שלום לכולם

שלום לכולם

שלום לכולם,
אחרי המון זמן שאני "מרחף" פה בפורום, נהנה לקרוא וללמוד דבר או שניים על החיים, אבל בעיקר מרגיש די פאסיבי, החלטתי לקצת צעד קדימה ולפנות לראשונה לעזרתכם/ן.
אז לסיפתח - סליחה על החפירה הארוכה...זה ממש לא אני, אבל לפוסט ראשון אני בטוח שתסלחו לי.
אני בן 35, נשוי באושר+2.
חשוב לי לציין שחיי המשפחה והילדים קוסמים לי מאוד, אני מאוהב באישתי ונמשך אליה ואלה חלק גדול מהסיבות להמתנה הארוכה שלי עד כה.
האתגר של אישתי ושלי הוא כמו שניחשתם הוא בתחום המיני. יש בינינו משיכה גדולה וגם אהבה. אנחנו מדברים הרבה על הנושא ובפתיחות אבל לצערי הדיבורים לא מתרגמים למעשים.
זה המקום להגיד שאין לי שום כווונה לסכן את התא המשפחתי מכיוון שאין לי ספק שזה הדבר החשוב ביותר עבורי גם במחיר של חוסר סיפוק.
עכשיו לתכלס -אני אדם מאוד מיני. גם אישתי היתה כזו עד החתונה (אין פה פרשנות אלא אפילו היא מודה שהדחף המיני שלה נבע מהרצון "ללכוד" אותי בקסמיה ולאחר שהתחתנו הירידה בחשק אצלה היתה טבעית).
כאשר הגיעו הילדים מהמצב עוד הורע משמעותית. בכל פעם ששוחחנו על הנושא היו המון אמוציות והבטחות מצידה ומצידי לעבוד על הדברים שיכולים לעזור אך כמו שאמרתי דיבורים לחוד ומציאות לחוד.
עכשיו יש לי כמה שאלות ואשמח אם תעזרו לי בתשובות:
1. האם הקהילה פה נועדה ומטרת שיתוף חוויות בלבד או שיש גם מקום
להתפתח למפגשים?
2. הייתי מעוניין להעלות את נושא "עזרה מבחוץ" לסיפוק החסרים בנישואים. ההעדפה שלי היא לחוויה משותפת אך פתוח גם לכל רעיון אחר. השאלה היא מה הדרך הטובה היותר להעלות את הנושא מבלי להלחיץ או לגרום לאפקט ההפוך?
3. התשובה של אישתי להרבה מהטענות שלי היא שיש לנו ילדים מקסימים ומשפחה מתפקדת וזה כל מה שחשוב ועל השאר אפשר להסתדר עם מה שיש. איך אני מסביר לה שמיניות זה חלק ממני, לא יכול ולא רוצה לוותר ולהתפשר (ניסיתי לתאר לה ללא הצלחה מה זה להסתובב יום שלם בעבודה עם אוהל במכנסיים).
קיצר חפרתי מספיק, תודה מראש על ההקשבה והעצות.
אשמח להתחיל להיות חלק מהקהילה המשתפת הנפלאה פה.
 

