שלום לכולם

[חוטהשני]

שלום לכולם כתבתי פה בעבר כמה פעמים, עוד בתקופה שלא חשבתי שלבתי יש בעיה 'מוגדרת' (היא סה"כ קטנה בת 5 וחצי..) כיום באבחון דידקטי-פסיכולוגי מקיף הפסיכולוגית עלתה שיש לה בעיה של הפרעות קשב וריכוז - אך יחד עם זאת היא נחנה (ב"ה) ברמת אינטלגנציה גבוהה (אני חשה בזה טוב.. ע"פ צורת העקשנות שלה ../images/Emo8.gif) אני עדיין לא יודעת אם כדאי לנו לרוץ ולתת לה רטלין (היא לא סובלת מהיפראקטביות.. ואני לא ששה לדחוף לה תכשירים כימיקליים סתם כך..) - כי יש לי תחושה שכמה בעיות ריכוז שיש לה.. בעצם גם היו לי ../images/Emo2.gif ../images/Emo2.gif - והנה כמה דברים שנראים לי מאפיינים טובים.. * יכלתי לעבור מנושא לנושא, מבלי להרגיש כמעט.. (האמת שהרגשתי אבל לא יכלתי לעצור את עצמי..) * הייתי (ואני עדיין ) `בלגנסטית` איומה.. (למרות שידעתי בדיוק איפה נמצא כל דבר...) * כדי להרגיש שמעניין לי הייתי צריכה לעסוק בכמה דברים בבת אחת (אחרת זה היה נוראי..) * בבי"ס היסודי בעיקר לא יכלתי לשבת בשקט בכתה (וטוב שהמורה הסכימה שאשרבט ציורים במחברת..) * המחברות בתחילת השנה היו נראות למופת, אבל אחרי חודש הם נראו ממש נוראים.. * כדי שכתב היד שלי יראה יפה הייתי צריכה לעבוד קשה.. אז במקום להוציא בגרות ריאלית (כמו האחים שלי..) הוצאתי בגרות נהדרת (ממוצע בהחלט גבוה..) במגמות הומניות/ביולוגיות.. ואני גם לא זוכרת שהשקעתי גם מאמץ מיותר וכד'.. מה גם שסימתי תואר ראשון, שני ובנוסף לימודי תעודה אחרי פגיעה מוחית קלה (זעזוע מח..) עקב תאונה ../images/Emo2.gif (כמובן שהיו פעמים שמשכתי זמן עם עבודות..) וכל זה כאמור בלי רטלין.. יכול להיות שהוא היה עוזר - אבל הנה הצלחתי בצורה יפה מאד בלעדיו.. ולכן אני לא כל כך משוכנעת שבאמת צריך לתת לבתי רטלין באופן קבוע מאד.. יכול להיות שיהיו ימים שהיא תוכל ללמוד בצורה טובה ומוצלחת בלי הרטלין, והרטלין רק יפריע לה בלמידה (בגלל תופעות לואי..) וכן הייתי מעדיפה כמה שפחות התערבות כימית בגוף של בתי.. אודה על כל תשובה -פרח-

 

[Iris G]

אנשים שונים. . . תקופות שונות . . . גישות שונות. . . זמנים אחרים . . . לפני 20-30-40 שנה טיפלו בהפרעה בצורה שונה. אבל גם גידלו ילדים אחרת. האים את מגדלת את הילדה שלך כמו שאת גדלת? האם ישבו לך על הראש להכין שעורים, האם היה לך משטר נוקשה בבית? האם הילדה שלך גדלה בדיוק באותה צורה? האם רמת ההפרעה אצלך שווה לרמה אצל ביתך? האם ב"נס" הצלחת לגמור את בית-הספר טוב, ולא יצאת בשן ועין, האם לבת שלך יהיה את אותו המזל. החשש מהטיפול התרופתי הוא כבד מנשוא, האם אנחנו יוצרים בילדים שלנו תלות פסיכולוגית, או חס וחלילה כימית. אני מאמינה בגישה שהכדור זה רק חלק מהטיפול, וברגע שמתחילים לקחת אותו מתחיל ה"מירוץ" לעבוד עם הילד על מנת להגמל מהכדור. ישנם ילדים שהכדור ממש הציל אותם, פשוט כך! ישנם ילדים שהוריהם התעקשו לא לתת את הכדור ופגעו בילד. ישנם ילדים שעובדים עם ההורים יום-יום ואינם צריכים את הכדור. הכול אינדווידואלי, הכול אישי. הכול תלוי בגישה שלך. דבר אחד אני יכולה להגיד לך בוודאות, הגישה של "היא (הבת) תסתדר" היא מוטעת ופוגעת (בה) גם אם הוחלט לא לטפל עם כדורים, עדיין צריך לטפל. בהצלחה

 

[חוטהשני]

