שלום לכולם...

[מאי8]

שלום לכולם...

יש לי בעיה שנמשכת זמן רב וחשבתי שאולי דווקא כאן אמצא תשובה הגיונית. זה זמן רב (שנתיים, לסירוגין) שאני סובלת מבחילות. תנאי וזמני הופעת הבחילות משתנה, לפעמים זה בא ביחד עם המחזור, לפעמים בתקופות של לחץ, לפעמים רק לפי האכילה. לרוב הבחילות מושפעות מאכילה/אי אכילה. אם אני אוכלת יותר מדי (יחסית לרגיל) ולפעמים בלי סיבה מיוחדת. אם אני לא אוכלת יום שלם יש לי בחילה. אם אני לחוצה יש לי בחילה. כלומר, מכל דבר יש לי בחילה. ניסיתי לשלול סוגי אוכל, כלום לא עזר. אין דפוס קבוע. חשוב לציין שאני לא מקיאה מהבחילות האלו, רק סובלת שעות ארוכות ולעתים ימים שלמים. עם הזמן, ואולי אף לפני כן, פחדתי להקיא, עם הזמן הפחד גבר והפך למעין לחרדה. כשהבחילה מאוד חזקה הדופק עולה והנשימה מתקצרת ואני מבועתת מהמחשבה שאני אקיא. זה הגיע למצב שבו כל שאני עושה קשור בצורה כזו או אחרת לבחילות - תיפקוד במסגרות, פעילויות למניהן, בילויים - הכל סובב סביב הבחילות האיומות האלו. אני לא מקלה על עצמי ומוציאה את זה, תמיד נאבקת שלא להוציא, פוחדת מדי. בשלב מסוים הלכתי לרופאה לעשות בדיקות, באותם ימים כנראה שהיה לי וירוס בבטן (יש לי אותם לעתים תכופות..), והיא אמרה לי שהכל תקין חוץ מ-B12 שחסר והוירוס בבטן שראו בבדיקות. מעבר לזה אין סיבה ממשית לבחילות. מהתחלה היתה לי הרגשה שהתופעה היא פסיכוסומטית או נובעת ממשהו שאינו פיזי, אך האמת היא שאין לי שמץ של מושג. שאלתי היא האם מישהו שמע על תופעה דומה, ואיך ניגשים לטפל בזה, מה עושים, דרך מי ומהן בדרכים המקובלות. אודה לכם מאוד אם תתנו לי תשובות פרקטיות שאוכל להיעזר בהן. נ.ב - בעקבות הבחילות האלו ירדתי 18 ק"ג בשנה וחצי-שנתיים האחרונות. אני כרגע נמצאת לפני גיוס ואם לא אצליח לטפל בבעיה עד הגיוס אני פוחדת שלא אוכל להתגייס כיוון שבמסגרת צבאית אני בטוחה שלא אצליח לאכול ואגיע בסוף לתת משקל. בתודה מראש, ומתנצלת על אורך ההודעה..

מאי

 

[שלומי הומאופתיה]

בקשת עזרה

שלום רב, קראתי את דברייך בצורה קפדנית ואני סבור בהחלט שיש אפשרות לנסות ולעזור לך ע"י התיחסות רצינית ומקצועית. בטוחני כי שאר המטפלים העונים כאן יסכימו עימי כי הדבר הכי טוב בשבילך כרגע הוא לפנות למטפל/ת באופן אישי ולהתחיל בטיפול. בטוחני כי המטפל ידע מה לעשות ואיך לעזור לך בצורה הטובה והמקצועית ביותר. מאחל לך רפואה שלמה ואור שלומי - הומאופתיה קלאסית.

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

או קיי, זו תופעה שיכולה לאפיין כמה

מצבים: היפוגליקמיה מצב של סוכר נמוך (בדרך כלל בגבולות הנורמלי: 60+ או 70+) עם נפילות סוכר לאחר אכילה. הטיפול מורכב אבל בגדול: קודם כל לאכול כל שעתיים, ארוחות קטנות שכל אחת מהן כוללת חלבון ו/או שומן. יש לאכול פחמימות מורכבות בלבד (דגן מלא, למשל) וגם אז, יש מזונות שמועדפים יותר מאחרים. תוספי מזון נחוצים: כרומיום פיקולינט ו- B1 בדקי את תוצאות הסוכר, עברי לארוחות קטנות מדי שעתיים ותראי איך את מרגישה. אם יש הקלה, פני למטפל הוליסטי שיסייע לך לאבחן ולטפל בתופעה. אפשרות אחרת: שהכבד הוא המקור. אולי יש מצב רעילות שמכביד עליו. לניקוי הכבד, התחילי עם שתייה מרובה של מים פושרים עם הרבה לימון. ושוב, פני למטפל הוליסטי מוסמך, לאיבחון ולטיפול מעמיק יותר. גוף-נפש אין לי מושג מה קרה לפני שנתיים שעורר את הבחילה אבל... חשוב לאתר את הסיטואציות שמגבירות את התחושה מה בחייך מעלה בך בחילה? מה כל כך דוחה בעינייך שגופך לא יכול לקבל? כאמור, מטפל הוליסטי מוסמך יעזור לך פתור את הסוגיות הנ"ל אף אחד מהנ"ל לא יכול להיות מזוהה ע"י רופא המשפחה. תעדכני אותנו?