פנקוTA

New member
ברוך הבא

לא פשוט מה שאתה חווה. ולפעמים החיים שואבים אותנו ככה שאנחנו משנים סדרי עדיפויות ולא תמיד בכיוון הנכון. אם אתה אומר שלאשתך יש כוונה לשנות משיחות ביניכם וזה לא קורה בפועל, זה אומר שמשהו שחזק מהשכל עוצר אותה. משהו רגשי וצריך להבין מה זה. יש סיכוי שהיא בעצמה אפילו לא יודעת. יכול להיות שאיזשהו טיפול זוגי יכול לעזור לכם כאן.
&nbsp
אמרתי את זה בעבר, ואני מאוד מאמין בזה, פתיחה של הזוגיות צריכה לבוא ממקום של אהבה פרגון ורצון באורח החיים הזה. זה לא שאי אפשר לפתוח אחרת, בוודאי שאפשר, אבל לדעתי זאת הדרך הכי נכונה. לנסות פתיחה ממקום של קושי יכול להעמיק את הקושי וליצור מצבים לא נעימים וקשים לתא המשפחתי.
&nbsp
לשאלותיך הספציפיות:
1. מפגשים יש כל הזמן. רובם מאורגנים בפייסבוק. יש הרצאות, מפגשי היכרויות מכל הגוונים והסוגים.
2. הדרך הטובה ביותר להעלות את זה היא ממקום שלא נרמז ממנו "מאמי, את לא מספקת לי את מה שאני צריך אז אני רוצה ללכת להשלים אצל מישהי אחרת". תחשוב על התחושה הלא נעימה שמשוייכת לנושא כשאתה מבין שבן/בת הזוג רוצים לפתוח את מערכת היחסים כי אתה לא מספק אותם פיזית/רגשית או מה לא. גם לא הייתי מגדיר את זה כעזרה מבחוץ. מה שעבד אצלנו, היה פתיחה חד צדדית. קודם אשתי פתחה והתנסתה וראתה כמה שזה מדהים ומשם גם אני נכנסתי לעולם הזה. אולי זה יעזור לך במשהו...
3. הדבר הכי חשוב בזוגיות פתוחה הוא תקשורת כנה, פתוחה ועמוקה. כדאי שתתחיל לתרגל את זה עכשיו. זה גם מאוד משפר את הזוגיות כשנעשה נכון. אתה חייב להסביר לה מפורשות כמו שאמרת פה בפורום, שזה חלק ממך ואתה צריך את זה. יותר מצריך, אתה רוצה *אותה*.
&nbsp
בכל מקרה שיהיה לך בהצלחה ותעדכן.
&nbsp
&nbsp
נ.ב. תאמין לי שלא התחלת אפילו לחפור.
 
ברוך הבא


המצב מוכר, נורמלי וידוע
איך אומרים מטפלים מיניים? מה האנטי-אפרודיזיאק ההכי חזק בעולם? עוגת חתונה.
אין סיבה שתתפשר על משהו כל כך מהותי בחיים כמו המיניות. אבל זה לא נושא פשוט להביא אותו הביתה. אז מצרפת לך כאן את האתר שלי על פתיחת היחסים ואני מקווה שתוכל להיעזר בזה קצת. אשר למפגשים יש קבוצות יעודיות בפייסבוק. חלקן פתוחות וחלקן סגורות ויש מפגשים פעם בחודש. כמו כן יש הרצאות בנושא ואפשר למצוא מידע גם במדיה.
בהצלחה

http://mashahalevi.wix.com/openrelations
 

L i b e r t a s

New member
עזרה מבחוץ

זה קונספט שמנסיוני והיכרותי עם לא מעט זוגות, הוא קונספט בעייתי בלשון המעטה וברוב המקרים זה לא עובד לאורך זמן.
&nbsp
הסיבה היא פשוטה: לצורך המיני שלנו יש כמובן מרכיב רגשי לא מבוטל. אני לא רק רוצה לממש מאוויים בחוץ, אני גם רוצה להרגיש נחשק וסקסי בבית. אני רוצה וצריך להרגיש שהשותפה שלי לחיים רוצה אותי וחושקת בי ושאני לא סתם חבר טוב ושותף מוצלח אלא גם אהוב בכל ההיבטים האינטימיים. את התחושה הזו גם אלף נשים אחרות לא יוכלו לתת לי.
&nbsp
אבל זה לא רק זה. זה אפילו יותר בעייתי בגלל הקונטרסט. איך אתה חושב שתרגיש אם וכאשר תפגוש כמה וכמה נשים שיגרמו לך לחוש סקסי, אטרקטיבי, נחשק וחי - ותחזור מהן אל מישהי שתרגיש שהיא עושה לך טובה כשהיא שוכבת איתך, מישהי שתתהה בינך לבין עצמך בכל פעם האם היא שוכבת איתך כי לא נעים לה לאכזב אותך? וכשהיא תפגוש מישהו בחוץ ובשבילו יהיו לה אנרגיות וחשק מיני שלא ראית שנים, ובשבילך פחות או יותר עוד מאותו הדבר?
כן כן, אותו היא תרצה עם אנרגיות וחרמנות שלא יופנו כלפיך, כי ככה זה עם פרטנרים חדשים, לטוב ולרע. איך תרגיש בקונטרסט הזה?
&nbsp
את החוסר והפער כדאי לפתור בלי שום קשר למה שקורה בחוץ. בסוף דברים שיקרו בחוץ לא ממש מהווים עזרה למה שחסר בבית. הם עומדים בפני עצמם. פתיחת היחסים כדי לנסות לפתור בעיות כאלה לא הניבה עד היום תוצאה מוצלחת בשום מקרה שהייתי עד לו. לא בהכרח שתוצאות הפתיחה היו שליליות, אבל את המטרה של פתרון בעיות בבית זה אף פעם לא השיג, ויש לדעתי סיבה מצוינת לזה.
 
