שלום לכולם

[מיכל ט]

שלום לכולם

השבוע המנהלת שלי אמרה לי שהיא עובדת יותר מ-17 שנה ואף פעם לא היה לה מישהו בצוות שעשה דברים כמוני (וזה היה אחרי ששוב פישלתי אבל בגדול!!!) אני חייבת להגיד שזה הפך להיות אתגר .. מה עוד אני יכולה לעשות שעוד לא עשיתי. מחר בהדרכת צוות אני אמורה לעבור "טיפול זוגי" עם משהי שאני עובדת איתה שאומרת שאני בוטה ושהיא מפחדת לספר לי דברים כי היא לא יודעת לצפות את התגובה שלי. מיותר לציין שמדובר באישה היסטרית ואובססיבית שהנטייה שלה לדבר (המון ואם אפשר אז עוד קצת) ולרדת לפרטים בצורה שהייתה מכניסה כל אדם בר דעת למקלט. נו באמת.. איזה הגזמה פראית (וגם מעליבה) נכון לפעמים אני לא ממש טורחת לעדן דברים אבל מכאן ועד לפחד ממני הדרך רחוקה. אני דוקא טרחתי לשאול אנשים אחרים מהצוות אם אני כל כך מפחידה והייתה הסכמה גורפת שלא! בקיצור מילת המפתח מחר צריכה להיות איפוק ופרופורציה. (קודם כל תרגעי!) לילה טוב מיכל

 

[zivadina]

מיכל, את לא לבד.

גם לי אמרו בעבודה החדשה שלי שאף אחד עוד לא הצליח לעשות את השגיאות שאני עשיתי.... אגב, השגיאות עלולות לעלות לי בפיטורין, כי התחלתי להיות קופאית, ושם אסור לשגות. אבל לא מצאתי עבודה אחרת. בקשר לבחורה, תנסי לעבור בראשך על השיחה הצפויה לכן, עד שהכל יירגע אצלך ותוכלי לדבר אתה בניחותא. לפעמים המעשים שלנו מקבלים פרשנות לפי הראש של הפרטנר, ששונה מאוד מהראש שלנו. אני זוכרת שפעם עבדתי עם בחורה צעירה ואיומה, שטענה שאני מחמיצה לה פנים על הבוקר. הסברתי לה שזה מפני שקשה לי לקום בבוקר, ואני מגיעה חצי ישנה לעבודה. מאז השתדלתי לחייך אליה בבוקר. אני מחזיקה לך אצבעות. זיוה

 

[מיכל ט]

היי זיוה

השיחה הייתה היום. הבעיה שלי עם אותה בחורה היא שהיא יוצאת מנקודת הנחה שהיא היחידה שיש לה קשיים בעבודה, ואני חושבת שקשה לי להרגע ולדבר איתה בניחותא כי היא מאוד פגעה בי וכי הדברים שלה יושבים על משהו שמאוד רגיש אצלי. הרי רק לא מזמן סיפרתי כאן בפורום שאני עושה מאמצים מאוד גדולים בנושא של לרסן תגובות אימפולסיביות ולעדן סגנון דיבור . לכן היה לי קשה לשמוע את הדברים. מעבר לזה אותה בחורה אמרה שיש עוד אנשים בצוות שמרגישים כך ולא אומרים לי (מיותר לציין כמה זה מעליב, מה עוד שזה לא נכון). הבעיה היא שאצלי במצבים שקשה אני נוטה באפן אוטומטי להרים חומות מול הסביבה כך שנוצר הרושם שאני אדישה לדברים והרי זה כל כך להיפך יש מצבים שאני מפחדת מהצל של עצמי אבל הסביבה שלא מכירה אותי מקרוב חושבת שהכל בא לי בקלות ואני מלאת בטחון עצמי. מכל הסיפור הזה אני נשארתי עם פחד שאנשים סביבי לא אומרים לי מה הם מרגישים באמת. נשמע קצת פרנואידי אבל אני לא יכולה להמנע מהתחושה הזו. כל כך קשה לי לפעמים לתקשר עם אנשים... טוב שלפחות מחר סוף השבוע, אני צריכה קצת שקט וסביבה תומכת (מחר אני נוסעת קצת להורים) לילה טוב מיכל

 

[אמא של פרח]

