שלום לכולם

[הדס ח]

שלום לכולם

אני פונה אליכם בבקשת עזרה. אני סטודנטית לתואר שני וצריכה לעבודה שעלי להכין לאוניברסיטה לקבל תשובה לשאלה למה ישראלים בחו"ל מעדיפים ללכת לבלות עם ישראלים אחרים, במועדונים ישראלים, מסעדות ישראליות וכד' תודה על כל תשובה הדס

 

[עפרית אטלנטה]

פשוט מאוד.

אותה שפה ,אותה מנטליות,וכל מיני הרגלים שאי אפשר להיגמל מהם (אוכל,מוסיקה,סיגנון חיים).

 

[Yaniv-DC]

הנה אנטיתיזה

לא רוצה לבלות עם ישראלים אחרים (הרי כולנו מציינים בהזדמנות כזו או אחרת שברחנו מהמנטליות, לא?), לא רוצה מועדונים ישראלים (אני מאוד אוהב את אלו שמדברים על איזורי חולון-בת ים בניו יורק...), והמסעדוצת הישראליות בהן הייתי... המממף... עדיף להכין אוכל בבית.

 

[DJNYC]

לא יודע..

אני למשל לא מבלה במועדונים ישראלים, מסעדות ישראליות, שכונות ישראליות וכו' - אם הייתי רוצה, אני מכיר מקום מצויין וגם קרוב להורים.

 

[יעל של הגר]

לא תמיד

זו דיי הכללה. לנו יש חברים ישראלים ואמריקאים (חלקם יהודיים וחלקם לא) ואנחנו לפעמים נמנעים מלבלות עם חלק מהישראלים שנמצאים כאן...

 

[Ayelet CA]

אנחנו בוחרים חברים על פי

נחמדות ועניין ולא על פי מוצא.

 

[ליילה]

לנו במקום שאנחנו גרים אין בכלל

חברים ישראלים, רק כמה בעיר. ואם אני חושבת למה עדיף ישראלים - מעבר למה שעופרית אמרה, זה גם יכולת לשתף בזכרונות ילדות, ונוסטלגיה - למשל אם מצטטים בהקשר של השיחה משהו מהבית של פיסטוק, זה נחמד אם מבינים בלי שצריך להסביר להם מה זה ולהוציא מזה את כל העוקץ, ופשוט לקבל צחוקים מידיים והתחושה שחברות עם אנשים מהארץ היא שונה מחברות עם אמריקאים, פשוט כי הגדרות החברות בשני המקומות קצת שונה.

 

[הדס ח]

תודה לכל המגיבים... אבל

איך ניתן להבין יותר את אלה שכן מעונינים בחברת ישראלים אחרים? האם אין הסבר יותר עמוק מאשר צחוקים.. אוכל... מוסיקה? ועוד משהו - אם רובכם אמרתם שאתם נמנעים או לא מעדיפים במפורש חברת ישראלים אז למה אתם כאן בפורום? אני שואלת מתוך רצון להבין לא מתוך קנטרנות או משהו כזה... תודה, הדס

 

[Guy K]

את צודקת

הרבה יותר "מגניב" להגיד שאנחנו בכלל מתרחקים מישראלים אבל בתכל'ס אני חושב שלכל מי שנמצא בפורום כן חסרה האווירה הישראלית במידה כזו או אחרת. אחרת הם היו גולשים בפורומים אמריקאים. בגדול הסיבות שבגללן אני כן מחפש את ישראל ביוסטון שבה אני גר, היא מפני שמצד אחד אני כן רוצה להשתלב בחברה האמריקאית. מצד שני נורא קשה לי, גם היום, שנה אחרי שהגעתי - להבין את האופי האמריקאי. חברים ישראלים עושים את המעבר הזה יותר קל. וכמו שהם עוזרים לי כך אני כבר יכול לעזור למי שרק עכשיו הגיע ליוסטון. אגב, זו תופעה שלא שייכת בלעדית רק לישראלים אלא למהגרים בכל העולם. שימי לב לרוסים שעלו ארצה - גם הם מחפשים חברת רוסים, למרות שהם (אולי) מנסים גם להשתלב בחברה. אותו כנ"ל כאן בארה"ב לגבי מהגרים מישראל, דרום אמריקה, רוסיה, המזרח הרחוק, וכו. כל אחד מחפש את מי שיש לו רקע משותף ושפה משותפת איתו.

