שלום לכולם

[zoti]

ולאיית.

 

[bagdadi]

יש גאונים ממני וממך שלא מאייתים

בכתיבה מושלמת ויש גם המון טיפשים שמאייתים באופן מושלם בלי מכות מתת לחגורה תנסה להתרכז בעיקר ולא בטפל

 

[zoti]

זה שיש גאונים יותר ממך אנחנו יודעים

אני לא בטוח שהם לא יודעים לאיית. העיקר הוא שאולי בעזרתי תלמד לאיית כמה מילים שהמורה שלך ללשון (האשכנזיה) לא לימדה אותך.

 

[bagdadi]

לאנישטיין היה דיסלקסיה

תת יחס לחלק השני של התגובה שאומר שיש המון אנשים כמוך שיודעים לאיית אבל עדיין טיפשים שמנסים להסיט את הנושא לכיוון אישי

 

[anatul]

הערתי על זה כי חצי מהזמן אני לא

מבינה מה אתה כותב.. וזה שאני גם לא מסכימה עם זה לא קשור לעיניין

 

[bagdadi]

אני לו מקנא בך אבל אני לו מפסק

שיהי לך פיסוק נעים

 

[bagdadi]

הדסה תקראי למטה נושא תשובה לשאלה

 

[forglemmigej]

אחרי שנה ורבע בנכר

ואחרי שנואשתי מיצירת קשרים חברתיים עם המקומיים .אז המסקנה, אין כמו הישראלים,- פה לפחות- חמים דואגים, מזמינים הביתה, מיד ,ולדעתי מה שמייחד אותנו כישראלים ,זה שלוקחים הכל בסבבה. גם את הבאסה..

 

[sirpad]

לי היה ניסיון שונה קצת

כשהגעתי לכאן לא מצאתי רבבות ישראלים. ואם יש דבר שנורא הציק לי בהגעה שלי לכאן והחיפוש אחר ישראלים הוא שהיה מין אווירה כזאת של היי אתה ישראלי נכון? יופי אני זה עתה הגעתי ובטח ישבת וישבת וחיכית עד שסירפד יבוא ויהיה לך חבר נכון? בוא תהיה חבר שלי. כאילו חזרתי לגיל גן חובה ולארגז החול ושאלתי את איציק אם אפשר לעשות שותף בבטטות. היה לי נורא לא נח עם זה. באין מעש ובמהלך ההמתנה לאישור העבודה התנדבתי בביצפר היהודי ושמה פגשתי ישראלי אחד ועוד אחד ואז את האלה שמחקים כדורגל ותאמת אני זוכר כמה מאושר חזרתי הבייתה כי ערב שלם צעקתי דיברתי התרגשתי והזעתי בעברית טהורה. כיום למרות שאני הייתי רוצה לומר שאני לא חבר בקליקה ישראלית בקופנהאגן ושאין לי רק חברים ישראלים. תאמת אין לי ממש חברים של אמת עדיין. יש מכרים ואנשים שמידי פעם מבלים איתם, בדומה למה שהיה לי בארץ לא מצאתי עדיין ואני מקווה שאמצא. בכל מקרה, כמו שאצרתי למרות שהייתי רוצה לומר שלא אני עובד במסעדה שהמנהל מטבח ישראלי ושלושה עובדי מטבח ישראלים ואפילו שותף כלים ישראלי התחיל לעבוד לא מזמן. אז אולי אני חלק מהמאפיה בלי לדעת. בליל סדר שני בחבד שאל אותי אחד איפה אני עובד אמרתי לו ברשת מסעדות איקס אז הוא עונה אההה זאת עם הישראלים? אמרתי לו לא, הם עברו למסעדה אחרת ברשת עכשיו המסעדה הזאתי היא זאת עם הישראלים. אה כן, גם קודים תרבותיים.