שני צדדדים למטבע יש לי רעיון עבורך

לפני הרעיון קצת רקע א.אדם מפחד מאדם אחר כאשר משהו באותו אדם מאד דומה למה שנמצא בו עצמו כך שעל פי דעתי הפחד שלה לא קשור אליך הוא קשור אליה ותשתדלי לנתק את המחשבה על הפחד שלה ב.זה לא ממש משנה איך יחס יתר הצוות אליך בנוגע לבעיה הנוכחית ויש לי תחושה שאת מחפשת להיות צודקת ג.את צריכה לשבת עם עצמך ולנסות לחשוב מה הבעיה המהותית שלך איתה ואם למשל את לא יכולה לנקשיב לה לאורך זמן אז פשוט תעשי את עצמך מקשיבה ו/או תתנצלי בנימוס ותאמרי שאת חיבת ללכת לעשות משהו, אתן אולי שתי נשים עם שיטת תקשורת שונה וכדי להבין אחד את השני צריך לדבר באותו סוג תקשורת ד. ההצעה שלי היא : לבא לפגישה מתוך תחושה של אהבה ומחשבה שהיא אדם עם התיסכולים שלו והקשיים שלו ויחד עם זאת את לא צריכה לקחת על עצמך את הצורך לפתור את בעיותיה אלא רק להכיר בקיומם ואחרון חביב ב ה צ ל ח ה

 

[zivadina]

תוספת לתשובה הנהדרת הזאת:

בדרך כלל כשאדם אומר שגם האחרים חושבים כמותו, הוא מחפש חיזוקים לדבריו בגלל תחושה של נחיתות. הרי אם היא היתה בטוחה בעצמה, הייתה מסתפקת בתאור הרגשתה הפרטית כלפייך, ולא "מביאה את החבר´ה". אז קחי את הכל בפרופורציות, מיכל היקרה. עצם זה שאת משקיעה מחשבה בכוון, מראה שאת בדרך לפתרון. ....ואולי הבחורה הזאת חלשה יותר ממך, ולכן מנצלת את נקודת התורפה שלך, אותה היא מרגישה ועליה את מצהירה. לצערי, האימרה ש"יש אנשים שכדי להרגיש גבוהים צריכים לדרוך על מישהו אחר" נכונה. זאת אימרה כואבת על סוג מסוים של אנשים, שבעיני הם רעים, אבל אולי הם סתם חלשים שלא מעזים להביט פנימה באומץ, להבדיל מכל המתלבטות (וכאן אני כוללת גם את עצמי). שבת שלום מיכלי זיוה

 

[מיכל ט]

טוב אחרי שנרגעתי..

אני יכולה להגיד לכם שחלק מהתגובה ההיסטרית שלי לכל הענין היא שאני נכנסת ללחץ איום מכל אחד שאומר לי משהו שנשמע כמו ביקורת. אז, OK הייתה פה ביקורת חלק מוצדקת וחלק לא. זה לא אומר כלום זה פשוט אומר שצריך לנסות לשפר נכון?

 

[zivadina]

צריך לנסות לשפר עד סוף החיים,

אחרת מה הטעם לחיינו? שיהיה לך כח תמיד!

 

[מיכל ט]

תודה../images/Emo25.gif../images/Emo140.gif

 

[nu shoin]

תראי

הרבה פעמים כשסופר רוצה לכתוב משהוא, והוא חושש שזה לא יתקבל טוב, אז הוא נותן לדמות של שוטה הכפר להגיד את זה. לפעמים עדיף שאישה "היסטרית ואובססיבית" תעיר לך כשהיא חושבת שמשהו לא בסדר מאשר שכל האנשים שנחמדים אלייך יעמדו בצד ויראו אותך עושה את אותה טעות שוב ושוב. סתם חומר למחשבה.

 

[zivadina]

רעיון מאוד מקורי ומעניין, וגם נכון!

 

[עדו בן צבי]

יש אנשים שיודעים להעריך ויש שלא.

ככה זה לגבי כל אחד. תמיד יהיו אנשים שיעריכו אותך למרות כישלונות ותמיד יהיו כאלה שלא יעריכו אותך למרות הצלחות. בעבודה יש שני אתגרים: הצלחה אוביקטיבית והערכה. ספרי לנו איך הייתה הפגישה. נ.ב. איך בלימודים?

 

[מיכל ט]

הי עידו

הפגישה כבר התקיימה ביום חמישי ואני חושבת שהיה בסדר. שתינו אמרהו את מה שהיה לנו על הלב ונראה לי שיהיה בסדר. בקשר ללימודים.. אז הסמסטר נגמר ויש לי מבחן אחד בסטטיסטיקה שלא ממש ברור לי אייך עוברים אותו (בנתיים אני מדחיקה את קיומו) לגביי שאר הקורסים יש לי עבודות להגיש. ישבתי עם אסתי מהמרכז לקידום סטודנטים ל"ל והכנו ראשי פרקים ביחד ולוח זמנים שאני כמובן לא עומדת בו אבל זה בגלל שאין לי חוט שידרה. אני בטח אלחץ לפני מועדי ההגשה (כרגיל) ובסוף יהיה בסדר. אייך אומרים איין חדש תחת ה-

מה שלומך? אייך בשוויץ הרחוקה? חגגת את ט"ו בשבט? שבוע טוב מיכל

 

[עדו בן צבי]

בשוויץ...רגשות מעורבים.

