שלום לכולם

../images/Emo24.gifהי מושיקו היקר

וגם לך זהבה. אתה האחד והיחיד מבחינתי!!! שמחה לראות את שימך כאן איתנו בפורום,שלחתי לך את בקשתי במסר ואודה לך אם תספר לרוקדים על תקופת עבודתך המשותפת עם נינה אורעד ז"ל חברתינו היקרה ,ודמות מאוד דומיננטית בריקודי העם.
 
עבודתי עם נינה

ליאורה יקירתי שלום רב לך! את נינה אורעד הכרתי לראשונה במסגרת נוע-עם. כמו כן, נהגתי לבקר בחוג שלה באוניברסיטת תל אביב. במשך הזמן נשאלתי על ידה אם אהיה מעוניין לסייע לה בערב ההרקדה שלה באוניברסיטה בעיקר ללמד את הריקודים הבלקנים, היוונים והארמנים שלמדנו בנו-עם. שמחתי על ההצעה ושיתפנו פעולה באופן יוצא מן הכלל. הרעיון הבא של נינה היה להקים להקת מחול בוינגייט כשאני אשמש ככוריאוגרף של הלהקה ונינה המנהלת. כך התקבלתי לוינגייט בהמלצתה של נינה ועם הזמן הפכתי גם למורה לתנועה בסגל המורים. מחוץ לעבודתי עם הלהקה, במשך כל שנות היכרותנו לא נתקלנו באי הבנות בנינו. נינה כיבדה אותי והעריכה את עבודתי. בערך כשבועיים לפני פטירתה עמדתי לצאת לסיבוב הדרכות ביפן (שנמשך שלושה וחצי שבועות) באתי אליה הביתה לביקור ובקשתי ממנה שתחזיק מעמד. את הידיעה על מותה קיבלתי בפקס שנשלח אלי ליפן הדמעות זלגו, הצטערתי על כך שנבצר ממני ללוותה בדרכה האחרונה. להיות עם האישה שעשתה רבות עבורי. יהי זכרה ברוך. מושיקו.
 
../images/Emo51.gif מכל הלב, הדמעות זולגות מעיני

ברגע זה. מושיקו רק בזכותה של נינה הכרתי גם אותך, וזו זכות גדולה מאוד!!
 
אכן יהי זכרה ברוך.

ד"א מושיקו, מדוע אינך משתתף כבר ב"נוע-עם"? ומי שלא יודע מה זה "נוע עם" הנה הסבר קצר (לפי מיטב ידיעתי): נוע עם הינה אגדה בה חברים כ-100 רוקדים ש"מאוהבים" בריקודי עמים. אנו נפגשים כל יום שישי הראשון בכל חודש, אחה"צ משעה 16:00 עד 19:00 ו"מרקידים" את עצמנו במיטב ריקודי העמים. יש לנו ועד מנהל האחראי על הרפרטואר ועל כל האירועים. אחת לשנה מתקיים מרתון בערב שבת. כל מפגש כזה הוא גם אירוע גסטרונומי (בזכותה של מלכה אלמוני) וגם אירוע חברתי. למיטב ידיעתי יואב אשריאל הה בין מייסדי האגודה, אך כיום כבר אינו חבר בה. יש לנו ספריה גדולה מאד של הקלטות, פוסטרים, ספרים ותעוד רב בנושא. רוקדים הרוצים לבדוק אפשרות הטרפות לאגודה מוזמנים להתקשר למרים לרנר: 5042417-03. כמובן ששמח לצרף לשורותינו רקדנים מיומנים. מושיקו אולי יספר קצת מהעבר (אם יאפשר הזמן), אני בעוונותיי הרבים חבר באגודה רק כ-20 שנה ואגודה זו וותיקה הרבה יותר.
 