 

[doram44]

הי סירפד

חבל שלא ידעתי על כול הישראלים האלה כשהייתי בקופנהגן באוקטובר 2000 כי הייתי כול כך לבד ובעיר היו הפגנות של פלשתינים וגלגלים בוערים. וגרתי אצל מכרה זקנה ניצולה שפחדה כול כך . והגברת היחידה שהיכרתי היתה דנית , סטודנטית לאדריכלות שהיתה בזמנו בארץ המורחבת פיתחה הזדהות חסרת אבחנה עם השכנים.. כך שלא ביקשתי את קירבתה.. מה שיצא שהייתי לבדי. אז בפעם הבאה ...אבדוק כמה ישראלים ישנם במקום הזה... אגב כמה ישראלים יש בשטוקהולם? כמה יש באוסלו? כמה יש בטמפרה? כמה בגטבורג התכוננו באוקטובר 2003 אני עשויה/עלולה לבוא שוב והפעם עם חבורת סטודנטים לעיצוב. אנחנו באים לאלינגסס להאיר אותה ולפני זה לפינלנד.

 

[anatul]

דווקא בפינלנד אני מכירה

אז אם את מגיעה להלסינקי.. תשלחי מסר

 

[sirpad]

שאלות קשות תשובות בהמשך

 

[הדס ח]

תודה לכל המגיבים../images/Emo140.gif

אם יש לכם עוד משהו להוסיף, העבירו בבקשה במסר אישי. שוב, תודה. הייתם נחמדים ומועילים. הדס

 

[סלסרו]

כמה רעיונות...

הי הדס. אני דווקא לא מבלה עם ישראלים ואין לי הרבה קשר עם התרבות הישראלית כאן בנ.י., כך שהנחת היסוד שלך ("למה ישראלים בחו"ל מעדיפים..") לא מדוייקת. אולי עדיף לחשוב למה ישראלים מסויימים מעדיפים, ואחרים לא. יתכן שאני עוף קצת שונה מהישראלי הטיפוסי, כי הורי אמריקאים ודברנו אנגלית בבית, כך שמאד נוח לי עם השפה ואני שולט בה ברמה גבוהה, וה"קודים" החברתיים שאנשים כאן דברו עליהם מובנים לי לחלוטין. במובן מסויים אני אמריקאי, ואני גם נראה אמריקאי - כבר אימצתי לעצמי את שפת הגוף האמריקאית, את המטאפורות הנפוצות בשפה, והרבה מהערכים האמריקאים. וחוצמיזה, בטבעי אני מעדיף להפתח לחברה חדשה, ללמוד ולחוות דברים חדשים, ולא להיות תקוע במסגרת או דפוס חיים קבוע. אני אוהב שינויים ולא מפחד מהם. לעומתי, אני מכיר ישראלים שאכן מתקשרים בעיקר עם ישראלים, עדיין אוכלים שוקלד השחר, חייבים לקרא עיתונים בעברית וכן הלאה. דומני שהסיבות לזה הם מורכבות. דבר ראשון זה קשור לפסיכולוגיה של האינדיבידואל. מה רמת הגמישות של האדם. איך הוא מתייחס לשינויים - האם שינויים מדליקים אותו או שהוא פוחד מהם? האם הוא רואה בחברה זרה ומנוכרת אתגר, אתגר ללמידה והתפתחות אישית, או דבר שכדאי למנועו ולהתרחק ממנו? האם הבלתי-ידוע מפחיד או מגרה? דבר שני זה קשור לצורה שבה האינדיבידואל מזדהה עם מוצאו. אני למשל מרגיש פחות ישראלי ויותר איש העולם הרחב. אז למרות שאני גם ישראלי, אני לא רק ישראלי. אינני מפחד להתבולל בעולם האמריקאי, כי באותה מידה קל לי להשתחרר מזה ולהתבולל בחברה הישראלית כשאני נמצא בארץ (שוב זה קשור לגמישות). ישראלי המרגיש שהישראליות היא חלק מהותי מזהותו כאינדיבידואל, ינטה להתחבר עם אנשים בעלי זהות דומה, ערכים דומים ועבר דומה. אספקט שלישי קשור למהירות וליסודיות שבה האינדיבידואל "קולט" את העולם שסביבו. לי קל מאד להבין את הקודים הסמויים בחברה חדשה, בפרט אם אני מבין את השפה. אנשים חושפים המון בצורה שבה הם מתבטאים, ואם אתה יודע איך לקלוט זאת ולשים לב לדברים העיקריים, די קל לקלוט מסרים סמויים. אבל לאדם שאיננו כה רגיש לדברים כאלו יקח משך זמן ארוך יותר לקלוט - וכתוצאה מכך להתאקלם. כשקשה להתאקלם, תחושת הזרות והניכור בולטות יותר, והוא מחפש אנשים דומים לו. מלבד הפסיכולוגיה האישית, יש גם סיבות פרקטיות - לעיתים קשה למהגרים לתקשר עם אנשים באנגלית בצורה שוטפת ולהתבטא בצורה חופשית. יותר נוח לתקשר עם אנשים שיודעים את שפתך, לעיתים הם יכולים לעזור בצורות שונות, להמליץ על דברים, וכן הלאה. אני בטוח שיש עוד סיבות, אבל זה מה שעומד לי בראש כרגע. מקווה שזה עוזר. צבי