אבל "הבעיה" שם היא פער בליבידו וזו כלל לא בעיה

שזקוקה לתיקון אלא פער לגיטימי ונורמלי שלא צריך לתקן. הוא יוכל לקבל את המיניות שלו בחלקה הגדול בחוץ, היא לא תהיה בלחץ להיות ספקית הסקס שלו. את האינטימיות יוכלו לקבל בפעמים שהיא כן תרצה סקס בלי לחץ ובדרכים אחרות. מכירה גם אנשים שחיים יחד בלי סקס כאנשים אוהבים וחברים ומגדלים משפחה. יש כל מיני מודלים ולא היתי פוסלת את היציאה החוצה על הסעיף של חוסר התאמה מינית ביניהם או פערי ליבידו.
 

L i b e r t a s

New member
ומי אמר שהבעיה היא באמת

פער בליבידו?
&nbsp
יש הבדל גדול בין פערי מיניות טבעיים בין אנשים שונים לבין בריחה החוצה למקום שבו מתמלאים הצרכים.
&nbsp
לי יש פער גדול בליבידו מול כל מי שאני מכיר בערך. זה לא אומר שאני יכול להשלים את הפער שיש לי בשני מקומות במקום שלישי. ברור לי שגם אם אשכב כל יום, כל היום, עם מגוון נשים, זה לא ימלא את הפער בקשר ספציפי אלא רק יביא אותי לרוויה פיזית.
&nbsp
זה קצת כמו להגיד לאדם שהנכדים שלו בחו"ל לשחק עם ילדים אחרים כדי להשביע את הצורך שלו בזמן איכות של סבא עם נכדים. כן, הוא יהיה עייף מלשחק עם ילדים וכבר לא תהיה לו אנרגיה ללכת השבוע עם עוד ילד להחלקה על הקרח או לרוץ אחריו בפארק כדי ללמוד לרכוב על אופניים. יהיה לו כיף וחם בלב, אבל הוא לא יתגעגע לנכדים שלו פחות. להבנתי ולדעתי זה לא עובד ככה בשום סוג של אינטראקציה אנושית.
&nbsp
אני לא מכיר מקרוב שום זוג שמילוי צרכים כאלה בחוץ הצליח לפצות אצלו על חוסר בבית לאורך זמן.
&nbsp
אני לא יודע כמה זוגות כאלה את מכירה מקרוב וכמה זמן הם מחזיקים ככה, אבל התחושה שלי היא שאם זה מצליח למישהו זה כנראה מיעוט נדיר.
&nbsp
בכל המקרים שראיתי שהגיעו למקום הזה כדי לנסות לפצות בחוץ על חוסר בבית, זה פעל כמו מראה חסרת רחמים שרק הדגישה עוד יותר את הפער בין החוץ לבית. הכרתי וראיתי את זה קורה לקצת יותר מעשרים זוגות. אפילו לאחד מהם זה לא עבד לאורך זמן.
כמה זוגות את מכירה מקרוב שחיים ככה באמת לאורך שנים וזה מצליח להם?
 
מכירה כמה בודדים אבל גם לא מכירה הרבה יותר

מזה ביחסים פתוחים

הצורך הבסיסי שלנו הוא מיניות. אתה יכול להעדיף את המיניות עם מישהי ספיציפית אבל היא לא "ספקית הסקס שלך" ואם אתה רואה רק אדם אחד בעולם שיכול לספק את הצרכים שלך אתה בסוג של סיפור שיוצר סבל. גם לא באמת באמת יש צורך אדיר במיניות כל הזמן גם עם אדם אהוב שאי אפשר לחיות בלעדיו. למשל החבר שלי חי בחול ואנחנו מתראים פעם בחודש וחצי חודשים ומסתדרים גם בלי הסקס. אתה תגיד שזה לא אותו הדבר כי שנינו רוצים אבל לא יכולים. אבל זה רק סיפור ופרשנות. בפועל אנחנו מקיימים יחסים לעתים רחוקות. זה כל מה שחשוב כאן בעיני. כשמפרשים את פערי הליבידו כ"משהו לא בסדר בי, היא לא אוהבת אותי, היא לא נמשכת אלי" וכד' אז זה סיפור של סבל. כשלא מספרים סיפור כזה הכל בסדר. לפחות בהבנה שלי.
אני לא יודעת אם יש שם פערי ליבידו נורמליים או לא אני יכולה להסתמך רק על מה שהוא סיפר כאן. מה שהוא סיפר כאן כל כך מוכר לי מכל כך הרבה זוגות, לא רק ביחסים פתוחים, שזה לא מפתיע אותי בכלל. ואני לא מבינה למה הברירה במצב כזה אמורה להיות פרידה. טוב להם בכל אספקט אחר? אז למה הוא צריך לחיות בלי סקס למען השם?
 