 

[יעל קליימן]

מאי יקרה,

ראשית שלומי צודק , עליך לגשת לאיבחון מעמיק ורציני. אני אנסה לכוון אותך לכמה אפשרויות , מערבית ישנה תסמונת של מעי עצבני והיא כוללת בעצם את כל בעיות מערכת העיכול שאין להם סיבה - רגישות יתר של המעי או של הקיבה במקרה שלך מתפרצת לרב על רקע נפשי של סטרס כאשר ברקע יש רגישות יתר כללית במע´ העיכול. בראיה הסינית בחילות מעידות על סירקולצית אנרגיה הפוכה של הקיבה - ז"א אנרגית הקיבה במצבה התקין יורד למטה וכאשר היא עולה למעלה נוצרות בחילות. את הסיבה לצי מורד ( בשפה המקצועית) יש לברר באופן יסודי יכול להיות שזה בכלל נובע מחולשה של בן זוגו האנרגטי של הקיבה הטחול שעלול לצאת מחוסר איזון עקב טראומה , לימודים רבים , ותזונה לא מאוזנת. בכל מקרה כמה עיצות כלליות - התחילי לקחת בקביעות אסידופוליס גם אם לא תהיה לכך השפעה מידית זה חשוב במצבי תזונה לא מאוזנים. שנית שתי הרבה מים פושרים עם לימון הלימון מרגיע בחילות גם אם בפעמים הראשונות זה יגביר את הבחילה. בנוסף נסי לאכול ארוחות מסודרות בשעות קבועות , חשוב שהארוחות יהיו קטנות מאוזנות וקלות לעיכול, לעסי היטב את המזון ואיכלי לאט , אל תעשי פעילות חצי שעה אחרי האוכל ( פשוט שבי עם ספר טוב) ואם מגיעות הבחילות נשמי עמוק החדירי אויר לבטן תחתונה. כל העיצות האלו לא באות במקום איבחון וטיפול מקצועי לו את זקוקה גם בפן הנפשי של חרדות ההקאה. הרבה בריאות יעל

 

[m_katzmann]

להוציא את הכל החוצה

היי מאי, הגיע הזמן שתתחילי להוציא דברים החוצה גם אם זה על פניו מאוד לא נעים ואולי נתפס אצלך כחולשה. את מכניסה אתהכל פנימה ולא נותנת לזה לצאת החוצה וא כל הגועל הזה שולט בחייך ומאיים אפילו על עתידך. דרכי טיפול יש רבות. אני כמובן אמליץ על קנסיולוגיה לטיפול בטראומות העבר ולנטרול המתח השלילי שנצבר סביבן אך זו בהחלט לא הדרך היחידה לטפל בנושא. בחרי מטפל ודרך טיפול בהן את מאמינה. מאיה

 

[מאי8]