 

[עפרית אטלנטה]

צבי.

קודם כל יש לך יתרון ע נ ק על הרבה מהישראלים פה בעצם העובדה שגדלת פה ואתה אמריקאי ברובך. ידיעת השפה על בוריה היא אחד הדברים שמקלים את ההיטמעות בצורה מאוד משמעותית. זה לא תלוי רק בנו כי כשהאמריקאים למשל שומעים את המיבטא או שהשיחה לא ממש קולחת באנגלית הם בעצמם נימנעים מקשרים ומתרחקים בנימוס. אין לי כל פחד ליצור קשרים אבל זה קשה לשבת ערב שלם עם אמריקאים ולנסות לשוחח בצורה קולחת ומשוחררת באנגלית. לכן הרבה יותר קל עם ישראלים שנימצאים כאן בשפע וזה לא מונע ממני ליצור קשרים גםעם אמריקאים. והכי מצחיק זה שהקשרים הטובים ביותר הם עם מהגרים מקנדה או דרום אפריקה הפתוחים לזרים.

 

[סלסרו]

אכן...

רק שגם לי לקח זמן ללמוד את השפה על בוריה. שמעתי אנגלית בבית כך שהיה לי בסיס - אבל מעבר לזה האנגלית שלי היתה על הפנים, ועבדתי באנטנסיביות לשפר אותה. ולמען האמת, בשנים הראשונות כאן עדיין היה לי מבטא ישראלי די כבד, כי באופן פסיכולוגי לא רציתי להטמע. אבל ברגע שהשתחררתי מזה, היה לי קל לאמץ מבטא אמריקאי, שפת גוף אמריקאית ו"מראה" אמריקאי. יש לי תיאוריה שהמבטא קשור עם שפת הגוף... תלוי איפה את גרה. לא נראה לי שבנ.י. אמריקאים נמנעים מלדבר עם אנשים בעלי מבטא זר (כי כמעט לכולם כאן יש מבטא זר...

), אבל, בהחלט, אני מבין שלא קל להתחבר עם אחרים כשקשה לשוחח איתם בקלות וחופשיות. בהחלט. ויחד עם זאת, שמתי לב שיש אנשים שיותר קל להם להטמע מאחרים, ולדעתי זה קשור למה שכתבתי לעיל ולעוד סיבות.

 

[forglemmigej]

תרבות ישראלית??????????

אתה באמת חושב שיש דבר כזה? ומה זה ,אם לא תרבות אמריקאית מגוירת ?הטרנד האחרון בארץ ,זה לכתוב מילים אנגליות בעברית- רילי! ומה זה בכלל אמריקאי ממוצע? הרי, לכל מדינה יש אפילו מבטא אופייני לה. הרי דין מבטא מנברסקה לא כדין מבטא טקסני. בנוסף אמריקה ,זה ארץ של מהגרים, כ -ו -ל -ם !חוץ מהאינדיאנים ,מסכנים ,נבך.. ובעידן של רב תרבותיות ,אין משהו שייחודי למישהו שנולד באמריקה .אז יופי אתה מדבר יותר עם מבטא ,אחלה! אתה באמתחושב ,שאתה יותר אמריקאי מהחברים פה ?שיש להם נוכחות ישראלית בדיבור? ולא צריך להתבייש בישראליות, כי אם אתה כן, אז יש לך בעיות זהות !זהו אמרתי את שלי..