L i b e r t a s

New member
אני לא מסכים עם כמה הנחות

הראשונה היא שהצורך הבסיסי שלנו הוא מיניות. יש הרבה צרכים ובזוגיות אף אחד הוא לא ספק אבל זה לא אומר שהפרטנר שלנו לחיים זה מישהו שלא חייב לנו כלום. אנחנו חייבים אחד לשני כבוד, אמון, ביטחון, אהבה ועוד רשימה ארוכה שמגדירה זוגיות עבור כל זוג באופן פרטני. הרשימה לא זהה לכל הזוגות אבל יש לה מאפיינים דומים.
אני לא ספק ביטחון ואהבה של אף אחת אבל אף אחת לא תישאר איתי אם היא לא תבטח בי ולא תרגיש שאני אוהב אותה. בוודאי שהפרשנות שלה לתחושה שאני לא אוהב אותה תיצור סבל. לא כל דבר בחיים גורר פרשנות נעימה.
&nbsp
אני אחד מהאנשים שצורך בסיסי שלהם בזוגיות הוא להרגיש נאהב. נאהב לא רק כחבר אלא כאהוב, באופן פיזי. אם בת זוג שלי תרצה רק לדבר איתי ולהתכרבל ולישון יחד כמו עם חתול או בקבוק מים חמים בחורף, אני ארגיש שהיא לא באמת אוהבת אותי, לפחות לא פיזית. בדיוק כמו שאני זקוק להרגשה שהיא רוצה בקרבתי כאהוב רגשי, אני זקוק לידיעה שאני מושך אותה. אני יכול להסתדר בלי סקס במערכת היחסים אם יש אילוץ בריאותי כלשהו, אבל אני לא יכול להסתדר בלי להרגיש שהיא נמשכת אלי פיזית. זה לא שהיא ספקית המין שלי או ספקית האהבה שלי, אבל ממש כמו שלא הייתי יכול להסתדר בקשר שבו היא כן נמשכת אלי אבל לא אוהבת אותי, ככה גם ההיפך.
&nbsp
עכשיו, איפה כתבתי שהוא צריך לחיות בלי סקס או שהם צריכים להפרד? איפה אפילו כתבתי שלא יפתחו את היחסים או משהו כזה?
מה שכן כתבתי, שמנסיוני זה לא עובד לנסות להשלים חוסר כזה בחוץ ואם זו המטרה אז אני מציע לנסות לפתור את הבעיה בבית.
ממש כמו שזה לא הגיוני לחפש בחוץ מישהו שיאהב אותך במקום בן הזוג שלך.
&nbsp
מסקרן אותי, מתוך כמה הזוגות שבהם צד אחד משלים חוסרים של סקס שהוא לא מקבל בבית בחוץ שאת מכירה, כמה מהם חיים ככה בפועל למעלה מכמה שנים?
&nbsp
ואם אני, בלי לשחות בפייסבוק, פגשתי עד היום כמה עשרות זוגות ביחסים פתוחים, אין לי ספק שאת שמגיעה למפגשים ונוכחת בקבוצות ופוגשת אנשים פגשת הרבה יותר מקומץ זוגות במערכת פתוחה.
 
