שלום לכולם

[שקר החן]

שלום לכולם

רציתי לומר שאני די חדש בכל הקטע של הפרוגרסיב ואפשר נפתחתי לסגנון רק עכשיו למרות שכבר שנים אני שומע לד זפלין, פינק פלויד ועוד רק עכשיו נוצר החיבור ואני מתחיל לחקור את הנושא לעומק. רציתי לציין גם שהייתי בחנות התקליטים "קצת אחרת" בת"א ויש להם שם חומר משגע, הגעתי למסקנה שאני צריך לשבור את החיסכון שלי ולהתלבש שם על קנייה רצינית של תקליטים. בכל מקרה אשמח לשמוע מכם עצות על דברים ספציפיים שכדאי לי לשמוע. תודה, חן.

 

[מרי חואנה]

התחל באמרסון לייק ופלמר

הכי קל להתחיל איתם. להקת השנה 1972 שלושת התקליטים שלהם שאתה יכול לקנות בעיניים עצומות הם: trilogy tarkus emerson, lake & palmer האזנה ערבה!

 

[שיר דויטש]

להתחיל עם ELP???

אה... שיהיה.

 

[giloni]

והבל היופי

יופי. הבעייה שלי היא עם החסכון שלך. אני לא חושב שכדאי לשבור את החסכונות ולהתחיל להעמיס. מנסיוני רב השנים, כשמצטברות הערימות כתוצאה מאובססיה בלתי נשלטת (ושוב מנסיון מר שככל שאני מנסה להסביר אותו לאחרים כך אני מסוגל פחות ופחות ליישם אותו על עצמי). לדעתי, אם עדיין לא ערכת היכרות עם אבות המזון של הרוק המכונה "מתקדם", מן הראוי שתציץ באתר של אורי ברייטמן, שלדעתי הוא אחת הפנינות היותר מרנינות ב Web הישראלי. בקישור הזה, לאתר של אורי, תוכל למצוא המלצות על 10 אלבומים שמהווים אבן ייסוד לז´אנר כולו, מה שאורי מכנה ובצדק "תקליטים מכריעים ברוק המתקדם". את אלה תוכל להשיג בכל חנות דיסקים, וברוב המקרים במחירים זולים יחסית, לפני שאתה צולל לדברים הנפלאים באמת שמונחים בחנות שבחצר. אחרי שתשמע את אלה תחליט אילו מהם מוצא חן באזניך, וממנו תלך ותרחיב את הרשת שלך. אם למשל, אהבת את Gentle Giant ספר לנו על כך ונכוון אותך לשלב הבא, וכן הלאה. אני חושב שהדרך המודולארית היא הדרך הנכונה להכנס למוסיקה הזו, ואת החסכון תשמור לדברים אחרים.

 

[אריק חייט]

מסכים עם כל מילה

זה יישמע קצת ציוני, אני מודה, אך לפני שלוש שנים בנאדם שרצה לדעת מה זה רוק מתקדם יכל בקלות ללכת לאיבוד. העובדה שיש היום תשתית מקוונת שעוסקת בנושא הזה וזמינה לכל - מפליאה אותי עד מאוד, והיא כנראה תפליא אותי שוב ושוב בעתיד, שכן לדבר הזה יש חיים - ונותר לנו רק לצחוק על העיתונאים שבוחרים שלא רק לא להתייחס אל הז´אנר המופלא הזה, אלא גם לזלזל בו ובעובדת קיומו בכל הזדמנות אפשרית. אלו מהם שכן, לעומת זאת, הם יוצאי דופן בכך שהם באמת עושים עבודה עיתונאית - שאמורה לשקף את המציאות ולהעביר אותה בדיוק רב ככל האפשר - ומתעלמים מהשפעות סובייקטיביות, אופנתיות, פוליטיות ולא-מוסיקליות על בחירת האייטמים שלהם. או שאולי בסך הכל מדובר כאן בפיצול זהה לזה שקרה בעולם הדת במאות האחרונות. אולי מדובר בשני זנים שונים לחלוטין של ייעוד ומטרה עבור כלל העיתונאים. כנראה שחלק גדול מאלו שקוראים לעצמם עיתונאים עוסקים במשהו שונה לגמרי, שאין לו חצי קשר לעיתונאות, מלבד עובדה אחת - הם עושים זאת על תשתית תקשורתית ועל בסיס אמון עם הציבור שהתפתח במשך שנים בין הציבור לעיתונאים אמיתיים, לא לשליחי השחיתות הלקקנים והדוחים האלה שמבלים את רוב זמנם בהתפעלות מרדידותם שלהם בעצמם.

 

[iliG]

שיהיה בהצלחה חן

נתנו לך פה אחלה עצות !!!!

 

[HelterSkelter1]

לדעתי שני אלבומי התחלה מצויינים

הם Camel - Snow Goose King Crimson - In the Court of...

 

[iliG]

שניהם ועוד אחד

ג´נסיס - foxtrot או selling england by the pound

 

[shay or eli]

ההתחלה הכי טובה

כדאי לדעתי להתחיל מהאלבום In The Court of The Crimson King של King Crimson, הפתח הכי קל והכי טוב לרוק המתקדם. לא הייתי ממליץ לך על האלבום Lizard שלהם למרות שלדעתי הוא יותר טוב, כיוון שהוא הרבה פחות קל לשמיעה וצריך קודם את ההקדמה של In The Court. לא הייתי ממליץ על Red והאלבומים מתקופתו, הם יותר מדי מטאליים לטעמי ואני מעדיף את הרוק המתקדם יותר רך. למרות שאלו אלבומים מעולים. גם Selling England By The Pound של Genesis הוא בחירה טובה, אוסף של שירים טובים עם כמה קלאסיקות של ממש. על אלבומים של Yes כמו Close To The Edge אני גם ממליץ, אבל רק אחרי שתשמע קצת רוק מתקדם לפני כן. וכמובן, עוד דיסקים של פינק פלויד בספרייה זה תמיד מבורך - Dark Side of The Moon, Wish You Were Here, Piper at The Gates of Dawn, The Wall, Animals... תהנה מההאזנה.