 

[סלסרו]

לא מבין בדיוק למה ההתקפה.. אבל אם

שאלת אענה. - כן, יש תרבות ישראלית וכמו כל תרבות, היא מושפעת מתרבויות שנות ומגוונות. מהבליל נוצרת עיסה ייחודית. - למרות ההבדלים בין המדינות השונות בארה"ב, בגדול ישנם ערכים אמריקאים מובהקים. כהכללה רחבה, ארה"ב היא מדינה שמרנית (גם הליבראלים האמריקאים הם יותר שמרנים מהליבראלים האירופאים) שמלבד ערכים דתיים או דתיים-מה, היא מעריכה עבודה קשה, יושר, תחרות, הצלחה ושיגשוג, וסולדת מפרזיטיות, חוסר התחשבות, תלות, ועוד. ומלבד הערכים, ישנו סטריאוטיפ של האמריקאי (לפחות הגבר האמריקאי), כאחד שאוהב פוטבול, בייסבול וכדורסל, אוהב לאכול מנות גדולות (והרבה בשר וג'אנק-פוד), בעל עודף משקל, שטחי, לא מודע למה שקורה בעולם מחוץ לארה"ב, לא קורא הרבה (וויזואלי), ועוד דברים נחמדים כאלו - אבל זה ממש סטריאוטיפ המשקף רק חלק מסויים מהחברה, חלק שממש לא קורץ לי, ורוב האמריקאים שאני מיודד איתם הם בכלל לא כאלו. - אני לא מתבייש בישראליות שלי! המדינה חשובה לי מאד ואכפת לי ממה שקורה שם. אני רק אומר שבהרגשתי האישית אני מרגיש כחלק מהעולם הרחב, לא מצומצם לישראל דווקא.

 

[ננסנס]

איפה יש מועדונים ישראלים?

באמת אני שואל, לא שהייתי הולך אבל מעניין לדעת... בכל מיקרה, אני יכול להעיד על עצמי שאני לא "קול" המסתובב כל היום עם חברים אמריקאים אלא בהחלט מעדיף את חברי הישראלים הרבים כאן בניו יורק סיטי. לפני כחמש עשרה שנה כשהתגוררתי באטלנטה והלכתי לתיכון יהודי, לא מצאתי את החבר'ה הישראלים "אטרקטיביים" מידי ולכן לא התחברתי אליהם (שלא נדבר על היהודים שהתייחסו אל ישראלי כמוני כאל מצורע...). אולם בניו יורק כיום, יש מגוון עצום של ישראלים מכול הסוגים והמינים, החל ממוברים ונהגי מוניות וכלה בבנקאי השקעות ופרופסורים באוניברסיטה, שלא נדבר על השליחים במשלחות השונות. כך שבשבילי לגור בניו יורק מבחינה חברתית זה כמעט כמו בישראל. אני יכול לבחור את החברים שלי ולהחליט שאם מישהו לא נראה לי אז אין שום בעיה עם זה. בניגוד לאלו שגרים באוקלהומה למשל שכל פסילת ישראלי מקטינה בעוד עשרים אחוז את הסיכוי להיות עם חברה ישראלית... ולמה לא אמריקאים? באמת שאין לי תשובה ברורה (ואפילו יש לנו כמה ידידים אמריקאים טובים), פשוט נוח וכיף לי יותר עם הישראלים! ואני כן אוהב את המנטליות הישראלי (למרות שהייתי שמח עם היה אפשר לשפצה), את ההומור הישראלי, את הביחד, את התמיכה המושלמת אחד בשני ואפילו את השפה...