לא הבנת אותי כנראה. אחד הצרכים הבסיסיים שלנו הוא מיניות

זה לא כל מה שמגדיר זוגיות, נהפוך הוא...כמו שנובע ממה שכתבתי.
אשר לפערי מיניות מה שאתה מתאר זו פרשנות שלך (אם היא לא רוצה איתי סקס או סקס X פעמים בחודש/ שבוע היא לא אוהבת אותי) כמובן כשזו הפרשנות (וזה הסיפור שיש לך בראש) התגובה שלך בהתאם. אבל זו הפרשנות שלך זו לא פרשנות של כולם, למרות שהחברה דוחפת לנו תמונה אחת בלבד של זוגיות טובה וזו כוללת סקס פעמיים בשבוע.
&nbsp
אם הבעיה במשיכה אני לא רואה איך פותרים את זה. זה או שיש או שאין (יכול להיות גם תקופות הורמונליות וכד') זה לא משהו שמייצרים בצורה מלאכותית. אם הבעיה היא בפערי ליבידו, כנ"ל. ואם עדיין טוב להם ביתר הרמות בעיני זו לא בעיה. אם הם ישארו ככה בלי לפתוח שום דבר לא ישתנה. רק הוא יחיה עם מעט מדי יחסי מין והיא כנראה עם יותר מדי. אגב, אחד הדברים שלדעתי משפיע על הליבידו הנשי זה עצם המערכת הסגורה. חוסר גיוון ותחושת החובה (כן היא כן ספקית סקס של בעלה במערכת מונוגמית בחברה שלנו). כשיהיה לה גיוון ותחושת החובה תרד יתכן והליבידו יחזור. גם כזה ראיתי.
&nbsp
אין דבר כזה יותר מדי או פחות מדי סקס באופן אובייקטיבי. זה אינדיווידואלי לכל אדם וכשזה לא בדיוק מה שאנחנו רוצים אנחנו מרגישים שהאחר לא בסדר ולא כך הוא. בכל מקרה גם משיכה וגם פערי ליבידו בתפיסה שלי לא מהווים בעיה אמיתית בזוגיות כל עוד לא מייצרים מזה בעיה וכל עוד יש מיניות מסופקת ממקור כלשהו. כי מיניות היא צורך אנושי בסיסי, כמו אהבה, כמו שייכות וכמו עוד הרבה צרכים.
&nbsp
אני מכירה שלושה זוגות שהחליטו לחיות בלי סקס בכלל. אחד היה יחד אחרי ההחלטה הזו יותר מעשור ואז החליט להיפרד. שני האחרים יחד כמה שנים ביחסים פתוחים בצורה כזו. מכירה גם זוג שנפרד על הרקע הזה (בטח יש יותר אבל אני מכירה אחד).
 