תודה רבה על התגובות,

קראתי את כולן בעיון רב, ואני באמת אלך לקבל טיפול מקצועי, אבל איך אדע לאיזה סוג של טיפול או מטפל ללכת? הייתי פעם אחת אצל מטפל שאיני זוכרת בדיוק במה הוא עוסק, אני רק יודעת שהוא משלב רפואה מודרנית עם אלטרנטיבית ושיטות הטיפול שלו הן שמנים, דיקור, אני חושבת שצמחי מרפא למניהם ויכול להיות שעוד סוגים שלא מניתי. באתי רק לפגישת היכרות ודיברנו באופן כללי, והוא ביקש שאעשה בדיקות דם כדי לשלול מחלות מסוימות. לא הלכתי לבדיקות באותו זמן וגם לא חזרתי אליו. מאז לא פניתי שוב לאף טיפול, ואני גם לא יודעת לאיזה עלי ללכת כך שיהיה ממוקד לתופעה זו. כל ההשערות שהועלו בתגובות נראות לי הגיוניות, התזונה שלי אכן לא מאוזנת ואני אכן שומרת הרבה בפנים. בשנה האחרונה הלכתי לטיפול פסיכולוגי אך המצב לא השתפר אלא המשיך בהידרדרות. חשוב לציין שאין לי טראומת עבר ספציפית, המתח שנוצר נבנה מנסיבות החיים כך שאין גורם ספציפי שאפשר להצביע עליו. לכן הבנת התופעה יותר קשה בשבילי. דבר אחד לא כל כך הבנתי - בנושא ירידת הסוכר - הבחילות אכן מגיעות לאחר האוכל, בדר"כ כחצי שעה אחרי האכילה, ועוברת כמה שעות לאחר מכן. אבל לא הבנתי את ההגיון שבירידת סוכר לאחר האכילה, הרי אוכל מעלה את רמת הסוכר, לא? ושוב, תודה רבה על ההתייחסות, לקחתי את דבריכם לתשומת לבי.

מאי

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

ירידת סוכר.

ערבבת קצת, ותוך כדי, הוספת מידע

בחילה אחרי האוכל, מתחברת לי יותר לכיוון של כבד. האם הבחילה חזקה יותר לאחר אוכל שומני? הכבד קשור מבחינה רגשית לכעס ולקיבעון ואם תחברי ביניהם: ´כעס מודחק´ - סיבה טובה לבחילה לעלות בהיפוגליקמיה יש עליה של סוכר ואח"כ נפילה אל מתחת לערך שלו בצום. לאחר כ- 6 שעות ויותר, הסוכר מתאזן על הערך שלו בצום. כן, אוכל מרים את ערכי הסוכר. בחילה של היפוגליקמיה נובעת לא פעם מרעב. אבל בחילה יכולה ללוות תסמונת זו, גם בלי קשר לרעב. יותר ברור? אם לא, תשאלי שוב

 

[מאי8]

חופשי ערבבתי ../images/Emo9.gif

ועכשיו זה יותר מובן מעט. יצא לי להיתקל בכמה וכמה אנשים המתמחים בנושאים כאלה ואחרים שאמרו לי שיש בי כעסים מודחקים. כמה מהם גם אמרו לי שכעס מודחק זה צרות צרורות ושהוא מביא איתו דברים לא נעימים (כפי ששמתי לב...). בקשר לסוגי האוכל, לא הצלחתי לבודד שום סוג של מזון, יש ימים ששום דבר לא גורם לבחילה ויש ימים שכל דבר גורם לבחילה. כאילו שזה בא בגלים. בקשר לנפילות הסוכר - מה גורם לזה לקרות? והאם יש עוד תסמינים שנלווים לזה חוץ מהבחילות?

 

[yaelikush]

למאי - הזדהות מוחלטת

הי מאי, את מתארת בדיוק מפחיד את מה שאני עברתי כשהייתי בגילך. אני היום בת 24 , כשהייתי בת 17 בערך התחילו לי בדיוק הסימפטומים האלו שאת מתארת, חשבתי שאני לבד בעולם ואף אחד לא חווה כאלו דברים ושיש בי משהו מוזר. גם אני כמוך, פחדתי פחד נוראי מלהקיא וכל הזמן היו לי בחילות וזה היה מלווה בהתקפות של רעד, חנק בגרון, לא יכולתי להסתכל על אוכל ועל אחרים שאוכלים, לא יכולתי להיות לבד אז כל הזמן היה לי בייביסיטרים - אמא, אבא, מי לא........ ירדתי 11 קילו בפחות משנה וגם אני הייתי לפני גיוס. ממש דומה לא? בקיצור עברתי את כל הבדיקות בעולם, הכניסו לי צינורות לקיבה דרך הפה ומכל חור אפשרי, למעיים, לאיפה לא? מלא בדיקות דם וכו´ הכל היה תקין, אן לי בעיה פיזית.......... אז מה זה לכל הרוחות??? בסוף הלכתי להומאופט - רפי כהן, בזמנו הוא טיפל בת"א ואני באתי מירושלים בקושי רב עם ההורים שלי, הוא טיפל בי בתרופות הומאופתיות אבל עיקר הפגישה היה בדיבורים על עצמי, 4 שעות כל פגישה, ובכל פגישה יצאו דברים חדשים וע"י כך הוא התאים לי תרופה נוספת. לאט לאט הלכתי והתחזקתי, פתאום יכולתי לאכול ולא האמנתי . אבל השינוי היה איטי ויציב, הגוף ריפא את עצמו וזאת מטרת ההומאופתיה. התגייסתי לצבא והיה קשה אבל עשיתי זאת. בזמן הבחילות שלי אני זוכרת שהשתמשתי בנרות פראמין (כי לא יכולתי לקחת כדורים דרך הפה), מאוד הקל עלי את הבעיה. היום אני 6 שנים אחר כך ומודה לאלוהים שעברתי את זה, הכל חזר לנורמה. אם את מעוניינת בעוד פרטים ושיתוף, רק תבקשי ואני כאן בשבילך. יעל.

