שלום לכולם

puredive

New member
שלום לכולם

פורום מקסים, יש לכם
בתי בת שנתיים וחצי, ילדה מאוד חברותית ועקשנית. רציתי לדעת אם תוכלו לתת לי המלצה על ספרים המתייחסים לנושא: הקניית בטחון עצמי בחינוך וגידול ילדים. אני שואלת שכן, אני כילדה סבלתי נורא מחוסר בטחון עצמי ואני לא רוצה לעכב/להרוס בחינוכה של ילדתי. מאוד חשוב לי שתאמין בעצמה וביכולות שלה. הבעיה היא שבגיל כזה היא רוצה מאוד להיות עצמאית ולבצע לבד דברים ואני חוששת להפוך את הגבולות למגבלות. אודה לכל עצה.
 

לאה_מ

New member
ראשית, ברוכה הבאה לפורום ../images/Emo142.gif

אני חושבת שבטחון מעניקים קודם כל בהרבה אהבה, הרבה כבוד והקשבה, ומתן עצמאות לפי הרצון של הילד. לא כל כך הבנתי את הקישור שעשית בין עצמאות לבין גבולות ומגבלות. אם היא מביעה רצון לעשות דברים לבד - תני לה. על פי רוב אנו לא מעריכים מספיק את יכולותיהם של ילדינו לעשות בכוחות עצמם דברים שאנו רגילים לעשות עבורם.
 

puredive

New member
תודה לאה

על תגובתך המהירה. אני אכן נותנת לה לעשות דברים שהיא רוצה ומסוגלת להם אבל יש רגעים שבהם היא מנסה לעשות דברים שהם מעבר ליכולתה, השאלה היא האם למנוע ממנה דברים כאלה שכן תחושת התסכול הבאה אחר כך קשה או לעזור לה לפני כן? לגבי חום ואהבה, אני כילדה קיבלתי הרבה מאלה אולם ההערכה העצמית והבטחון העצמי לא מאוד גבוהים (בלשון המעטה). אני מחפשת מידע וספרים בנושא כדי להעלות את רמת המודעות שלי למען ילדיי.
 

לאה_מ

New member
איך את יודעת שהם מעבר ליכולתה

אם לא תתני לה להתנסות בהם? אל תנסי לחסוך ממנה תסכולים. אם תראי שבאופן עקבי היא נכשלת ומתקשה לשאת את התסכול, אולי יהיה מקום לחשוב איך אפשר לעזור לה (והשאלה היא גם האם העזרה צריכה להיות במניעת ההתמודדות עם המשימה או בסיוע בהתמודדות עם התסכול...). אני חושבת שכשילד מביע רצון לעשות משימה כלשהי, רצוי שנתמוך בו, ולא נפריע לו או נרפה את ידיו. אולי תופתעי לגלות שהיא מצליחה יותר משחשבת. תני לה את ההרגשה שאת מאמינה בה, ושהיא יכולה לפנות אליך בכל שלב לתמיכה ו/או לעזרה. זה נראה לי החשוב ביותר. ולגבי ספרים - אני לא מצליחה לחשוב כרגע על משהו שמכוון דוקא לבנית הערכה עצמית, אבל מכיוון שאני סבורה שהערכה עצמית נבנית, בין היתר, מיחס הכבוד שאתה מקבל למחשבותיך ורצונותיך, אני ממליצה לך על "הורות יעילה" של ד"ר תומס גורדון ועל "איך לדבר כך שהילדים יקשיבו ולהקשיב כך שהילדים ידברו" של אדל פייבר ואיליין מייזליש.
 

נעה גל

New member
יש פרדוקס מסוים במה שאת מבקשת

כדי להקנות לה בטחון עצמי את צריכה להאמין שהיא מסוגלת לעשות דברים. לא סתם להאמין - לדעת. הידיעה הזו שלך, תביא לביטחון עצמי שלה. את מבינה?
 