 

[i u]

צודק, כשהגעתי לכאן, הדיעה שלי על

החבורות הרוביות בארץ לגמרי השתנתה. כשהייתי בתיכון, תמיד התעצבנתי כשכל הרוסים דברו ביניהם רוסית ושהם יצרו להם חבורות כאלה. אמרתי לעצמי איך הם ירגישו יותר בנוח בחברה הישראלית, אם הם מנדים את עצמם. אבל, אחרי השהייה שלי פה, פשוט הרגשתי והבנתי כמה שזה חשוהב לי לדבר בשפה שלי, עם אנשים שמבינים את הרקע התרבותי שלי, ומבינים מאיפה אני באה. פתאום קלטתי איך העולים בארץ הרגישו ולמה הם רצו להיות בחבורות ולדבר רוסית. במקום שאני גרה, יש קהילה יהודית קטנה מאוד. כל הישראלים פה הם או פרופסורים שבאו לשליחות או סטודנטים שעושים דוקטורט או כמה כאלה שעושים תואר ראשון. רוב האוכליסיה הישראלית פה היא יותר מבוגרת ממני, ואין לנו הרבה במשותף. לעומת זאת, פגשתי פה כמה צעירים בגילי שחשבתי שיהיה לנו הרבה במשותף, אבל טעיתי. בין כל אלה, מצאתי חברה נפלאה. בחורה ישראלית שפשוט נפלה עליי משמיים. יש לי צורך להיות עם ישראלים בעיקר בגלל השפה, התרבות, הבדיחות הפנימיות. ההרגשה שהצד השני יודע במאה אחוז על מה אני מדברת ולמה אני חשה רגשות מסוימים. הכי כיף זה בעצם לנסות "לתח" את האמריקאים ביחד ולהבין למה הם מתנהגים בצורה מסוימת. ישראלים פה זה הרבה פעמים הרגשה של בטחון ובית. קשה לי ממש להסביר את זה. אבל כל פעםשאני מגלה על ישראלי חדש פה, יש הרגשת הקלה. ואני שוב מזכירה, שיש פה ממש מעט ישראלים, אז ישר יודעים על מישהו חדש.

 

[i u]

הרוביות=הרוסיות "לתח"="לנתח"

 

[ליאתA2]

ההסבר שלי

אני לא מבלה בחברת ישראלים אחרים. האמת שהישראלים היחידים שאני "מבלה" איתם זה בפורום הזה. לא בחרתי באופן מודע לא לבלות אם ישראלים אך מצד שני גם לא בחרתי באופן מודע לבלות עם ישראלים. ההסבר שלי ללמה לא (חכי, אני אגיע גם ללמה כן) הוא שבמקום שבו אני נמצאת יש מעט מאוד ישראלים. כל אלה שהם בגילי הם סטודנטים לתארים מתקדמים באוניברסיטה ואני לא סטודנטית כך שאין להם זמן ואין לנו יותר מדי תחומי עניין משותפים. להגיד שהפורום הוא "חברת ישראלים"? כן ולא. זה בכל זאת וירטואלי לחלוטין - לפחות בשבילי. לדעתי צריך מחקר נפרד כדי להבין למה אנשים נמצאים בפורומים כמו זהת זו סוגיה שונה לחלוטין. מה שכן - החבר'ה שאני יוצאת איתם לבלות פה הם כולם יהודים. בהחלט יש לי "קליק" הרבה יותר חזק עם יהודים המודעים ליהדותם ותומכים ומזדהים עם ישראל. אין לי כוח לבלות עם אנשים שלא יודעים כלום/לא איכפת להם מישראל. זה דורש ממני כל כך הרבה הסברי רקע רק בשביל שהם יבינו את הדברים הכי בסיסיים שהפכו אותי למה שאני (שלא לדבר על הלינה המשותפת בקיבוץ - תנסו להסביר את זה למישהו שגדל בשבויגן, מישיגן) ההנחה שלי היא שישראלים (ובעיקר אלו שגרים במקומות כמו NYC ו-LA ריכוזי הענק של ישראלים) מבלים עם ישראלים אחרים בדיוק מאותה סיבה שהרוסים מבלים עם רוסים, ההודים עם הודים והקובנים עם קובנים. זה קל יותר, זה להגיע למקום where everybody knows your name זה מפחית את תחושת הזרות, אתה לא צריך להיזהר עם מה שאתה עושה או אומר (כי אתה משדר באותו "קוד" כמו השאר). אני לא חושבת שמישהו אי פעם ישב וחשב לעצמו: אני אבלה עם ישראלים אחרים כי... אלא זה דבר שקורה באופן טבעי כי אתה פשוט לא צריך להסביר את עצמך כל כך הרבה כשאתה אם אנשים שדומים לך וגדלו באותו רקע כמוך. סביר להניח גם שמישהי כמוני, שבנקודת הזמן בה עזבתי את ישראל המנטליות הישראלית הישראלית נמאסה עלי לגמרי, באמת לא תבלה עם ישראלים אחרים ואנשים שעזבו מסיבות אחרות (ולדעתי זה הרוב הגדול בארה"ב), כן יבלו.

