שלום לכולם
אני חדש פה והייתי רוצה להציג את עצמי.
אני כבן 25, לפחות 10 שנים לא מאמין. בחלק מהתקופות הצלחתי להדחיק יותר את הידיעה הזו, ובחלק פחות.
האמת היא שהסיבה שהחלטתי להיחשף היא שקראתי את השרשור של הבחור שמסתפק האם להתחתן עם מישהי חרדית. ואני רוצה לצעוק, לא! יש תקווה! גם אני חשבתי שלעולם לא אוכל לצאת מן העולם הזה, וגם אם כן בטח שלא אוכל להקים בית עם בחורה חילונית. הקפדתי כל הזמן לא לצאת לשידוכים מסיבות מוסריות, ובגדול התכנונים שלי היו לחיות לבד עד סוף ימי. והנה ברוך השם (סתאאאם!) ההתעקשות השתלמה, היום עודני עם כיפה אך אני לומד לתואר אקדמי די נחשק (במוסד חרדי אמנם) לאט לאט חלו שינויים בביגוד שלי והתחלתי להתפרנס מעבודה שאמנם לא מכניסה לי מליונים, אך היא מספקת ומעניינת. פה מגיע הפאנץ', בעבודה הזו גם פגע בי החץ של קופידון, והתאהבתי בקולגה חילונית שלי. היום אנחנו מקיימים זוגיות יציבה וטובה והיא נותנת לי המון כוח להתמודד במצב הלא פשוט שלי. כרגע הורי יודעים שאני בקשר עם מישהי, אך אני מציג להם אותה כדתייה והם בדלית ברירה לא "שוברים את הכלים". הסיכום ביני לבין בת זוגי הוא שאם וכאשר נתחתן נעשה חתונה עם ישיבה מעורבת וריקודים נפרדים. נגור רחוק מההורים, ובפעם בחודש שנבוא אליהם היא תתלבש בצניעות ואני אחבוש כיפה. בקיצור תרשה לי להיות שלי יחמוביץ לרגע ולומר: יכול להיות כאן טוב יותר...גם אם העתיד נראה לך מעונן, אל תבחר להי
כנס מרצון לבית הכלא, יכולים להיות לך חיים נפלאים בחוץ. גם אם תזדקק לקצת יצירתיות, עדיף שתזדקק לה על מנת לפייס את ההורים שלך פעם בחודשיים כשתבוא לביקור ולא כל חמש דקות מול אשתך המזועזעת מבעלה השייגץ.
אני חדש פה והייתי רוצה להציג את עצמי.
אני כבן 25, לפחות 10 שנים לא מאמין. בחלק מהתקופות הצלחתי להדחיק יותר את הידיעה הזו, ובחלק פחות.
האמת היא שהסיבה שהחלטתי להיחשף היא שקראתי את השרשור של הבחור שמסתפק האם להתחתן עם מישהי חרדית. ואני רוצה לצעוק, לא! יש תקווה! גם אני חשבתי שלעולם לא אוכל לצאת מן העולם הזה, וגם אם כן בטח שלא אוכל להקים בית עם בחורה חילונית. הקפדתי כל הזמן לא לצאת לשידוכים מסיבות מוסריות, ובגדול התכנונים שלי היו לחיות לבד עד סוף ימי. והנה ברוך השם (סתאאאם!) ההתעקשות השתלמה, היום עודני עם כיפה אך אני לומד לתואר אקדמי די נחשק (במוסד חרדי אמנם) לאט לאט חלו שינויים בביגוד שלי והתחלתי להתפרנס מעבודה שאמנם לא מכניסה לי מליונים, אך היא מספקת ומעניינת. פה מגיע הפאנץ', בעבודה הזו גם פגע בי החץ של קופידון, והתאהבתי בקולגה חילונית שלי. היום אנחנו מקיימים זוגיות יציבה וטובה והיא נותנת לי המון כוח להתמודד במצב הלא פשוט שלי. כרגע הורי יודעים שאני בקשר עם מישהי, אך אני מציג להם אותה כדתייה והם בדלית ברירה לא "שוברים את הכלים". הסיכום ביני לבין בת זוגי הוא שאם וכאשר נתחתן נעשה חתונה עם ישיבה מעורבת וריקודים נפרדים. נגור רחוק מההורים, ובפעם בחודש שנבוא אליהם היא תתלבש בצניעות ואני אחבוש כיפה. בקיצור תרשה לי להיות שלי יחמוביץ לרגע ולומר: יכול להיות כאן טוב יותר...גם אם העתיד נראה לך מעונן, אל תבחר להי
האם היא תסכים להעמיד פנים יותר מדי כשתבקרו את ההורים?