שלום לכולם

[bvrs]

שלום לכולם

אני בן 33 נשוי ואב לילדה מקסימה בת 4 חודשים מאז הולדת הבת אני מאוד פעיל בבית מאכיל, משחק עם ביתי, מחליף חיתולים, מכבס קם בלילות באופן קבוע וכו' יש לציין שמשרדי בביתי ולכן רוב שעות היום אני בחיק המשפחה. אשתי בעלת מזג חם ואני מאוד רגיש וכשנפגע בד"כ מתגונן שזו בהחלט תכונה שלילית. אני משתדל לתרום המון בבית ולדוגמא למרות שאתמול הלכתי לישון מאוחר בבוקר איך ששמעתי את הקטנה מתעוררת קפצתי מהמיטה האכלתי אותה החלפתי לה והכול כדי שאישתי תוכל לישון. הבעיה שלי שאנחנו רבים המון זה לא חדש וכשאשתי היתה בהריון הרגשתי כבר שאני לא יכול יותר אבל אני לא יכולתי ללכת אז וגם לא היום אני פוחד, אני אוהב את ביתי וקשור אליה. אני תורם בבית יותר מאשתי שלאחרונה שטענה שהיא לא אוהבת להאכיל את ביתנו (אני מאכיל אותה 90% + מהארוחות) אני לא יודע מה לעשות היום רבנו בפסח רבנו כמעט כל יום שישי רבים ימי חול רבים אני מרגיש כמו מי שנמצא בכלא ומחכה לשחרור רק שאני לא יודע מתי השחרור. אני סובל מבפנים ומצד אחד מקלל את עצמי שהתחתנתי איתה היא אינה מתאימה לי כלל, אך מצד שני קשה להתחרט עם אהבה כזאת ענקית לבת שלנו. אני לא יודע אם זה תורם לנושא אבל בכל זאת אני אציין שהמערכת יחסים אצל משפחתה של אישיתי מאוד בעייתית וחסרת כבוד הדדי וכבוד להורים

 

[השכנה שלך]

אי אפשר לשפוט.

אבל רק אפשרות אחת אני רואה - טיפול זוגי. יש לך "שק"שאתה סוחב על האישה שלך.. היא בוודאי סוחבת "שק" עליך כל מה שצריך לעשות הוא למצוא דרך לרוקן את השקים האלה, אולי היא לחוצה, אולי היא זקוקה לתשומת לב שהיא מרגישה שאתה מקדיש לילדה יותר מאשר לה (ומביעה את זה ע"י סירוב להאכיל את הקטנטנה) אלו רק השערות שטחיות - אבל אם אתה רוצה להגיע למשהו קונסטרוקטיבי - אין מפלט מטיפול. בהצלחה

 

[איש המערות]

דפוסים קבועים

נהיית "שפוט" של אשתך. במצב הזה אתה עושה הכל כדי שלא תתרגז, כי כאשר היא מתרגזת... חבל על הזמן. הדפוס הזה נוח ואם תעלה טענות על מה שזה עושה לך תזכה כנראה לביקורת מוחצת ממנה כמה אתה לא בסדר (תקן אותי אם טעיתי). הדרך היחידה ליצור שינוי במאזן ביניכם היא שאתה תיצור שינוי בהתייחסותך. עליך לחשוב היטב מה אתה רוצה לעצמך, מהם הגבולות שלך ועל מה תילחם ולא תוותר כדי לאפשר לעצמך לחוש נוח יותר. תאמין לי שזו עבודה לא קלה ותיקח לך זמן. נסה לראות אם אחת הסדנאות ש"בקישורים" (בסרגל למעלה) מתאימה לך. עליך לעבור תהליך של ראיית עצמך באור אחר ומתוך כך להגיב אחרת ולשדר את השינוי. יהיו לך מלחמות על דרכך. אני מקווה שקצרות מאלו שהיו לי. אני מאחל לך המון הצלחה.

 

[המיתבונן]

נצל את העפעפיים

נצל אותן, עצום את העיניים והמשך לצעוד קדימה, מה שאתה מתאר זה עניין כל כך נפוץ ועוד יותר נפוץ זמניותו של המקרה שלך, כלומר בעוד זמן לא ארוך כבר תהיינה המריבות מאחוריכן, כי שניכם, גם אתה, תתרגלו למהפיכה של הילדה וכל הטיפולים בה יהיו חלק אינגראלי מחייכם ולא תהיה לכם סיבה עוד למריבות, או לחילופין תתחלפנה הסיבות, מה שברור אלו הקיימות תימוגנה. רק סבלנות. ילדים גוזלים הרבה הרבה מן ה"טוב" של הזוגיות בתחילת דרכם, אך בהמשך תורמים הרבה הרבה "טוב" כך שהמאזן תמיד לטובת הביחד עם הילדים. יש לך עפעפיים בריאים????????? עשה בהם שימוש. כל טוב

 

[מיקי בת המקורית]

מהפך...