..איפה כתבתי שהיא תסתדר.. אבל הגישה שלי היא לתת כמה שיותר תמיכה/עזרה נפשית/לימודית.. וכמה שפחות עזרה תרופתית (אני אישית למשל מעדיפה לעבור שפעת עם כמה שפחות כדורי אקמול..) אנחנו עכשיו במצב גישושים בנושא, אני קצת יותר זהירה, כי אני יודעת שאם לא אהיה כזאת, בעלי יכול לגרום לכך שהיא תקבל את התרופה אולי גם כשלא צריך... (ויש לי מזל שיש ימים קבועים שהתרופה נתנת..) בתי עוד לא התנסתה בלימודים בבי"ס - בגן וגם בבית, היא יכולה לשבת ולעבוד בלי כ"כ הפרעה.. למרות שהיא יכולה להיות מוסחת בגלל דיבורים.. זה למשל קיים בשיעורי השחיה שיש לה, כשמשהו נכנס למים, היא חייבת לבדוק מי זה וכד'.. ../images/Emo2.gif אבל יש פעמים שהיא עושה עבודה נהדרת במים ולא מוסחת מהסביב..) סה"כ עכשיו יש לה מערך שלם שעובד איתה (ובאמת אני חייבת להודות לחמותי שעוזרת לנו, כי אני עובדת במשרה מלאה..) - כמו ריפוי בעיסוק (שסוף סוף קלטו שיש בעיה..), שיעורי הכנה לכתה א' וגם שחייה.. ולכן אני מנסה לבדוק אם באמת כדאי להתחיל לתת רטלין כבר עכשיו או לחכות..

 

[zivadina]

אבחון וטיפול בהפרעת קשב ורכוז בוקר טוב חוטהשני וברוכה השבה. אני חושבת שסוד ההורות הטובה הוא להיות עם היד על הדופק ולדעת מתי להפעיל תותחים ומתי דיפלומטיה. בנוסף, אבחון פסיכו-דידקטי לא מוסמך לאבחן הפרעת קשב ורכוז אלא רק לחשוד בה, כך שכדי לעמת את חשדות הפסיכולוגית את צריכה לקחת את הילדה לאבחון אצל נוירולוג או פסיכיאטר שמתמחה באבחון ההפרעה. לסיכום, אם הכל בסדר, למה עשיתם אבחון? אם עדיין הכל בסדר, פשוט להיות עם יד על הדופק. כאשר לא יהיה בסדר, תדעי מה לעשות. "להסתדר" זאת מילה קצת מיושנת. הרי גם מבוגר שמתפרנס ממכירת ארטיקים במזנון, כמוני, "מסתדר", אבל לא הייתי רוצה שזה יהיה העתיד של ילדיי.

 

[חוטהשני]

...אולי את יותר מסודרת מבעלי תארים שאין להם עבודה ../images/Emo8.gif וברצינות, יש לי תואר שני (בלי תזה..אבל אני משייכת את זה גם לפגיעה בתאונת הדרכים..) - אחרי תואר ראשון ולימודי תעודה.. מה עוד צריך לעשות/ללמוד ../images/Emo2.gif (והלימודים לא היו לי מאד קשים..)

 

[zivadina]

מה עוד צריך ללמוד? אם את רוצה להכיר את עולם הפרעת הקשב, כדי לדעת להיעזר בו כאשר תרגישי צורך, הנה קישורים לקריאה. תוכלי לראות שבצד שמאל של כל קישור פתוח יש רשימה של קישורים למדורים אחרים בספרייה שלנו. לטיפולך.

 

[zivadina]

ועוד משהו על החינוך המודרני פעם, היו אומרים שילד הוא "שובב" או "חסר מוטיבציה" או "טיפש". היום אומרים שאם ילד לא יכול לעמוד בציפיות של החברה, זה מפני ש יש לו בעייה. מכיון שההנחה היא שבאופן טבעי כל ילד רוצה להשתלב בחברה הנורמטיבית ולא להיות בשוליים. כאן בא המחקר המדעי ונותן לנו כלים לבחון מהן הבעיות של הילד ואיך אנחנו יכולים לתת לו כלים לעקוף את הבעיות שלו (אם הן תורשתיות, כמו ADHD) או לפתור אותן (אם הן סביבתיות). מקווה שנתתי לך נקודה למחשבה. ובקשר ל"מסודרת" שלי, לא כדאי לך לקנא בי בכללללללללללללללללל. לא מאחלת לך.

 

[חוטהשני]

-תודה- על הקישורים. ויש לי בעצם כמה שאלות.. האם הרטלין הוא ל'כל החיים' (לכל תקופות הלימודים..) - או רק לתקופה עד שהילד מסתדר יותר טוב ?? קראתי באיזה מקום על שיטה של ביופידבק מה את יודעת על זה ??? וכן, באחד ההודעות שלך - כתבת שהחומר של הרטלין לא נשאר בגוף, האם הוא באמת חומר שלא נספג ?? (אני למשל יודעת שאקמול, כמה שהוא נחשב לתרופה 'קלה' - נספגים חומרים ממנו לכבד...)