נוע-עם

הצטרפתי לנוע-עם ביוזמתה של נינה אורעד ז"ל, זו היתה תקופה מאוד יפה ומעניינת, עד שהפקולטה חדרה לתוכה. עבור אחדים, נוע-עם היתה מקור בלתי נדלה ששירת את האינטרס האישי שלהם בלבד והם ראו בעין לא יפה הצטרפות חברים חדשים שהיוו תחרות. כיום אנני יכול להצטרף לנוע-עם מאחר שהפעולות מתקיימות בימי שישי וזה מתנגש עם רצוני ללכת לבית הכנסת עם בני ולהיות עם משפחתי בערב שבת.
 
הנה שאלתי הראשונה:

האם אי פעם הרגשת אפליה כלפיך ולריקודיך מצד המדור לריקודי עם, ואם כן כיצד התמודדת עם אפליה זו.
 
לשאלתך הראשונה ירון

היתה לי הרגשה שמנסים להצר את דרכי. היתה לי הרגשה שסגנון הריקודים שלי מהווים איום שמא אני עשוי להשפיע ולדחוק את הריקודים האחרים והיו כאלה שהיו מוכנים לעשות הכל שהתופעה הזאת לא תתרחש במציאות. אני נשמע יומרני אך זו תחושה שליותה אותי ומלווה אותי עד היום.
 
במילים ספורות

לא הפסקתי לרגע. כל שנה אני מלחין ומחבר ריקודים בכמות של כחמישה ריקודים. כמו כן יש לי תחביבי כתיבה , שירים, הגות, אוטוביוגרפיה. אני מושפע מכל המתרחש סביבי ובכל התחומים ומוצא בעשיה שלי עניין וסיפוק.
 
ושאלתי השנייה:

אתה מקובל בארץ ובעולם ככוריאוגרף עם "אמירה". רוב המדריכים מעריכים את ריקודיך כריקודים טובים שמושקעת בהכנתם הרבה מחשבה וידע. בכ"ז בשנים האחרונות נקלטו מעט מאד ריקודים שלך בהרקדות ובחוגים בארץ. האם אתה יכול להצביע על הסיבות לכך. האם זה בגלל המדריכים? הרוקדים?
 
ירון יקר תשובתי לשאלתך השניה

כידוע לך נעדרתי מן הבמה הישראלית מזה כחמש וחצי שנים והסיבה לכך שציבור הרוקדים טען שנמאס לו מריקודים בסגנון המזרחי. אף על פי שברפרטואר הריקודים שלי תמצא מגוון רחב של סגנונות ובכל זאת כשהדביקו לי תווית של מחבר ריקודים מזרחיים בלבד הגעתי למסקנה שאולי רצוי לעשות הפסקה מסויימת שתאפשר לי ולציבור הרוקדים להרהר איפה טעינו. אם כי היום יותר ויותר אני מוצף בשאלות מתי אני מתכונן לחזור ולתת השתלמויות כבעבר. ויש לי הרגשה טובה שהדבר יתרחש בקרוב ויהיו יותר ריקודים שלי שירקדו בחוגים. מושיקו
 
מעניין כי בכ"ז,

לפי מיטב ידיעתי, המוסיקה המזרחית אינה תופסת פחות מקום ברחבות הריקודים, מאז נעלמת לנו (שלא לומר "נהפוך הוא...")
 
עוד 2 שאלות/בקשות:

1. מה דעתך על הריקודים המופצים היום ועל הדרך בה הם מופצים. 2. ספר לנו אירוע מרגש שנחרט בזיכרונך באחד מסיוריך הרבים בחו"ל.
 
ירון

דעתי לא תוריד ולא תוסיף. כל זמן שהקהל נוהר להשתלמויות מה שדוחף את המחברים ליצור עוד ועוד. אישית נוכחתי במספר השתלמויות ושמעתי דעות שונות של שוללים ומצדיקים. מה שמעניין הוא שהשוללים ממשיכים לבוא להשתלמויות. כך שלא נראה לי שניתן לעשות משהו בנדון. אותו הדין לגבי הפצתם.
 