אתם רק עכשיו נכנסתם למעגל ההורות, זה קשה ואתם צריכים להתרגל למצב החדש של תינוק בבית ואולי אישתך עוברת משבר לידה מה שקוראים "דיכאון של אחר לידה", יש טיפול ולדעתי עליה לגשת לרופא.... אך אתה כותב שהמריבות התחילו עוד לפני הלידה, אתה גם כותב שאתה עובד בבית זו סיבה מספקת ... אתם נמצאים הרבה יחד, אתה בהישג יד, אולי כדאי לך להתחיל לחשוב לצאת מהבית, למצוא לך מקום אחר לעבוד בו ולחזור הביתה אחר הצהריים/בערב ואז אתה תהיה עם הילדה ותתן לה קצת חופש לצאת עם חברות, להתאוורר קצת. תחשוב, אלו שתי אפשרויות שיתכן שאם תפתור אותם הכל יבוא על מקומו. בהצלחה וחג שמח

 

[bvrs]

קודם כל תודה לכל המתייחסים

אני ציינתי במפורש שהמריבות היו קיימות לפני בוא הילדה ולכן אני לא מוצא כל קשר בין הילדה למריבות, הן היו שם תמיד אבל כנראה שדברים אחרים טובים דועכים עם השנים אז מורגש יותר הקושי שבמריבות. אני מניח שנכנסתי לכאן משתי סיבות ולא בטוח שלשתיהן אמצע כאן מענה. האחת לפרוק את מה שיש לי על הלב כי אני לא רוצה לעשות זאת עם בן משפחה או חבר קרוב כי כל עוד אנו ביחד אני לא רוצה לפגוע בתדמית שלה ומה שיש לי על הלב אלו דברים קשים מאוד. השניה הייתי רוצה לדעת מה מצבי במידה ואנו נפרדים בחודשים הקרובים בכל מה שקשור לילדה, כמו שציינתי אני מטפל בה הרבה מאוד ונמצא איתה זמן רב אין שום טיפול הורי/אימאי שאני לא יכול להעניק לה אבל אני לא ממש מכיר את האפשרויות החוקיות העומדות בפני במידה ולא נמצא פיתרון כאשר ואם ניפרד.

 

[איש המערות]

בכל הקשור להיבטים חוקיים

אני ממליץ לך להתייעץ גם בפורום "דיני משפחה וירושה", פורום מומחה בניהול עו"ד.

 

[pikov]

לך להתיעץ עם עו"ד

תכין את הדרך שאם תיפרדו, הילדה תישאר בחזקתך.

 

[הזאתי]

מבחינה חוקית

מערכת המשפט אוטומטית נוטה להשאיר את הילד אצל אמו, וכל נסיון של בן הזוג להפקיע אותו מרשות אמו הוא כמעט תמיד חסר סיכוי. כבר תועדו מקרים של ילדים שהושארו במשמורת האם למרות ואפילו שהוכח שהיא אינה יציבה נפשית. מה לעשות, מסורתית טובת הילד היא עם אמו, והאמת שזה ב-99.99% פשוט נכון. עכשיו יש לך שתי ברירות: 1. להשאר- ואז אתה צריך להבין מה קורה ביניכם. למה אשתך כל כך כועסת עליך? אני מניחה שכשאתה שואל, היא עונה, אבל תשובתה פוגעת בך ולכן קשה לך להקשיב ואתה ישר מתגונן על ידי התקפה, מה שמתפתח לריב. עדיין, אתה חייב להבין. לכן, אולי רצוי שבאמת תיזום טיפול זוגי. 2. לעזוב. אבל במקרה כזה, אל תנסה בשום אופן לתבוע משמורת על הילדה. במדה ותעשה כן, תיצור אצל אשתך התנגדות, ותגרום לה לסרב בכל מחיר. אתה צריך להראות על פני השטח שאתה מוותר. לאחר מכן תציע מדי פעם להשתתף שוב בטיפול בילדה, לשמור עליה, לקחת לטיפת חלב, לטיול, וכו', רק מתוך רצון לעזור ולהקל על אשתך. אני בטוחה שאם לא תרגיש באיום מצדך, היא תעדיף לתת לך לשמור ולטפל בילדה כמה שיותר, כי כמו שאתה אומר, היא בכל מיקרה לא אוהבת לעשות את זה. וכך לא תרגיש שאתה מורחק ממנה. בכל מיקרה, עשה משהו! אל תפסח על שני הסעיפים. בהצלחה, הזאתי

