באמת? וזו התערבות סבירה לפי דעתך?
להעביר עם פעוטה עשרות שעות בשבוע בהתניה אינטנסיבית של משהו שאין לה מושג למה הוא טוב, אבל אין לה שום דרך מילוט ממנו?
פשוט ללחוץ עליה שוב ושוב ושוב עד שתעשה פעולות שבעיניה אין סיכוי שיהיה בהן כרגע איזשהו מובן או תועלת, אבל היא חייבת לעשות אותן כדי לקבל את החיזוק האולטימטיבי - שירדו ממנה לרגע?
(ועזבי את הבמבה, החיזוק האמיתי בשיתוף פעולה בתכנית כזו הוא פשוט שיפסיקו ללחוץ עליך. ראיתי איך הם עובדים שם עם ילדים. הם לא נותנים מנוח. אם לא תצביעי בעצמך, יזיזו לך את הידיים. בסוף את מצביעה, גם אם אין לך מושג על מה ולמה, כי כמה כבר אפשר לסרב? כמובן, הכול ״בטוב״, אלא מה. המטפלות מחייכות כל הזמן והקירות מקושטים יפה).
יש לך מקור כתוב על שיטת aba שאומר במילים מפורשות מה שכתבת - שלא משנה אם ילדה לא מבינה את המשמעות התקשורתית של מה שמלמדים אותה, העיקר שהיא תבין שלא משנה מה, היא חייבת לעשות פעולה כלשהי שהגדרנו בשבילה? ואז עוד פעולה, ועוד אחת, ועוד? 40 שעות בשבוע לכל הפחות?
אם כן, הייתי שמחה לעיין בו (״שמחה״ זו לא המילה הנכונה, בעצם...)
מצטערת אם אני קצת חריפה, אבל הדבר הזה לא רק נשמע לי רע אינטואיטיבית. הוא מתנגש, חד וחלק, עם כל התיאוריות ההתפתחותיות שאני מכירה, כל אלה שכביכול מנחות את תחום הטיפול היום (מכירה למשל את וויניקוט?)
כי לפי כל התיאוריות האלה, פעוט שמתנהגים אליו ככה במשך עשרות שעות בשבוע למשך שנים, צפוי לפתח בעיות נפשיות חמורות ביותר. אם זה קורה, לא צריך שום הסבר אחר. גם אם התחיל את הדרך כנ״ט הכי פשוט והכי מאוזן בעיר, הוא בהחלט עשוי לצאת מדעתו בגלל חוויות כאלה, או לפחות לשאת צלקות קשות לכל החיים.
אם זה באמת aba - אני לא מבינה איך זה נחשב טיפול לגיטימי. כאילו המציאו מדע חדש שמטפל ב״התנהגויות״, בלי להתייחס לשום דבר שידוע על בני אדם. מי צריך בכלל להתעסק בבני אדם המסובכים והמעצבנים האלה, כשאפשר להתעסק בהתנהגויות פשוטות וסטריליות?
(אה, שכחתי. לא מדובר בבני אדם, מדובר באוטיסטים
)
