איילולה211
New member
שלום לכולם
משתפת אתכם.
אני מחפשת עבודה כבר חודש בתחום שילוב ילד.
עבדתי עם ילד אספרגר במשך 4 שנים מכיתה ג' ועד כיתה ו'.
בשנה האחרונה החלטתי להגשים חלום ישן ולהתחיל בהדרכה של חיות בגנים. ההדרכה של חיות בגנים היתה טובה והגננות היו מאוד מרוצות ממני, אבל הנסיעה בין גן לגן ארך זמן בין 20- 30 דקות נסיעה, וזה עצבן אותי., עד כדי כך שבסופו של דבר חטפתי דוח על אי ציות לרמזור עצור. בזה הסתיימה העבודה שלי עם הדרכת חיות.
חוץ מזה התגעגעתי לעבודה עם הילד, שאתו עבדתי 4 שנים. 4 שנים שבו קידמתי אותו גם מבחינה חברתית וגם מבחינה לימודית.
אתמול דיברתי עם מורה שהיתה אתי בתחילת הדרך ושאלתי אותה מה עם.... היא ענתה לי שהיא לא רואה אותו מחוץ לכיתה בהפסקות, כמו שהיא ראתה אותו כשאני הייתי.
ניצבט לי הלב.
מורה אחרת שדיברתי אתה לפני כחודש, היא זו שהכניסה אותי לעבודה, שאלתי אותה מה קורה אתו : היא אמרה לי שהסייעת החדשה הוציאה לו את העיפרון מהקלמר כדי שיעתיק מהלוח. מה?! להוציא לו את העיפרון מהקלמר
?!
הילד הזה יכול לשים אותי ואותה בתוך הכיס הקטן שלו מבחינה קוגנטיבית. מה את מוציאה לו את העיפרון מהקלמר
?! גשי אליו ותגידי לו להתחיל לכתוב. עשי אתו שיחה שיהיה לכם סימנים מוסכמים שהוא ידע מה את רוצה ממנו. את סייעת סמויה.
כואב לי לשמוע שכל מה שעשיתי יורד לטמיון .
טוב אני יודעת שלילדים עם אוטיזים יש עליות וירידות, אבל אני הייתי כל הזמן עם יד על הדופק. דאגתי שהירידות לא יהיו חדות, היו לנו הרבה שיחות שהועילו לו ונתנו לו הרגשה שאני אתו. מציק לי לחשוב שאולי הוא במצב של ירידה חדה.
הפחד שלי הוא שהיא מרחמת עליו.
הנקודה היא שרוב המורים מרחמים על הילדים ומקלים עליהם. זה מיותר משום שעם עזרה נכונה הם מסוגלים לעשות הכל, כמו כל ילד אחר בכיתה. נכון יש להם קשיים חברתיים, אז מה אין צורך להשליך את זה על נושאים לימודיים. הציונים שלו היו דיי טובים.
נכון אני יודעת שאני כבר לא אתו. נכון אני יודעת שאני לא צריכה להתעסק בנושא הזה, אבל רבק אני עבדתי אתו 4 שנים, קידמתי אותו.
טוב זה לא שאין לי עוד מה לומר. אבל הייתי חייבת להוציא קיטור.
מקווה שזה בסדר.
תודה
א
משתפת אתכם.
אני מחפשת עבודה כבר חודש בתחום שילוב ילד.
עבדתי עם ילד אספרגר במשך 4 שנים מכיתה ג' ועד כיתה ו'.
בשנה האחרונה החלטתי להגשים חלום ישן ולהתחיל בהדרכה של חיות בגנים. ההדרכה של חיות בגנים היתה טובה והגננות היו מאוד מרוצות ממני, אבל הנסיעה בין גן לגן ארך זמן בין 20- 30 דקות נסיעה, וזה עצבן אותי., עד כדי כך שבסופו של דבר חטפתי דוח על אי ציות לרמזור עצור. בזה הסתיימה העבודה שלי עם הדרכת חיות.
חוץ מזה התגעגעתי לעבודה עם הילד, שאתו עבדתי 4 שנים. 4 שנים שבו קידמתי אותו גם מבחינה חברתית וגם מבחינה לימודית.
אתמול דיברתי עם מורה שהיתה אתי בתחילת הדרך ושאלתי אותה מה עם.... היא ענתה לי שהיא לא רואה אותו מחוץ לכיתה בהפסקות, כמו שהיא ראתה אותו כשאני הייתי.
ניצבט לי הלב.
מורה אחרת שדיברתי אתה לפני כחודש, היא זו שהכניסה אותי לעבודה, שאלתי אותה מה קורה אתו : היא אמרה לי שהסייעת החדשה הוציאה לו את העיפרון מהקלמר כדי שיעתיק מהלוח. מה?! להוציא לו את העיפרון מהקלמר
הילד הזה יכול לשים אותי ואותה בתוך הכיס הקטן שלו מבחינה קוגנטיבית. מה את מוציאה לו את העיפרון מהקלמר
כואב לי לשמוע שכל מה שעשיתי יורד לטמיון .
טוב אני יודעת שלילדים עם אוטיזים יש עליות וירידות, אבל אני הייתי כל הזמן עם יד על הדופק. דאגתי שהירידות לא יהיו חדות, היו לנו הרבה שיחות שהועילו לו ונתנו לו הרגשה שאני אתו. מציק לי לחשוב שאולי הוא במצב של ירידה חדה.
הפחד שלי הוא שהיא מרחמת עליו.
הנקודה היא שרוב המורים מרחמים על הילדים ומקלים עליהם. זה מיותר משום שעם עזרה נכונה הם מסוגלים לעשות הכל, כמו כל ילד אחר בכיתה. נכון יש להם קשיים חברתיים, אז מה אין צורך להשליך את זה על נושאים לימודיים. הציונים שלו היו דיי טובים.
נכון אני יודעת שאני כבר לא אתו. נכון אני יודעת שאני לא צריכה להתעסק בנושא הזה, אבל רבק אני עבדתי אתו 4 שנים, קידמתי אותו.
טוב זה לא שאין לי עוד מה לומר. אבל הייתי חייבת להוציא קיטור.
מקווה שזה בסדר.
תודה
א