שלום לכולם.
ערב טוב בנות ובנים! יש לי מספר שאלות: בפעם האחרונה, אבל באמת, מה אמנות הלחימה הכי אפקטיבית ללחימה ברחובבב!!!111 ושנהיים בה חיות!!!11 וגברים?!!? אהמ. סליחה. אחרי מחאתי הקטנה על נושאים אוף טופיק שחוזרים פה בפורום, רציתי לדעת בעיקר מהמורים פה (בגלל הנסיון שלהם, כמובן), מה דעתכם לגבי הנושא הבא: אני מתאמן כבר 6 שנים באותה שיטת לחימה (הכי טובה ואפקטיבית, כן?
) ובזמן האחרון חזרתי לעזור למורה שלי בהדרכה של הקבוצות החדשות יותר. ראוי לציין שאני התלמיד הכי ותיק של המורה שלי (שהוא הכי חזק ויותר גיבור מהמורה שלכם, אז לא מפרררריע, כן?!). התופעה שמעניינת\מטרידה אותי היא שכאשר אני מסתכל על החבר´ה שנמצאים עכשיו אחרי שנה וחצי, נאמר, אני לא זוכר את עצמי ברמה כזו נמוכה באותו זמן (אני מתכוון מבחינת הרמה הטכנית). מצד שני, ידעתי פחות תרגילים ונבחנתי אחרי זמן יותר קצר במבחן הראשון. שאלתי היא כזו: בהנחה שבאמת קיים הבדל (למרות שאני לא יכול לזכור ממש איך הייתי לפני 5 שנים), מה לפי שעתכם יכולות להיות הסיבות לכך? האם אתם רואים שוני בין ההתקדמות של התלמידים הותיקים לתלמידים החדשים יותר שלכם בנקודות זמן זהות? האם זה בגלל שכאשר אנחנו מדריכים מתחילים אנחנו מקדישים יותר זמן לקבוצה (או שהולך ופוחת הדור)? יכול להיות שאלו נראות לכם שאלות טריוויאליות, אבל אני מנסה עכשיו לגבש לעצמי דיעה לגבי עבודת ההדרכה ובעיני יש להן משמעות עמוקה. האם לקחת תלמיד ולתת לו "לטחון" תרגילי עמידה-בסיסית זה הפתרון? ואיך מצאתם את האיזון בין הרצון לחזור על הבסיס שתמיד יש צורך לחזור עליו לבין הרצון שלכם והרצון של הקבוצה ללמוד עוד? מה עושים עם תלמידים חלשים בקבוצה ספציפית שפשוט לא מבינים? אקס. וחוצמזה, רק רציתי להוסיף שבימים האחרונים אין פה אמנות לחימה, יש פה דיונים משפטיים (שזה יותר טכניקת דים-מאק למוח, אם אתם מבינים למה אני מתכוון). אני אישית לא נהנה מזה, אבל תעשו מה שאתם מוצאים לנכון. נ.ב. קרב מגע זה לא שווה, כן? וקפואירה זה רק ריקוד, כן?!?! סתם רציתי לצעוק את זה גם. נראה לי כיף.
ערב טוב בנות ובנים! יש לי מספר שאלות: בפעם האחרונה, אבל באמת, מה אמנות הלחימה הכי אפקטיבית ללחימה ברחובבב!!!111 ושנהיים בה חיות!!!11 וגברים?!!? אהמ. סליחה. אחרי מחאתי הקטנה על נושאים אוף טופיק שחוזרים פה בפורום, רציתי לדעת בעיקר מהמורים פה (בגלל הנסיון שלהם, כמובן), מה דעתכם לגבי הנושא הבא: אני מתאמן כבר 6 שנים באותה שיטת לחימה (הכי טובה ואפקטיבית, כן?
) ובזמן האחרון חזרתי לעזור למורה שלי בהדרכה של הקבוצות החדשות יותר. ראוי לציין שאני התלמיד הכי ותיק של המורה שלי (שהוא הכי חזק ויותר גיבור מהמורה שלכם, אז לא מפרררריע, כן?!). התופעה שמעניינת\מטרידה אותי היא שכאשר אני מסתכל על החבר´ה שנמצאים עכשיו אחרי שנה וחצי, נאמר, אני לא זוכר את עצמי ברמה כזו נמוכה באותו זמן (אני מתכוון מבחינת הרמה הטכנית). מצד שני, ידעתי פחות תרגילים ונבחנתי אחרי זמן יותר קצר במבחן הראשון. שאלתי היא כזו: בהנחה שבאמת קיים הבדל (למרות שאני לא יכול לזכור ממש איך הייתי לפני 5 שנים), מה לפי שעתכם יכולות להיות הסיבות לכך? האם אתם רואים שוני בין ההתקדמות של התלמידים הותיקים לתלמידים החדשים יותר שלכם בנקודות זמן זהות? האם זה בגלל שכאשר אנחנו מדריכים מתחילים אנחנו מקדישים יותר זמן לקבוצה (או שהולך ופוחת הדור)? יכול להיות שאלו נראות לכם שאלות טריוויאליות, אבל אני מנסה עכשיו לגבש לעצמי דיעה לגבי עבודת ההדרכה ובעיני יש להן משמעות עמוקה. האם לקחת תלמיד ולתת לו "לטחון" תרגילי עמידה-בסיסית זה הפתרון? ואיך מצאתם את האיזון בין הרצון לחזור על הבסיס שתמיד יש צורך לחזור עליו לבין הרצון שלכם והרצון של הקבוצה ללמוד עוד? מה עושים עם תלמידים חלשים בקבוצה ספציפית שפשוט לא מבינים? אקס. וחוצמזה, רק רציתי להוסיף שבימים האחרונים אין פה אמנות לחימה, יש פה דיונים משפטיים (שזה יותר טכניקת דים-מאק למוח, אם אתם מבינים למה אני מתכוון). אני אישית לא נהנה מזה, אבל תעשו מה שאתם מוצאים לנכון. נ.ב. קרב מגע זה לא שווה, כן? וקפואירה זה רק ריקוד, כן?!?! סתם רציתי לצעוק את זה גם. נראה לי כיף.