L i b e r t a s

New member
זו הפרשנות שלך

הפרשנות שלי היא שבהיותי כל כך אינטיליגנטי, הבנתי אותך מצויין.
לא כתבתי שאם היא לא רוצה לשכב איתי X פעמים בחודש/שבוע אז היא לא אוהבת אותי או שזו הפרשנות שלי. כתבתי שלי יש צורך בסיסי להרגיש נאהב גם ברמה הפיזית. לא כתבתי מילה וחצי מילה על תדירות. כתבתי שאם היא לא רוצה לשכב איתי, אז מבחינתי היא לא אוהבת אותי מבחינה פיזית. לי יש צורך בסיסי להרגיש שבת הזוג שלי נמשכת אלי מינית ואני מבטיח לך שכמעט לכל אדם שיש לו צורך בסיסי כזה תהיה פרשנות של "היא לא נמשכת אלי" אם בת הזוג שלו לא תביע רצון לשכב איתו. זו אולי פרשנות שלי אבל בהכללה ניתן להגיד במידה רבה מאוד של ביטחון שזו דווקא כן תהיה הפרשנות של כולם. קשה לי לחשוב על מישהו שיכול להאמין שבת הזוג שלו נמשכת אליו מינית אם היא לא רוצה לשכב איתו אף פעם. לצורך זה נדרשת פרשנות שהיא מאוד מאוד לא שגרתית.
&nbsp
התפישה האישית שלי לפיה משיכה מינית היא חלק ממערכת יחסים רומנטית גם היא לא בדיוק תפישה נדירה. כבר נאמר "אהבה זה מגע ולא רק המבט, זו אותה הנאה אחראית שכולם בסופו של דבר רוצים" ע"י אפרים שמיר ואם אהבה אפלטונית היתה סוג מצוי של אהבה אז לא היו קוראים לה ככה. כשתשאלי אדם מצוי מה זו אהבה אפלטונית, הוא יאמר שזו אהבה לא ממומשת, לא שזו אהבה שאין בה משיכה מינית. אני לא מכיר תמונה חברתית של זוגיות טובה שכוללת סקס פעמיים בשבוע בלבד ולא חושב שאפשר להניח ברצינות שאני שבוי בקונספט חברתי מקובע.
&nbsp
עכשיו, לא כתבתי שאפשר לפתור כל בעיה, אבל שווה לנסות. אם הייתי יודע איך לפתור בעיות במשיכה מינית בתוך הזוגיות לאחרים כנראה שהייתי מיליונר. לצערי אני יודע איך לבנות בניינים אבל לא איך לשקם משיכה מינית שדעכה בין בני זוג שאני לא מכיר. כשאני לא רואה פיתרון, ממש כמו שאני לא רואה איך לעזאזל אפשר לעשות כסף טוב מאג"ח מדינה או איך מטפלים בפצע סוכרתי, אני נותן צ'אנס למי שטוען שהוא כן יודע, בעדיפות למי שלמד את הנושא באופן מסודר ובעדיפות עוד יותר גבוהה למישהו שכבר פתר בעיות דומות בעבר. אני לא מניח מראש שאני יודע שזה או שיש משיכה מינית או שאין ושלא ניתן לייצר את זה באופן מלאכותי (אני מעדיף לחשוב על זה כעל "יזום" ולא "מלאכותי"). השחור לבן הזה, ה"יש או אין" לא תואם את ניסיון החיים שלי. בניסיון החיים שלי החיים תמיד יותר מורכבים כשמדברים על בעיות כאלו ועל אחת כמה וכמה כשמדברים על שני זרים שאני לא מכיר את הבעיות שלהם, ההנחה המוקדמת שאין ערך לניסיון לפתור בעיה במיניות בין בני הזוג באמצעות בעל מקצוע נראית לי לא הגיונית בעליל.
&nbsp
שימי לב מה בעצם את כותבת: את כותבת שאין טעם לנסות ולטפל בבעיה בתוך הזוגיות אלא לנסות ולהתמודד עם חוסר על ידי השלמתו במקום אחר. זה המסר שלך, אם התכוונת לזה ואם לא. בעיניך זה או זה או חיים ללא סיפוק או פרידה. האופציה של פתרון הבעיה על ידי איש מקצוע בכלל לא נלקחת בחשבון.
&nbsp
לא יודע אם זו הפרשנות שלך וזה הסיפור שיש לך בראש אבל זה מה שאני מבין שאת חושבת, שיש שלוש אופציות - 1. אומללות בקשר. 2. אומללות בפרידה. 3. לתת צ'אנס ליחסים פתוחים.
&nbsp
אני טוען שבחיים יש הרבה יותר אופציות. החיים לא שחור ולבן והבחירה לאו דווקא נעשית באופציה אחת אלא בהרבה מישורים. אפשר למשל גם לפתוח את מערכת היחסים וגם ללכת לטיפול. אפשר לתת צ'אנס ליחסים פתוחים ולזכות באומללות. אפשר להפרד ולהיות מאושרים מזה ואפשר בעיקר לחיות את החיים עם הרבה דבש והרבה עוקץ כי ככה זה בחיים.
&nbsp
אני מוכרח לציין שיש בהחלט אנשים שטוענים שניתן לשקם משיכה וחשק מיני. יש לזה כמה וכמה מרכיבים פיזיים כמו תזונה בריאה, הקפדה על שעות שינה, פעילות גופנית, טיפול הורמונלי וכן הלאה. מעבר לזה, הבעיה היא לאו דווקא היעדר משיכה מינית וחשק אצל בת הזוג שלו אלא יכול מאוד להיות שהבעיה היא ההשפעה של זה על היחסים. יכול מאוד להיות שליווי של פסיכולוג שיטפל בבעיה במקביל לפתיחת היחסים יוכל ללמד את האיש להיות מאושר בקונסטלציה שהוא שואף אליה, קונסטלציה שאני אישית לא מכיר אף אחד שהצליח לחיות בה מאושר. מתוך כל הזוגות שאני הכרתי שעברו את הניסיון הזה, היו זוגות שהחזיקו ככה עשור ואפילו טיפה יותר, אבל זה לא אומר שזה עבד: הם לא היו מאושרים. היה להם חרא והם חיכו שהילדים יגדלו כי הם יכלו לחיות כחברים טובים ושותפים באותו הבית. במבט לאחור לפחות שתיים מהנשים שהכרתי שחיו ככה במשך שנים אמרו לי שהן חיו בשקר והן מצטערות על כל השנים האבודות שלא יחזרו שבהן הן יכלו להיות מאושרות ועדיף היה לתת לילדים שני בתים מאושרים ולא אחד שבו היה פיל בחדר שאף אחד לא דיבר עליו.
&nbsp
 