 

[seeyou]

הרהורים....../images/Emo82.gif

מערכת יחסים בין בני זוג מתבססים על המערכת שקדמה לה,בשלב שלא חיו "מחויבים" אחת לשני ב"חוזה". בהתחלה חשבתי שהריבים בבית זה אחרי הלידה-מין טראומה שקיימת אצל חלק מנשים-אך בסוף המכתב אתה מציין : -אשתי בעלת מזג חם(זה דבר חדש?לא היה ידוע לפני החתונה?) -אני מאוד רגיש וכשנפגע בד"כ מתגונן -שהמערכת יחסים אצל משפחתה של אישיתי מאוד בעייתית (זה דבר חדש?לא היה ידוע לפני החתונה?) זה ש אתה "מקלל את עצמי שהתחתנתי איתה היא אינה מתאימה לי כלל" + ההרגשה של"אהבה כזאת ענקית לבת שלנו" לא תשפר את המצב בכלל!! אפשר לפעמים "להציל" נשואים כאשר יש על מה לדבר(בין שני הבני הזוג,לא רק בגלל ילדים משותפים. ישנם הרבה זוגות שלא "מסתדרים" 100% !!! אך כאשר אתה טוען ש"היא אינה מתאימה לי כלל"....זה אומר הכול!

 

[באה לעזור]

יועץ נישואין

שלום לך אני מציעה שתפנה ליעוץ כדי להקל עליך/כם יש תחנות לטיפול משפחתי וזוגי במחלקות רווחה השונות בארץ אם אתה זקוק למידע נוסף אנא התקשר ל - 6480833-03 ונשמח לעזור לך

 

[ניקולי]

ראשית

מזל טוב להולדת הבת

להביא ילד לעולם הוא הדבר הכי נפלא, הכי מרגש, הכי גדול! ריגשת אותי כשקראתי בין שורותייך שהינך : מטפל, מאכיל, ותורם בבית, אין הרבה גברים כאלו, יישר כוחך. יחד עם זאת אני חושבת שיש לאישתך בעיה, ובעיה לא קטנה, אני לא יודעת אם אתה יודע אבל אישה בהריון היא פגיעה,רגישה, ולעיתים גם תוקפת, התפרצויות זעם,כעס וכו'. גם לאחר הלידה אישה נכנסת למעין אטרף של, בכי,כעס, רוגז, רגישות וכו', רצוי אולי שתפנו לייעוץ מקצועי ע"מ לאבחן את הבעיה שככל הנראה קיימת. אל תשווה את משפחתה למצבה, כי כל אחד ואישיותו הוא. ואין טעם כלל לעשות השוואות. אני מניחה שאתה גם אוהב אותה, אך אתה לא אוהב את היחס שלה ואת ההתנהגות שלה. לפני שאתה עושה כל צעד כפי שאמרתי רצוי לבדוק ולנסות לשקם את חייכם כזוג. תהיה סובלני תחשוב.

 

[לארה1]

ממליצה לך להעלות את הבעיה

בפורום זוגיות וטיפול מיני אשר מנוהל ע"י סקסולוג ומטפל זוגי . בהצלחה לארה.

 

[ואלנטינו קקאמיקה]

מלחמה בעצימות נמוכה

ידידי היקר אין אני איש בשורות...המצב כפי שאתה מתאר אותו רק ילך ויחמיר, הוא מה שאנו שומעים באמצעי התקשורת "מלחמה בעצימות נמוכה" אתה מרגיש בכלא והתחושה הזאת רק תלך ותגבר. והתחושה שהיא אינה מתאימה לך, שקנתה לה שביתה בהכרתך לא תתפוגג ביום בהיר. ואין האסיר בורח אלא רק לאחר שניפץ את החומות המקיפות אותו.. שיהיה רק טוף

 

[adam33]