עירית ל

New member
עוד כיוון - אמרת שהיא חברותית

אצלנו הבעיה (שלי) היא אחרת. אני סובלת, ובעיקר סבלתי בילדותי, מחוסר בטחון חברתי, שגם קשור לחוסר הערכה עצמית. הכי פחדתי להעביר את החששות שלי ליונתן (2.2). מה עוד שעד כה רב האינטראקציות החברתיות שלו, שנעשו בנוכחותי, בגן שעשועים למשל, דרשו תיווך שלי וזה קשה לי מאוד. ולאחרונה אני רואה שינוי עצום שהוא גם פתח לשיפור ההערכה העצמית (שבה הוא דווקא לא לוקה לדעתי). הוא מפתח יותר ויותר מיומנויות חברתיות, פחות צריך אותי לתיווך והילדים שהוא פוגש "גוררים" אותו לנסות ולהעז דברים חדשים. לדוגמא, אתמול הוא פגש בגינה ילדה בת ארבע והתחיל לדבר איתה. התפתח משחק מקסים בין שניהם שבו הם שחקו בבית שלהם, הלכו על הקירות שלו (ספסלים) וגם קפצו מהם. וזה גובה שהוא בחיים לא היה יוזם קפיצה ממנו והנה - הוא ניסה וגם הצליח. ויש עוד דוגמאות, השינוי הוא יומיומי.
 
אני עכשיו קוראת את לנצח נולדת

זה ספר כללי שמסביר את בני האדם מהגישה של ניתוח עסקאות ויש שם הרבה בנושא היחסות לילדים ומה בונה בטחון עצמי ומה הורס אותו. יכול להיות שמתוך קראיה כזו תביני למה את לא מאנינה בעצמך ותלמדי מה לעשות (או לא לעשות) עבור ילדייך. אגב - הספר כתוב לא כל כך טוב וערוך זוועה....
 

puredive

New member
תודה על התגובות

אחרי שקראתי אותן הבנתי משהו, את ההבדל בין בטחון עצמי להערכה עצמית. לי באופן עקרוני חסרה בעיקר הערכה עצמית. אני חברותית ואמפטית אבל מבפנים חסרת הערכה עצמית לחלוטין. הרצון שלי, בא ממקום ובמטרה לא לפגוע בילדיי בתחום הזה וחשוב לי שיאמינו בעצמם (מה שלי חסר). באופן עקרוני, הילדים סופגים מאיתנו את מה שאנחנו נותנים להם. אני מאוד מאמינה בבתי וביכולתה, היא מאוד חברותית, עקשנית (כבר אפשר לראות
) ואין לה בעיה של בטחון. הפחד הוא שלי, שאני, עם המטענים שלי לא אהרוס לה. זה לא שאני חרדה יום יום, ובכל דקה. אני פשוט חושבת על זה כשאני מנסה להבין את עצמי ואת הדרך שבה אני רוצה להוביל אותה.
 

עירית ל

New member
בעיה בהערכה עצמית

יש לי בעיה כזו, כאמור, ואני בהחלט חושבת "שירשתי" אותה מאמא שלי. אבל היא עשתה כמה דברים בשונה ממני וממך ולא מחויב שגם אנחנו נעביר את הבעיה הזו לדור הבא. אמא שלי מאוד העריכה אותי, חשבה שאני חכמה, מוצלחת וכו'. אבל כל הזמן ארבה במוחה המחשבה שאולי היא לא אובייקטיבית, וזה השדר שקיבלתי. יש בזה גם יתרונות (או שאולי זה דיסוננס קוגניטיבי) כי אני מעריכה צניעות ומבחינה זו אני מתאימה לערכים שלי (זה משפט קצת מצחיק, נשמע כמו סתירה שנייה אחרי שכתבתי שאני כנראה מוצלחת, לא?
). אז אני לא חושבת שיונתן גאון או הילד הכי נחמד או הכי יפה בעולם, אבל אני גם לא חושבת שאני עוורת לגביו כשאני חושבת עליו שהוא חכם ונחמד ויפה. וזה בשונה מאמא שלי. התיקון של ההערכה העצמית של אמא שלי התחיל בגיל מאוד מאוחר ואני מרגישה ששלי כבר התחיל וגם זו סיבה לאופטימיות. את כתבת "אני מאוד מאמינה בבתי וביכולתה" וזה נשמע לי טוב.
 

puredive

New member
תודה עירית ../images/Emo13.gif

מאוד מעודד ומפכח. אני מאמינה בסופו של דבר שהמודעות למגבלות הופכת את אותן מגבלות לפחות מגבילות והרצון לשנות, גורם בסופו של דבר לשינוי. המון תודה.
 
למעלה