אז הזוג שאני מכירה שנפרד אחרי עשור טוען שהיה לו טוב ככה

והם נפרדו מסיבות אחרות בסופו של דבר. אתה צודק אין סיבה לא ללכת במקביל לטיפול אני מודה שאני מאוד סקפטית ביכולת של הטיפול הקונבנציונלי לתת מענה לדעיכת תשוקה בזוגיות ארוכת שנים. כיוון שזה קורה כמעט לכולם (לא לכולם לא לכולם לא להתנפל) יש פה כנראה תופעה טבעית ששום נר בצימר בלי ילדים לא ישיב חזרה. מה שכן יכול להשיב את זה חזרה זו טלטלה חזקה של זוגיות כזו שהופכת אותה ללא מובנת מאליה. את זה כן ראיתי קורה. אבל אין שום מניעה לנסות ללכת במקביל לטיפול מיני או זוגי או פסיכולוגי או גם וגם וגם.
אני חושבת שהשחור ולבן דווקא אצלך. במובן הזה שבו זה או זוגיות רומנטית עם משיכה או כלום. יש למשל אנשים א מיניים שכן מחפשים אהבה רומנטית. הרגע סתמת עליהם את הגולל. כמובן יכלים להיות אנשים שחרא להם ככה אבל זה לא מחויב מציאות. בדיוק כי יש יותר משחור ולבן.
מכל מקום זה מתחיל להיות מאוד תיאורטי כי הוא תיאר פערי ליבידו מרגע החתונה, וזה סיפור מתמשך.
בזוגיות ובמשפחה בעיני יש הרבה יותר מאהבה רומנטית. ובמובנים רבים זה גם יותר חזק ממשיכה פיזית. משיחות עם נשים רבות אני יותר ויותר חושבת שנשים לא מתחתנות עם האדם שיש איתו התאמה מינית מעולה דווקא ומי שכן זה ענין של הרבה הרבה מזל. נשים מתחתנות עם מישהו שהן יכולות לסמוך עליו, שהוא יהיה אבא טוב, בעל מתחשב, מפרנס וכד' וכד' וסקס, נו סקס הרי ממילא מתישהו יגמר אז חבל להתחשב בתחום הזה יותר מדי. כידוע כעשרים אחוז ממערכות יחסים ארוכות הן חסרות סקס שזה לא מעט בכלל. ואלו שלא נכנסות לסטטיסטיקה לא חייבות להיות מאוד רחוקות משם (חסרות סקס מוגדרת מערכת בה יש קיום יחסי מין 10 פעמים בשנה או פחות). ואנשים בכל זאת לא מתגרשים. אולי מפחד. אולי מבושה. אולי מסיבות אחרות. ואולי כי זה לא כל כך חשוב להם בתוך המערכת. לא שחור ולבן...ואגב אין סיבה לא לדבר על ה"פיל" הזה. באחד הספרים, נדמה לי more than two מתואר זוג שהחליט להתחתן אחרי שהוא כבר החליט לא לקיים סקס אחד עם השני יותר. התשוקה שלהם נגמרה אבל הם היו החברים הכי טובים, המשפחה אחד של השני, ורצו להעביר את החיים יחד. ואת הסקס הם השיגו במקומות אחרים. לא שחור ולבן...
 
חייבת לציין

שאני לא ממש יכולה להסביר למה אבל מה שכתבת כאן נקרא לי כל כך מנוכר ולא מחובר למציאות .
במיוחד המשפט הזה:
"נשים מתחתנות עם מישהו שהן יכולות לסמוך עליו, שהוא יהיה אבא טוב, בעל מתחשב, מפרנס וכד' וכד' וסקס, נו סקס הרי ממילא מתישהו יגמר אז חבל להתחשב בתחום הזה יותר מדי"
מאיפה לך?
רק אני התחתנתי עם מישהו שהרגשתי שרואה אל תוך הנשמה שלי?
כן, הייתי מוכנה לזרוק את כל שאר הפרמטרים (אם בכלל חשבתי עליהם אז) רק כי ידעתי שסוף סוף יש מי שרואה אותי.
אני מאמינה שחלק ניכר מאנשים מתחתנים עם מישהו שמהדהד בהם. מישהו שיש להם איזו אמונה פנימית לגביו ששווה שלהתאמץ ולעבור ביחד את המסע הזה איתו.
 
