לדעתי, כל זמן שהנושא לא קונקרטי,
העיצות שלנו יהיו מנותקות לחלוטין מהקשר ולא תוכלי לשפוט אותן על פי תוכנן. הדבר היחיד שיש טעם לומר לך הוא שיש מה לעשות ויש מי שיסביר היטב איך לעשות את זה. יש למשל ספר שנכתב בנושא עבור הציבור הרחב ושמו ´מי מכיר את הילד שלי?´ בעצם, יש עוד דבר לומר לך. גם אם לילד לא יהיו שוב בעיות תפקודיות, במקרה שלך, כדאי לקחת אותו למאבחן ברגע הראשון שיהיה אפשרי. זאת משום שברור לי שלך, כמו לי, הנושא הזה מאוד מציק. הבן שלי בן שנתיים ושלושה חודשים. כנראה שיש לו בעיות וכנראה שהן שונות לחלוטין מליקויי הלמידה והריכוז שלי. כנראה גם שהן מאוד לא חמורות מבחינה נוירולוגית כי אף מאבחן לא מצליח לשים עליהן את האצבע. אולי בכלל אין לו בעיה נוירולוגית. אולי נסיבות חייו, כמו מעבר לשוויץ בגיל שנה וחצי הן הגורם היחיד שמפריע לו.