 

[ליילה]

אני מאוד מסכימה עם ליאת לגבי נושא

הקודים התרבותיים. קודם תרבותיים הוא משהו שנמצא מתחת לפני השטח, ושלא כמו שפה, זכרונות ודברים אחרים, הרבה יותר קשה לקלוט אותו, כזר שמגיע לחברה חדשה. לכן גם אני מרגישה תחושת אי נוחות עם אנשים מהסביבה שלנו, כי אני אף פעם לא מספיק בטוחה שאני אומרת את הדברים הנכונים, עושה את הדברים הנכונים, ואם אני בכלל בסדר... תחושת חוסר הבטחון מול האחר, כשלא ברור אם באופן לא מודע אתה מעליב אותו, מרגיז אותו, או מזלזל בו, רק בגלל שלא ידעת שתנועת יד מסויימת או מילה מסויימת בתרבות הזו מתפרשת אחרת לגמרי ממה אתה מכיר, היא די מתישה בקשרים עם אנשים. עם ישראלים אין בעיה כזו, אתה מכיר את הקודים הסמויים, ויודע איך אתה צריך להתנהג בכל סיטואציה.

 

[stardustit]

עם זאת, ובניגוד להודעה המרוגזת

שכתבתי לפני זמן מה, אני חייבת לציין שעם הזמן הדבר משתנה. הקוד התרבותי, למרות שאינו הופך לטבע שני, הופך להרבה יותר מובן. השבוע היו לי 2 מקרים בהם פשוט התגלגלתי מצחוק עם אמריקאים, חייבת לציין שבפעם הראשונה.. לא חיוך, לא צחקוק, ממש צחוק אמיתי שמתגלגלים על הרצפה, דבר שתמיד החשבתי לתכונה ישראלית... נראה לי שברגע שמתחילים לצבור מספיק חויות ביחד, זה מהווה גורם מלכד אשר מגשר על פערי התרבות.

 

[מבט מהצד]

בואי אני אציג לך את הצד שלי

נדמה לי, שכל התשובות הקודמות נתנו לך ע"י חבר'ה שעדיין אין להם ילדים (תקנו אותי אם אני טועה). אצלי הרצון למצוא לעצמי חברה ישראלית הגיע קודם כל בגלל הילדות שלי. כשהגענו, לפני כשנתיים, היה לנו מאד חשוב גם לרכך להן את הנחיתה במקום זר ומוזר, וגם לשמור להן כמה שיותר על צביון ישראלי (חגים, שפה וכו') - ולו רק משום שהגענו לכאן לזמן מאד מוגדר, ובעוד שנה אנחנו חוזרים ארצה. ומאחר ואנחנו חיים באיזור שבו ממש לא קשה לפגוש ישראלים (בעצם הרבה יותר קשה למצוא כאן אמריקאים מאשר כל דבר אחר), יצרנו לנו כאן חבורה מכובדת מאד של ישראלים - כמעט כולנו הגענו באותה תקופה, ולכולנו יש ילדים בגילאים קרובים, ואפילו כולנו הגענו לפרקי זמן דומים. כך שאת כל החגים הישראליים אנחנו חוגגים יחד, יוצאים יחד לטייל ולבלות ובכלל נהנים זה מחברתו של זה. האמת היא, שיש לי בדיוק חברה אמריקאית אחת (מורה של הילדות שלי). ואני דווקא נפגשת פה ושם עם אמריקאים, אבל קשה לי מאד עם המנטליות שלהם, שכבר דובר עליה רבות. קשה לי עם חוסר המעוף שהם חונכו אליו; קשה לי עם חוסר הספונטניות שלהם (ואותה חברה אמריקאית שלי היא ממש שונה בנוף הזה); קשה לי עם הרובוטיות - בקיצור, הרבה יותר נח ונעים בחברה מוכרת, שיש אתה המון במשותף (שלא לדבר על זה שתמיד הישראלים יכירו את שמעון, השכן של החבר של הדודה שלך מאשדוד

