שני מלצרים, היה איטי ומסורבל, למלצרית נפל מזלג, והיא הגישה אותו לשולחני מול עיני המשתאות , והסכימה להחליפו רק אחרי שהודעתי לה שלא ממש מתחשק לי לאכול מהריצפה. ונעלמה לה מהאופק. כאשר המנות הגיעו, לאכזבתי הרבה הטופו התגלה כצמיגי מתובל ברוטב מזעזע שהפך אותו לעוד יותר בלתי אכיל, דלת ירקות באופן מוגזם, כך שאפילו המנה הבשרית נראתה מלאת ירק לידה, ובנוסף לכך קטנה בכמות באופן ניכר לעומת המנה הבשרית, אך יקרה ביותר. אני מהארוחה שלי לא ממש נהנתי, ויש לציין שלא ממש נגעתי בה, כאשר הגיע מלצר ושאל לשביעות רצוני, עניתי, שלצערי המנה צמיגית ולא טעימה. וכאשר שאלתי אם בכל זאת קיים תחליף צמחוני כלשהו, נענתי במבט זועף, שזה מה שהזמנתי, וכך אמור להיות טופו (תהיתי לעצמי מי מאיתנו צמחוני 9 שנים, אני או הוא). בן זוגי לעומת זאת נהנה מאד ממנתו הוא. כאשר חמתי גם ככה זועמת הזמנתי חשבון, העודף הגיע כעשרים שקלים מחולקים לעשר עשר (רמז לטיפ, בתור מלצרית אני מכירה את טריק החלפת השטר במטבעות), בכל מקום רגיל, הייתי מקבלת או שטר או עשר ושתי חמישיות... והמהדרין עשר חמישיה וחמישה שקלים. כך שאוכל לבחור לי כמה ארצה להשאיר. האוכל עלה 76 שקלים, את 2 השקלים אבטחה לאדם, הם הורידו כבר עם החשבון... כך שה"דרישה" המלצרותית להשאיר 10 ש"ח (כיוון שלא הייתה לי ברירת כסף קטן אחר) עיצבנה אותי מאד. בדר"כ כמישהי שעובדת במקצוע, אני נוטה להשאיר 15% טיפ ומעלה, אך כאשר השירות והאוכל כל כך מרגיזים, מגעילים עד משפילים, אני בהחלט אשאיר 10% מדוייקים. כך שלתרום עוד 2 ש"ח על משהו שלא סיפק אותי, הרגיז אותי, וגם השאיר אותי רעבה, עיצבן אותי עוד יותר. בכעס גדול, פניתי אל בן זוגי שיתן לי 8 שקלים, ולקחתי את העשרים. מעוצבנת עוד יותר. חציתי את הכביש ללחם ארז, שאהוב עלי במיוחד, וגם ידוע בביצי החופש שלו... לנסות להשביע את הרעב, אך כל כך כעסתי עד שהתנצלתי בפני המלצר ועזבתי בלי להזמין דבר. אבל בדרך, עברתי בגלידה הסיצליינית... שגם הוזכרה באותו מאמר, ועליה ועל גלידות הטופו שלה (כמו על השמנת והחלב לצימחונים) אין לי מלבד המלצות תשבוחות ותשואות. שם נרגעתי קצת... חזרתי הבייתה עם טעם מתוק בפה, שחיפה בקושי, על הזעם המרירות והכעס שהיו בי. והבטחתי לעצמי שכשארכוש לי מחשב ואצטרף חזרה לפורומים של תפוז אספר על הביקור הראשון והאחרון שלי בג'ירף. לפחות על מנת לאזן את ההמלצה ההיא שפורסמה. בתחילת השבוע, עם קבלתי את המחשב החדש, התפוצץ הג'ירף, ובן זוגי התקשר לספר לי על כך בבשורה "זה עצוב, אבל אני חושב שזה ישמח אותך". למען האמת זו הגדרה מדוייקת. עצוב לי על הנפגעים, אך בהחלט לא על המקום. אני מאמינה שהג'ירף יפתח שוב, המלצתי היא לכל באי הפורום, לא לבוא לפתיחה המחודשת, וגם לא אחריה, בעיני צרכנות צמחונית היא חשובה מאד, וטוב שקיימים מקומות שמודעים לכוח שלנו ולצרכים שלנו, אך מקום שנוהג בי ביחס משפיל ומזלזל, זה מקום, שאעדיף שאף צימחוני לא יבקר בו. כי לא מספיק לכתוב בתפריט מנות צימחונית, צריך גם ללמוד להכין אותם, באופן ראוי ומספק, ולא לומר פשוט שאין... ואסיים ב חיובית, על "שטם טיש", שהפכה את יום ההולדת שלי, לחגיגה אמיתית, מקום קטן ונפלא. על "דרך האוכל", ועל מסעדה קטנטונת ששכחתי את שמה באיזור הדרומי של תל אביב, לא רחוק מרחוב יבנה, ששוה לחפש אחריה, עם בעלת בית אמריקאית עם לב רחב ואוכל מעולה במחירים שווים לכל כיס. ובברכת סעודה נעימה Mיקי