האירוע המרגש מסיוריי בחו"ל

אחד מן הארועים המרגשים שחוויתי והוא מתרחש בכל פעם שאני מבקר בהונג קונג. שם מתקיים מפגש ביום שבת מןהשעה 14:00 ועד השעה 17:00 למפגש הזה קוראים "מפגש מושיקו" ובמשך שלוש שעות כל הרוקדים בהונג קונג שמכירים אותי ומוקירים אותי רוקדים את כל ריקודיי מן הראשון ועד האחרון כשאני מתבקש לשבת כאורח כבוד וצופה ברוקדים. במעמד הזה אני מתרגש עד דמעות. מושיקו
 
האמת? הייתי מת לשבת לצידך

ולצפות במחזה, או לחילופין להשתתף עם הרוקדים (הם לבטח יודעים יותר ממני). אין לי ספק שבעולם הרחב ובמיוחד במזרח הרחוק, מכירים את ריקודיך היטב (יתכן אפילו טוב מהרוקדים כאן בארץ).
 
ירון יקר

אין ספק שהרוקדים ברחבי העולם מכירים את ריקודיי טוב יותר מהרוקדים בארץ, ביחוד הרוקדים במזרח הרחוק, ואני אומר זאת לא מעט בנימה של צער. אני מאמין שברגע שנבין שריקודי -עם זה תרבות , חינוך, מודעות אתגר, רצון להתמודד עם כל סגנון , לא לבטל, לא לזלזל, לדעת לקבל בנימוס, ומעל לכל לדעת לכבד. אם נדע לאמץ את כל אלה נהיה ראויים גם אנו למילה טובה וטפיחה על השכם. מושיקו
 
שלום לך מושיקו ../images/Emo13.gif

ראשית אברך אותך בבירכת ברוך הבא לפורום. אני רוקדת כבר 33 שנים, וחלק נכבד מריקודיך ה"ותיקים" נרקדים עד היום כמו למשל : דבקה אוריה, געגועים (הנפלא והמדהים), כי הבשילו אשכולות ועוד ועוד....... נוכחתי בערב נפלא עם יענקלה לוי בהרקדת קשישים של ליאורה סלוצקי בת"א. בהרקדה זו סיפר יענקלה על הרציונאל מאחורי חיבורם של 3 ריקודים למשל "מחול השבת". האם תוכל לספר לנו בטובך, על ריקוד אחד או שניים, מריקודיך, על הסיבה לחיבורו.. על הרציונאל שהניע אותך בחיבורו... על הצעדים שחשבת בזמן חיבורו... וכו´. אני בטוחה שאתה מאד אוהב את הריקודים שחיברת. ובכל זאת אשאל - האם ישנו ריקוד שאתה אוהב במיוחד? כגון - ריקוד שהקדשת למישהו מיוחד. יודעת שיש כאן הרבה שאלות. אבל יש לי סבלנות לחכות. ואם לא אספיק אז אקרא את תשובותיך כשאחזור מההרקדה.
 
לאורית המאירה

1. אני בדרך כלל מחבר את ריקודיי מתוך דחף פנימי. אני זקוק להשראה, אם זה באמצעות מוסיקה או צעדים. ללא השראה אנני מסוגל לחבר צעד אחד. אין לדעת מתי התחושה המיוחדת הזו עשוייה להופיע אבל כשהיא חודרת לגוף ההרגשה נפלאה. 2. את ריקודי הראשון הקדשתי לבני הראשון "אוריה" שעל שמו קראתי את שם הריקוד. להרבה מן הריקודים שלי יש רקע וסיפור קטן שהיו המניעים לחברם. 3. עד היום חיברתי כ 165 ריקודים. לכל ריקוד אופי שונה, משום כך, אני אוהב את כולם במידה שווה. שאלתך היא כמו לשאול אמא איזה ילד אהוב עליה יותר. מושיקו.
 
למעלה