 

[iliG]

???

אף פעם לא הבנתי למה מתייחסים לפלויד כאל רוק-מתקדם..........אבל סבבה , זאת מוסיקה טובה שצריך להגיע אליה בלי קשר

 

[shay or eli]

ההגדרה של רוק מתקדם היא מאוד נזילה

ולכן אפשר להכניס את פינק פלויד תחתיה. אחרי הכל - הם הביאו הרבה מאוד חידושים בתחום ההפקה, היה להם סגנון קריר ואפל, היו להם יצירות ארוכות ובעלות מבנה ייחודי, אלבומי קונספט והם שילבו מספר סגנונות בתוך נגינתם. אני אישית מכליל תחת ההגדרה של ´רוק מתקדם´, למרות שהם בכלל לא אחת מן הלהקות "הטהורות" של הז´אנר.

 

[שיר דויטש]

Atom Heart mother

הוא דוגמא לפינק פלויד שמושפעים ממוסיקה קלאסית (או לפחות מביאים מלחין קלאסי שגורם להם להיראות כך), וכאן מופגנת הפרוגריות שלהם במיטבה. שבירות בקצב זה לא המאפיין היחיד של פרוג, וגם לאו דווקא המכריע. זה שהם לא שוברים, לא אומר שהם לא מתקדמים. (או היו מתקדמים, בעבר. היו להיות התקדמו)

 

[דדאלוס]

נכון, ולא רק:

גם Sauceful of secrets, Ummagumma וכל האלבומים החל מ-Meddle וכלה ב-The wall נחשבים בעיני כפרוג טהור. (ולמען הסר ספק - אמרתי "בעיני").

 

[שיר דויטש]

בואו לא נשכח את Animals

אלבום קונספט, ויצירת מופת. לדעתי, הטוב מבין כולם.

 

[דדאלוס]

נדמה לי שהוא בתחום שציינתי... ../images/Emo8.gif

 

[zambush]

מאוד מוזר ../images/Emo73.gif

"יצירות ארוכות ובעלות מבנה ייחודי, אלבומי קונספט והם שילבו מספר סגנונות בתוך נגינתם". נשמע כמו המלצה לאלבום של Weather Report יותר מאשר של אלבום רוק מתקדם...

חוץ מזה ש"סגנון קריר ואפל" מאפיין סגנונות אחרים שהם לא בהכרח פרוג יותר מאשר את הפרוג עצמו. מצד שני רוק מתקדם זה ההגדרה הכי טובה לפינק פלויד, ולכן אני מסכים עם כל מילה שאתה אומר

.

 

[orbiti]

לא יודע מה איתך

אבל לי נשמע מרתק לשמוע אלבום קונספט של "תחזית מזג האוויר"...

 

[zambush]

טוב אז תתעלם מ"אלבומי קונצפט"../images/Emo73.gif

וות'ר היו רק דוגמה, פשוט לא עולה לי שום דבר אחר לראש

חוץ מזה אתה יודע למה אני מתכוון, גם War Of The Worlds הוא אלבום קונצפט, עם חידושים בתחום ההפקה, סגנון קריר ואפל, יצירות ארוכות ובעלות מבנה ייחודי ושילב מספר סגנונות בתוכו. ובכל זאת הוא לא נחשב בעיני פרוג.

 

[דדאלוס]

למה לא?

דווקא בעיני War of the worlds הוא <b>מאד</b> פרוגי! ואחד הטובים שבהם. חבל שמדובר ביציאה מאד חד-פעמית של ג'ף ווין.

 

[zambush]

למה לא? ../images/Emo73.gif

זה שהיצירה ארוכה לא הופך אותה לפרוג. היא יכולה להיות אסיד-ג'אז ואפילו היפ-הופ. אני לא אומר שהאלבום לא טוב, להיפך, הרי הוא "אלבום קונצפט, עם חידושים בתחום ההפקה, סגנון קריר ואפל, יצירות ארוכות ובעלות מבנה ייחודי ושילב מספר סגנונות בתוכו"

שירים כמו The Eve Of War ו- Forever Autumn הם לא פרוגיים בעליל. "סתיו לנצח" בנוי בשיטה ה"ישנה" של פתיחה-בית-פזמון-בית-פזמון-סולו-פזמון-סיום, מתכון בדוק לשיר רוק קלאסי ולא רוק מתקדם. זה שיש שם קריינות לא הופך אותו לפרוגרסיבי. המלודיה של "ערב המלחמה" חוזרת על עצמה לאורך כל האלבום באותה מתכונת, וקשה לראות שם התקדמות, פרוגרס מסויים. מאוד מונוטוני אם כי סימפוני וקצבי - זוהי מוסיקה שניתן ואף כדאי לרקוד. לסיכום, אלבום מצויין על סף הפרוגרסיב, אני לא רואה בו פרוג טהור אם כי ישנם אנשים החושברים אחרת (כמו תמיד).