rendomgirl
New member
שלום לכולם
היי... אני פעם ראשונה בפורום אז אני לא בדיוק יודעת על מה אתם כותבים אבל אני פשוט התלונן על החור שאני גרה בו... טוב אז זה הולך ככה... אני עברתי לסיאטל או יותר מקום לאיזה שכונה צפונים לייד עם אנשים עשירים לגמרי... שההורים שלי אמרו לי שאני עוברת לא ממש האמנתי וכל החברים שלי אמרו שבסוף אני לא יעבור... אבל לצערי עברתי... ניסיתי לשכנע את ההורים שלי והתחננתי אליהם וזה כמובן לא עזר... אז ביום האחרון שהבית שלי היה ריק והמשפחה שלי היתה בבית מלון הזמנתי איזה 10 חברות וממש עשינו חיים... הם הביאו לטונה של מתנות תמונות יומנים ומלא דברים בסיגנון... ואני ממש לא ציתי לעבור! הקליטה שלי האנגלית שואפת ל -0... (שתבינו הממוצע שלי בישראל היה 90 עם 65 באנגלית...) ואני חברה של החברה הכי טובה שלי מגיל 3... בקיצר... הייתי רגילה כל כך לצאת לדבר ולעשות דברים... הגעתי למקום שמדברים כו רק אנגלית בלי ישראל אחד... התיכון שאני לומדת הוא אחד מהפבליק סקול הכי טובים... שנה שלמה הייתי בלנץ´ בסיפרייה כי אני בקושי יכולה לדבר ולא היה לי אפילו חברה אחת... ושתבינו... בישראל אני מאוד חברותית וממש אין לי בעייה להכיר אנשים... והאמריקאים האלה כאלה קרים שזה מפחיד... אז עכשיו זה השנה השנייה שלי פה... האמת זה יותר טוב... יש לי חברה אחת יפנית... (אמרתי לכם כבר איך אני שונאת אמריקאים?!) אבל אני לא נפדשת איתה... ואני ממש מתגעגעת!!! אני מתה לחזור!!! אני שונאת את המקום הזה כל כך!!! שביקרתי בישראל החופש היה לי ממש כיף!!! אז סתם רציתי לדעת עם אני היחידה פה שמתה לעזוב ולא יכולה לסבול את המשפט "בסוף את תודי להורים שלך שהביאו אותך לפה"
היי... אני פעם ראשונה בפורום אז אני לא בדיוק יודעת על מה אתם כותבים אבל אני פשוט התלונן על החור שאני גרה בו... טוב אז זה הולך ככה... אני עברתי לסיאטל או יותר מקום לאיזה שכונה צפונים לייד עם אנשים עשירים לגמרי... שההורים שלי אמרו לי שאני עוברת לא ממש האמנתי וכל החברים שלי אמרו שבסוף אני לא יעבור... אבל לצערי עברתי... ניסיתי לשכנע את ההורים שלי והתחננתי אליהם וזה כמובן לא עזר... אז ביום האחרון שהבית שלי היה ריק והמשפחה שלי היתה בבית מלון הזמנתי איזה 10 חברות וממש עשינו חיים... הם הביאו לטונה של מתנות תמונות יומנים ומלא דברים בסיגנון... ואני ממש לא ציתי לעבור! הקליטה שלי האנגלית שואפת ל -0... (שתבינו הממוצע שלי בישראל היה 90 עם 65 באנגלית...) ואני חברה של החברה הכי טובה שלי מגיל 3... בקיצר... הייתי רגילה כל כך לצאת לדבר ולעשות דברים... הגעתי למקום שמדברים כו רק אנגלית בלי ישראל אחד... התיכון שאני לומדת הוא אחד מהפבליק סקול הכי טובים... שנה שלמה הייתי בלנץ´ בסיפרייה כי אני בקושי יכולה לדבר ולא היה לי אפילו חברה אחת... ושתבינו... בישראל אני מאוד חברותית וממש אין לי בעייה להכיר אנשים... והאמריקאים האלה כאלה קרים שזה מפחיד... אז עכשיו זה השנה השנייה שלי פה... האמת זה יותר טוב... יש לי חברה אחת יפנית... (אמרתי לכם כבר איך אני שונאת אמריקאים?!) אבל אני לא נפדשת איתה... ואני ממש מתגעגעת!!! אני מתה לחזור!!! אני שונאת את המקום הזה כל כך!!! שביקרתי בישראל החופש היה לי ממש כיף!!! אז סתם רציתי לדעת עם אני היחידה פה שמתה לעזוב ולא יכולה לסבול את המשפט "בסוף את תודי להורים שלך שהביאו אותך לפה"