מצד אחד אישתי עוד מעט סוגרת את הדוקטורט. מצד שני, הילד רק עכשיו חזר להתקדם בלימוד הדיבור. הוא הפסיק לפתח את הדיבור למשך שישה חודשים בגלל שפתאום פגש שפה חדשה, בגלל שהוא נאלץ לעזוב כמעט כל מה שהכיר וכנראה שהיה בדיכאון ובגלל שמראש הייתה לו כנראה בעייה עם השפה. כנראה שיש לו ´תיסמונת איינשטיין´ זאת אומרת שהתפקודים המוסיקליים כבשו אצלו חלקים נרחבים מאזורי הדיבור כך שהוא ידבר הייטב אך בגיל מאוחר. איתי, אני איפה שהוא בינייהם לא מתקדם הייטב כמו אישתי ולא נעצר כמו בני. אני לומד לארגן את עצמי טוב יותר בזכות העובדה שהרבה דברים מוכרים שנשענתי עלייהם נעלמו. אני אצא מכאן מחוזק. את ט´´ו בשבט לא חגגתי. אין לי כל כך קשר עם ישראלים כאן כי הם מתחרקים מהחברים היחידים שכן היו לנו כאן ונמאסו עלינו לחלוטין. העיסוק המרכזי שלי כאן הוא חיפוש עבודה בשיקגו, אליה נעבור בעוד 6 חודשים, לימוד צרפתית ולימוד דרכים מקצועיות לדובב את הבן שלי.

 

[מיכל ט]

יש כמה דברים שאני רוצה לשלוח לך:

1.

זה בשביל להשלים את חסך ט"ו בשבט 2.

ו

לילד כי גם אני אוהבת מאוד מוסיקה 3.

מזכרת מהארץ 4.

כדי שלא תרגיש לבד נשמע קצת בודד ועצוב שם בשוויץ אני מקווה שהתקופה תעבור מהר ובשיקגו יהיו אנשים שתמצא איתם יותר שפה משותפת. בן כמה הילד? אני יכולה להגיד לך שאני התחלתי לדבר בגיל שנתיים (ומאז אני לא סותמת את הפה) לילה טוב מיכל

 

[r66]

../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gifגמאני לא סותמת אותו...

 

[עדו בן צבי]

תודה. הוא בן שנתיים וארבעה חודשים.

הוא כן מתקדם בדיבור. במיוחד החודש הזה רואים התקדמות. פשוט היו 9 חודשים בהם הוא גם קלט שפה חדשה וגם היה כנראה בדיכאון. את השאר כבר פירטתי. גם לי מאוד קשה לסתום את הפה בהרבה סיטואציות. לפני שלקחתי תרופות זה היה בכל הסיטואציות. איך שהוא, אני צריך להזכיר לעצמי כל הזמן לדבר עם הילד. מוזר. דווקא איתו אני כמו דג.

 

[זהבה נ]

כל הכבוד עדו../images/Emo45.gif מסכימה לכל מילה

ואכן תמיד יהיו כאלו שיעריכו יותראו שלא יעריכו. את צריכה להיות שלמה עם עצמך ועם כל מה שאת עושה, הקושי מתחיל אם את לא שמחה ושלמה עם התנהלותך, אז כמובן שאת צריכה לעבוד על עצמך. בהצלחה,

 

[עדו בן צבי]

למען הדיוק

לא תמיד צריכים להיות שלמים עם עצמנו. צריך תמיד לשאוף להערכה עצמית מאוזנת. צריך לדעת מתי היינו יותר בסדר ממה שמעריכים אותנו ומתי היינו פחות בסדר ממה שמעריכים אותנו.

 

[זהבה נ]

מעניין מאוד עדו

אני מבקשת הסבר עם נימוק ודוגמה למה כוונתך תודה,

 

[עדו בן צבי]

דוגמא

יכול להיות מצב בו אדם יודע שהוא עשה עבודה בינונית או רעה ושמעריכים אותו בגלל שבמקרה הוא הצליח. חשוב שהוא לא יתמכר למחמאות וישתפר עש שגם לדעתו הוא יעבוד נכון. יכול גם להיות מצב בו אדם יוצא מגידרו, משקיע ומצליח מאוד ולא מוערך. לעיתים זה בגלל שהוא לא השקיע ביחסי ציבור אלא רק בעבודה עצמה. לפעמים גם בגלל שמישהו פשוט השמיץ אותו. כאן שוב חשוב לעשות חשבון נפש ולדעת שהצלחה אוביקטיבית אינה מספיקה. יש להשקיע גם ביחסי ציבור. דוגמא מוחשית יותר: כל אחד יכול לבקש מאחדים ממעסיקיו לשעבר מכתבי המלצה לצורך חיפוש עבודה חדשה. כל אחד יראה שחייב להיות איזה שהוא הבדל בין הערכתו את תיפקודו אצל אותם אנשים לבין הערכתם אותו. לא חייב להבדל קיצוני, אם כי גם זה אפשרי.