)

 

[הדס ח]

הקודים התרבותיים

אם לסכם את מה שנאמר עד עכשיו הרי שכולם מסכימים שהקודים התרבותיים המשותפים הם אלה שקשים לפיצוח ולכן הם אלה שגורמים לאנשים בכל מקום לחפש את בני אותה תרבות.... האם אתם יכולים להגיד שמי שנמצא מספיק זמן במקום מסויים וכבר פיצח חלק ניכר מהקודים לא יחפש יותר את בני תרבותו? ואם זה כך איך זה שלמשל העולים מרוסיה בארץ, למרות שכבר חיים כאן 10 שנים לפחות (חלקם כבר 30 שנה) עדיין מעדיפים לבלות יחד עם עולים אחרים מרוסיה.... הדס

 

[ליאתA2]

עולים מרוסיה

אני מניחה ש"כאן" הכוונה לישראל... הכאן שלך והכאן שלנו הוא לא אותו כאן

הרבה מאוד מהעולים מרוסיה וחבר העמים עלו לישראל כי ברוסיה החיים רעים ובישראל (לעומת רוסיה) החיים הרבה יותר טובים. מבחינה נפשית (כמו הרבה ישראלים בארה"ב) הם לא עזבו מתוך חוסר אהבה למולדתם אלא מתוך הרגשה של חוסר ברירה (כלכלית, בטחונית) וחיפוש עתיד טוב יותר להם ולילדיהם. הרבה מהם לא יהודים (כל מי שאחד מסביו או סבותיו הוא יהודי הוא "זכאי שבות") ואין להם זיקה ציונית או איזושהי זיקה לישראל, אלא שזו המדינה היחידה שהם יכלו להגר אליה. מבחינה תרבותית חלקם לא מרגישים שום זיקה לתרבות הישראלית (ועולים שדיברתי איתם השתמשו ישירות במילים כמו "לבנטינית" לעומת התרבות שלהם "אירופאית"). יקח כמה דורות ולא 30 שנה כדי שהם יטמעו. לשאלתך: לדעתי מי שחי הרבה זמן במקום מסוים יהיו לו גם חברים מ"המולדת הישנה" וגם ממהמקום בו הוא חי. יש דברים שפשוט אי אפשר להסביר אותם למי שלא גדל באותה ארץ איתך.

 

[az ma]

אני בהחלט מעדיף ישראליות...

הן צועקות, בשפה שאני "הכי" אוהב, או כן, או כן... וזו מוסיקה לאזני...

 

[bagdadi]

תשובה לשאלה

ישראלים בוחרים לבלות עם ישראלים מפני שהם פוחדים מלהיות לבד בארץ זרה מעדיפים להיות בקבוצה שאים יש בעיה יש למי לפנות או יש את מי לדפוק תמיד טוב להכיר כמה שיותר מפנה שמעגל הקומבינות גדול יותר ללכת יחד למועדון זה בגל שרק במועדון ישראלי משהו יסתקל עליהם רק במועדון ישראלי הם יכולם לצעוק ולהיות חוצפנים לגבי אוכל רק מפני הגעגועים לארץ ואוכל ממש מעולה מקוה שעניתי על שאלתך

 

[anatul]

אתה יכול בבקשה ללמוד לפסק?