במקום שאתה עומד

פעמים אנחנו נותנים את כל כוחנו ומרצנו לנושא זה או אחר בבית בפועל אנחנו מקבלים פיטבק שלילי מבן זוגינו ואתה חושב שהיא לא רואה את זה? זה פשוט לא מדבר אליה נכון שאתה קם נכון שאתה מבשל אבל כל עוד אין גורם שלישי שמפריע בנכם אני חושב שחסר לה משהו אוליי משהו שהיא מחפשת בך והיא לא מוצאת דברים כאילו אי אפשר לדעת על פי מה שאתה כותב בלבד ולכן זה לא שהיא שטלטנית ואתה עושה את דבריה זה מעבר לכך ולכן בעצם אתה צריך לשתף אותה לשתף אותה בכל מה שקורה לילדה ולא אוליי תעשי ואוליי תקחי שהיא תדע שאתה אומר את זה כי גם לך נשבר מהמעמסה שאתה מקבל באהבה זה שאתה עובד בבית זה לא אומר שאתה צריך לעשות הכל בבית לפעמים לטפל בילדה זה עבודה יותר קשה מאשר לחזור מעבודה בחוץ וכך תסביר לה או מצד שני תעשה את הטיפול כעבודה עד שעה ארבע אתה עובד משעה ארבע כשהיא חוזרת מהעבודה תן לה להמשיך את הטיפול בילדה היא צריכה לחוש את הטיפול המשותף איני פוסל ייעוץ במקרה זה כי נדמה לי ששניכם לא טלית שכולה תכלת גם כשכואב לך צריך לדעת להעביר מסר ברור והיא גם צריכה מישהו שיגרום לה להתחבר אלכם..

 

[bvrs]

תודה לכולכם על התשובות

קראתי הפנמתי וגם אימצתי חלק ניכר מהדברים . מה שחשוב לי לחדד שהבעיה העיקרית שלי היא לא שאני עושה בבית הרבה נהפוך הוא את זה אני עושה לא בגלל שמבקשים או דורשים ממני את זה אני עושה כי אני אוהב להיות חלק מהחיים שלי לא אוהב שעושים עבורי ואני לא , עיקרון ההדדיות, וגם אין לי בעיה עם התרומה של זוגתי בבית. הבעיה שלי היא שכשאני מנסה לעזור בעבודות הבית ולפנק הכוונה להקל על הצד השני ולראות את זה, אני לא מחפש מחיאות כפיים וגם לא שום תמורה אחרת חוץ מקצת שלווה ונחת. כשאני עושה מאמץ לתרומה חיובית בבית ופתאום בגלל איזה פיפס קטן אישתי יוצאת מהכלים אז אני מרגיש מתוסכל.

 

[לארה1]

אדם?

מי שהולכים לייעוץ הם לא טלית שכולה תכלת? ומה עם מי שלא הולך? ולמה? בוקר טוב גם לך אדם.

 

[adam33]

ייעוץ

נכון שמי שהולך לייעוץ הוא בעצם לא טלית שכולה תכלת וכל אחד מבני הזוג נשא בדרך או אחרת מטען על גבו שיכול להיות שעל ידי כלים הוא ידע כיצד לפרק את אותו מטען רגשי אבל מישהו חכם אמר פעם ייעוץ זה לא משהו זבנג וגמרנו לדעת לחיות כזוג צריך לשנן לעצמך את הכלים יום יום מכיון שכאשר הייעוץ יגמר זה לא סרט שאתה שוכח אתה צריך לשנן מדיי יום ולדעת את הכלים שהקנו לך..

 

[לארה1]

זה שאין לך הכלים הנכונים

לזוגיות לא הופך אותך לטלית שכולה לא תכלת!!! זה הופך אותך לאדם שרוצה לשפר את הזוגיות שלו ע"י התייעצות באיש מקצוע אובייקטיבי אשר התמחה בטיפול זוגי , זוגי מיני וכו' . בוודאי שזה לא זבנג וגמרנו , זוגיות זה דבר שצריך להשקיע בו מסכימה איתך. לגבי טלית - עדיין לא מסכימה , אבל לא מתכוונת לפתח את הנושא כי נראה לי שאנחנו לא מבינים האחד את השניה ובתור אחת שנמצאת בטיפול זוגי - אני לא מבינה למה זה הופך אותי או את בעלי לטלית כזו או אחרת , ולא לבני אדם שרוצים לשפר את הקיים. אה?

 

[adam33]

טלית שכולה תכלת

אל תתפסי את המובן השלילי של הביטוי אלא את זה שבעצם בייעוץ מגלים שלכל אחת יש מה לתרום בזוגיות ואם כל אחד היה מתאמץ קצת זה היה שונה לעיתים יש בן זוג שצריך ב95% ללמוד את הכלים אבל עדיין נשאר לבן הזוג השני גם את ה 5% ללמוד כצצד גם להפרות את זוגיותו אני מתכון שלכל אחד יש מה ללמוד.. זה קל לומר ההוא לא בסדר כל הזמן לפעמים גם צריך להביט על עצמנו ולראות אם גם אצלנו יש מה לשפר בנוסף למה שעל בין זוגינו לעשות.. מקוה שדבריי יותר מובנים כעת..