דיון - לא ויכוח
ואפילו ברוח טובה, ואני מעריך מאד את התייחסותך. ואם נתקדם מעט, אז לא חבל על שום מאמץ, לא?
אבל, לפני הכל: רוץ ותקשיב ל"אווז השלג" (שמתי לב, איך לא, שאתה אוהב את השמות בעברית). בכל הפעמים הקודמות שנדרשתי לעניין, וגם בפעמים אחרות, ניסיתי להעביר את המסר
שלי: הגדרות הן נחמדות, אפשר אפילו להתדיין עליהן, הן גם יכולות להיות מעניינות לעיתים, אבל בסופו של דבר הן אמצעי, לא מטרה. אמצעי עזר שנובע ממגבלות פסיכולוגיות שלנו כבני-אדם: הצורך לקטלג ולתייג כל דבר. סטיבן ווילסון הגדיר את זה יפה מאד ביום שישי שעבר: אם אומר לך "שמע, שמעתי משהו מגניב, מעניין ומדהים - כדאי לך לרוץ ולקנות", איך תתייחס לכך? אבל אם אומר, "שמע, שמעתי יצירת רוק מתקדם, מורכבת וקונספטואלית בנוסח הרוק הסימפוני של Yes ו-ELP", סביר להניח שתתייחס אחרת. ההגדרה "מה זה רוק מתקדם" היא פתח לדיון רחב, סובייקטיבי מאד ודי נזיל - ברייטמן מקדיש לכך לא מעט באתרו. באופן אישי, זה פחות מעניין אותי. יש מוסיקה שאני אוהב ויש מוסיקה שלא. נוכחתי לדעת, שחלק לא קטן (אבל לא כל) מהמוסיקה שאני אוהב נופל תחת הקטגוריה של "רוק מתקדם". אחלה - כלי עזר לא רע בבואי לגלות יצירות חדשות, אבל לא יותר מכך. וכמו כל דבר אחר - יש את הדברים שהם בלב הקונצנזוס (כלומר מוסכמים על מספר רב יחסית של אנשים) ויש את אלו שבשוליים (כלומר חילוקי הדעות לגבי השתייכותם לז'אנר כזה או אחר הם רבים). אל תיתן לדברים הללו לעמוד בדרכך, ואל תתן להם להפוך מאמצעי למטרה. אם נקודת המוצא שלך היא שפרוג הוא "יצירה שיש בה התקדמות, תהליך, פרוגרס, אך בשונה מסגנונות אחרים מסביבו, ג'אז, קלאסית ורוק", קיים סיכוי רב שתסתבך עם "בני-סמכא" בפילפולים לגבי רוק מתקדם, ניאו-פרוג, RIO, פסיכדליה ושאר ירקות. ועל המאמץ
הזה באמת חבל... אז לסיכום - רוץ ותקשיב לכל אלבומי הפלויד, בעיקר מ-Atom heart mother ועד ל-The wall, לכל אלבומי Camel עד ל-Rain dances, לכל אלבומי Porcupine Tree, לכל אלבומי ... ועזוב אותך מהגדרות - תהנה מהמוסיקה!