כמו שכתבתי משיחות עם הרבה נשים אני מתרשמת

שנשים רבות...
תצאי מנקודת הנחה שאת יוצאת דופן בזוגיות שלך. באמת. בכל מיני רמות.
 

newcharm

New member


מוזר. ברצינות, לטעמי זה משפט מאוד מאוד מחובר מציאות.
&nbsp
 
הוא לא מחובר לאידאל

אבל ממחקרים שקראתי ואנשים שפגשתי הוא מאוד מחובר למציאות. כמובן יש אנשים שזה לא כך אצלם ואלו אנשים ברי מזל ללא ספק. יעל אחת מהן
 
היי, אמנם

אני חשה מאוד בת מזל לגבי מערכות היחסים שלי אבל זה לא אומר שהן מושלמות. הדיון כאן הוא לא על מזל, הוא על כך שלאנשים שונים דברים שונים חשובים בתוך זוגיות. למה אני בת מזל יותר ממישהי שהתחתנה עם מישהו כדי שהוא יהיה אבא טוב ? (אם היא קיבלה את מה שהיא רצתה וזה מספק אותה אז היא בהחלט בת מזל ) בכלל לא דיברנו על מזל, אלא על מה חשוב לאנשים בקשר עם בן זוג. אני כן בת מזל שמה שחשוב לי בקשר עם בן זוג מתקיים בצורה טובה ברובו. דרך אגב, זה ממש לא רק מזל אלא גם הרבה התכוונות ומאמץ ואמונה . (תכונות פחות מוערכות בימינו)

ותאמיני לי, רק כדי לאזן את התמונה הורודה, שהענינים אצלינו במשפחה לא מתנהלים תמיד על מי מנוחות -בעיקר סביב נושא הילדים.(או במילים אחרות, אנחנו יכולים להתחרפן חזק מאוד אחד על השני...ואחר כך להתפייס
)
 
אני לא חושבת שזה לא חסר לאנשים שמוותרים על זה

הסקס. אני בטוחה שזה חסר. פשוט כשאמורים לבחור מישהו אחד לכל החיים לרוב הוא לא יהיה "מושלם" בכל הפרמטרים אז אנשים מתפרשים על משהו. דווקא לא יכלת לדעת מראש שיהיו חילוקי דעות על ילדים אבל הרבה פעמים אנשים יודעים מראש שהם מתפשרים. והם מעדיפים להתפשר מלהישאר לבד בלי משפחה. זה כל כך פשוט. ממש לאחרונה מישהי שאלה איפשהו, לא זוכרת אפילו איפה, אם זו בעיה שהיא לא נמשכת לחבר שלה כי בכל יתר הפרמטרים הם מתאימים והיא רוצה להתחתן איתו. האישה הזו במידה ותתחתן עם הבחור הזה בחברה מונוגמית ויתרה על המיניות בחיים שלה. מראש.

וכמה אנשים שכן התחתנו מאהבה גדולה ומסקס פראי מגיעים למקום של פעם בשבועיים-חודש? כי השגרה שוחקת ויש ריצות וחוסר הבנות והם מתפתחים למקומות שונים, או היא מפסיקה לקחת גלולות, או בשלב הורמונלי כלשהו כשהיא ממש לא רצתה הוא כן רצה והיא הרגישה חייבת ולא אמרה כלום?

אם האנשים היו יודעים לתקשר, לא לבייש, לא לעשות סנקציות, להבין את הצרכים האחד של השני ולתמוך במילויים במידת האפשר (בין עם בעצמם ובין אם על ידי מישהו אחר) החיים שלנו היו נראים אחרת. אבל מישהו מלמד אותנו את זה? לא ממש.

ויש דברים שאפשר לשנות ולצמוח ולגדול בתוכים ויש דברים שלא ישתנו ויהיו חסרים. החיים לא מושלמים. ויש דברים שלעולם לא תקבלי במערכת יחסים אחת. גם כשהיא טובה ונהדרת בהמון פרמטרים. ואני באמת באמת לא מבינה מה הבעיה להשיג את החוסרים הללו בחוץ. אם בעלי לא סובל מוסיקה קלאסית זה בסדר שאמצא חבר שאלך איתו לקונצרטים אבל אם אני אוהבת בדסמ ובעלי לא זה לא בסדר שאשיג את זה בחוץ? מה ההבדל? את נושא הילדים אי אפשר לפתור בחוץ אני מניחה...אבל חלק מהדברים אפשר. אז למה לא?
 
למעלה