 

[מאי8]

וואו...

כשקראתי את דברייך, היה לי מעין חיוך בשפתיים אבל גם דמעות בעיניים. לא חשבתי שבאמת יש אנשים שחווים את זה כמוני, שיודעים במה מדובר ועד כמה זה משתלט על החיים.. האם זו מחלה? האם זה סימפטום של מחלה? איך יודעים כיצד לטפל בזה? איך בכלל ניגשים לזה..? יש לי עוד המון שאלות, חלקן של פרוצדורה וחלקן אישיות. אשמח מאוד אם נוכל לדבר במסרים אישיים וכך אוכל לשאול אותך ולשמוע ממך איך טיפלת בזה...

 

[מאי8]

שלחתי לך מסר..

אבל אני לא בטוחה לגמרי שהוא נשלח. אשמח אם תבדקי ותודיעי לי..

 

[שלומי הומאופתיה]

ליעל - התייחסות לדברייך

שלום רב, כמדומני אנחנו מכירים ממקום כזה או אחר, ואני שמח כי בזמן מחלה פניתי להומאופת והוא עזר לך מאד, והחלטת ללכת ללמוד נטורופתיה וכאשר יש בעיה לאחרת את שולחת להומאופת. חומר מעניין למחשבה. כתבת למאי (למטה) כי "הבעיה נובעת יותר ממשהו נפשי וזה הדבר הראשון שצריך להתייחס אליו", כמעט לכל מחלה יש לה מקום נפשי באדם כולל דלקות אוזניים אצל תינוק בגיל חודש אך השאלה המרכזית היא האם שני אנשים העוברים את אותם סימפטומים פיזיים בצורה זהה עוברים וחוו את אותו מצב מנטלי/אמוציונלי ? וכאן אני לא מסכים איתך כאשר את אומרת שמטפל אשר לא חווה את החויה לא יבין. האם את לא יכולה לטפל בחולה סרטן כי ...? האם את לא יכולה לטפל באישה בהריון כי את...? אסור לנו להכניס את המשוחדות שלנו לחולה, אנחנו חיבים להקשיב וללמוד את כל חייו ואז לבסוף להביא גם את הניסיון שלנו לטיפול, אך זה רק בסוף. מאחל לך בהצלחה בעבודה, נהנה לקרוא את דברייך שלומי - הומאופתיה קלאסית.

 

[yaelikush]

הי מאי, תגובתי רשומה למעלה

למקרה שפספסת, רשמתי הודעה חדשה למעלה. כל המטפלים שרשמו לך עצות בהחלט רוצים את טובתך אבל לא נראה לי שאחד מהם עבר את מה שאת עוברת. נראה לי שלקחת אצידופילוס עכשיו רק יעשה צרות, צריך לחכות עם זה. הבעיה נובעת יותר ממשהו נפשי וזה הדבר הראשון שצריך להתייחס אליו. אני במקצועי היום - נטורופתית והגעתי לזה בעקבות המחלה הדומה לשלך שעברתי, ואני יודעת היום הרבה יותר וזה נחמד אבל נכון לעכשיו אני ממליצה לך בחום ללכת להומאופט טוב מאוד עם המלצות, אני בטוחה שזה יעזור לך לפחות כמו שזה עזר לי. כשאני הייתי במצבך לא יכולתי לתמרן את התזונה שלי יותר מידי, הבחילות לא איפשרו לי, אז קודם כל צריך לפתוח את הנפש ורק אז את התיאבון. תהיי חזקה, זה יעבור! יעל.

 

[יעל קליימן]

אשמח להסברים ...

ראשית אינך מכירה פה את המטפלים מה הם עברו ומה לא .. מה הנסיון הקליני שלהם .. וגם אם לך אסידופוליס לא עשה טוב לי יש ניסיון קליני מצויין עם אסידופוליס ובעיות ע"ר נפשי. עם זאת אשמח אם תסבירי לי מדוע לדעתך אסידופוליס יעשה צרות.. תודה יעל