שלום לכולם

[דרו]

שלום לכולם

אני לא יודעת אם זה הפורום הנכון...פשוט אנשים נראים פה כל כך מלאים באמפטיה. לפני כמעט חודשיים נפרדתי - מכורח ממי שהיה חבר שלי כשנה וחצי. הפרידה היתה יוזמה שלו - לכאורה קפריזית - אבל לאחר דיונים ארוכים וחוזרים ונשנים בעניין קידום הקשר. אני רציתי לעבור לגור יחדיו - והוא לא רצה. אני רווקה - הוא גרוש + 2. בכל אופן כ - 5 שבועות לאחר שנפרד - הוא, אגב, עשה זאת בטלפון... הגיע לדלתי עם ציוד שהיה לי בביתו - ורצה שנתפייס ונעשה אהבה - כמילותיו...אבל מה, כמו שאמר בעצמו - נראה הלילה ושהוא לא יכול להבטיח כלום לנצח. סירבתי - עד כמה שיכולתי - הוא ניסה בכל דרך...אבל בסוף לא היה כלום ( וואו כמה קשה...) למרות הצהרותיו שהוא אוהב, מתגעגע, לא יכול להוציאני מראשו - לא התקשר למחרת - וכשאני התקשרתי לשאול אם החליט ומ, הודיע שהחליט שבעצם לא כדאי לחזור וכו. הסכמתי איתו ונפרדתי כליידי אמיתית - הודיתי לו על קופה יפה וכו - . שבוע אחר כך התקשר עם תירוץ מטומטם ושקוף ( רצה טלפון של ידיד שלי שאין לו ולו גרם משותף עימו.) אני הייתי קצת קרה ואמרתי שאני עסוקה. הוא נשמע כאילו נעלב ונסוג...ומאז לא שמעתי ממנו. אני מבוללת מצד אחד יודעת ששום דבר טוב לא יכול לצמוח מהקשר הזה - שכן הוא לא רוצה להתחייב - למגורים משותפים למשל, ומצד שני - מתגעגעת...

 

[adam33]

את צודקת

אבל לא בטוחה ולא עקבית. בעצם הוא היה צריך להוכיח את אהבתו ברגע המתאים והוא בעצם נכשל בכך. כעת הוא רואה שקשה לו. מה שאת עברת כל הזמן הוא חווה בכך רק כעת. ולמי הוא רץ כעת עם הזנב מקשקש..אלייך!!! ואת בעצם לא שכחת ובצדק!! אם הוא עשה את זה הוא יכול לעשות את זה שוב. אני רואה משהו מעבר לכך. תחשבי מתיי הוא היה צריך אותך? כשהזיין עמד ( סליחה על הביטויי)ואז בעצם הוא אוהב אותך והוא מבטיח לך הרים וגבעות. אם באמת הוא אוהב אותך הוא ימתין לך יחזר אחרייך יוכיח את עצמו אבל לא בדרך של כלבלב שבוכה ומיבב מול הדלת שלך , אלא בטוב טעם בצורה אחרת רומנטית כאשר העיקר זה את ולא הגוף שלך הוא בעצם רואה וראה אותך בכיס שלו ואת בעצם אמרת לו שאת לא תרשי שמישהו יזרוק אותך בטלפון!!!! אז מקוה ראשית שבאמת תמצאי את אהבת חייך ובגללך ולא בגלל שאותו מישהו לא הסתדר בחוץ אז הוא חוזר למלונה בהצלחה ואל תרגישי אשמה את בסדר גמור.

 

[המיתבונן]

האדם כתמונת פסיפס

להערכתי, כמה מאבני הפסיפס שאצלך אינם לטעמו, עם אחדים הוא היה רוצה לחיות ועם אחרים לא, ומה שהכריע אצלו אלו האבנים שאינם לטעמו. וביתר הדגשה- נראה לי שהרצון שלך למגורים משותפים, הביא עליו את הרתיעה מפני דינמיקת מחוייבויות, המשמעות היא שמערכת הגומלין שלכם עדיין לא בשלה למסגרת מחייבת, אינני יודע אם "לחצת" או "היצעת" את המגורים המשותפים, אני יכול רק להצביע כי העיתוי היה לא מוצלח. את צריכה לשאול עצמך האם יש סיכוי שיחולו שינויים ביחסו לגומלין שלכם עד כדי כך שיסכים להיכנס איתך למחוייבויות, היה והוא עדיין בתחושה שיקח ממך את החלק האחד וידחה ממך את החלק האחר, המשמעות שאין תוחלת לזוגיות שלכם ועליך לחפש את אביר חלומותיך במקומות אחרים. עניין הגעגועים?- זהו רגש, אין רגש שאינו נמוג, גם זה ימוג. וכדי שימוג מהר ולא יגרום לך יסורים, פשוט הביאי עצמך לנתק מוחלט, כך תאיצי את התנדפותו הרגשות כלפי אותו בחור. שיהיה לך בהצלחה

 

[דרו]

תגובה לתשובתכם...

קודם כל - תודה לשניכם. בעניין הראשון - כן, היתה לי תחושה שהוא רץ כאשר הציוד שלו ממתחת למותניים כבר שקע מגעגועים - . אני מאמינה שאהב אותי חוץ מזה, הרי בכל זאת שנה וחצי... אבל אז בפירוש רצה ( הוא אפילו ביקש אז 'בשל הקרדיט של העבר' מה שבעיקר הצחיק אותי) באשר לאבני הפסיפס - סביר שחלקים בי אהב וחלקים לא. אני התחלתח לדבר על מגורים משותפים אחרי כ - 10 חודשים יחדיו - פשוט כי רציתי לראותו יותר ( אנו גרים בערים נפרדות) ואילו הוא היה אומר בתחילה כן, ואחרי שבועיים ממציא איזו סיבה לריב איתי על כלום - ומודיע שאינו יכול לעמוד בזה, משום שאינו בטוח שרוצה להינשא שוב...כך כל מה שבועות עד הפרידה ( ראשית פברואר) הוא טען שלו הייתי מוכנה שהקשר יישאר כמות שהוא, שאנחנו כל הזמן יחד, אבל גרים לחוד - היה נשאר איתי שכן אינו מחפש מישהי אחרת, אבל מאחר ואני רוצה לגור יחד - והוא לא רוצה להכניס מישהי לגור עימו (הוא עדיין גר באותה דירה בה בעבר גר עם משפחתו ומאז גירושיו לא לקח את ילדיו מעולם לדירה הזו) ונראה לי שעדיין לא התגבר על כך. אני באמת באמת מקווה שהגעגועים כבר יעברו. אני לפעמים כמעט ( אבל רק כמעט) צחייגת את המספר שלו...אבל לא!!! אני מבינה גם שהוא הגיע אז והתקשר שבוע אחר כך על מנת לגשש אם יוכל להחזירני בתנאים שלו ( אני צודקת???) - פשוט רוצה כבר להתגבר ולהמשיך הלאה. ולפעמים עדיים כואבת את הפירוד...