שלום לכולם

tomh21

New member
שלום לכולם

אני חדש פה ואשמח לשמוע דעות של אנשים שאין לי קשר אליהם...
אני בחור בן ,רר26 היום דתי. לפני כשנה הכרתי בעבודה מישהי דתיה, בת 20 ובזמנו הייתי דתל"ש...
מהרגע הראשון היה בינינו מין חיבור במבט, בחיוכים, היה קליק מטורף.
התחלנו לצאת אך אחרי חודשיים זה נגמר, בעיקר בגלל המשפחה שלה, שלא נתנו לה מנוח בגלל שלא הייתי דתי מספיק.
לדעתי היו עוד סיבות לכך שהם לחצו עליה (בעיקר אביה) - אני לא מספיק מבוסס וכדומה...
רק לצורך ההבהרה, הבחורה מדהימה ביופיה, מגיעה מבית מבוסס וחריפת שכל.
אז בזמנו לא הסכמתי לוותר, המשכתי לחזר אחריה, פניתי לאמה ולבסוף חזרנו.
מאז, אני התחלתי לחזור לשורשיי הדתיים, התחלתי לשמור שבת עד המצב שבו אני היום - עם כיפה. ההתחזקות נעשתה ביוזמתי אך כמובן שהייתה לה השפעה עלי. אני מרוצה מכך.
בכל אופן, חשבתי שעם הזמן, אנו נתקרב והבעיות ייפתרו אך התבדיתי, שכן היינו מוצאים עצמנו רבים הרבה, גם על שטויות אך בעיקר לאור העובדה
שאני מרגיש מבודד מהעולם שלה - היא לא מכירה לי חברות, היא לא מביאה אותי לביתה.
קרה כבר שפוצצתי הכל ואמרתי לה שאני פשוט לא מסוגל להמשיך כך, אך היא התעקשה מצידה, אמרה שהיא אוהבת אותי, לא יכולה בלעדיי ושהמצב ישתנה. לא יכלתי לסרב.
אתמול, לאחר שבשבוע האחרון הרגשתי ריחוק מסויים בינינו, גם היה ריחוק פיזי אגב בגלל החגים, החלטתי שאני פשוט לא מסוגל לסמוך עליה. התחלתי להיות פרנואידי וחשדן
בכל מה שאמרה לי. אני מאמין שזה כתוצאה מהעובדה שאני פשוט לא מכיר אנשים מעולמה. אני די בטוח שהיא נאמנה לי ושהיא אוהבת אותי אך עדיין זה בלתי אפשרי לחיות כך.
החלטתי לנהל איתה, שוב, שיחה על כך שאני צריך להכיר את חברותיה ואת משפחתה אך נתקלתי שוב בסירוב בטענה שזה פשוט לא מקובל אצלה בחברה ושחברות שלה לא יראו זאת בעין יפה. החלטתי, שוב, שאין מנוס אלא להיפרד, שכן לי אין מה לעשות בנידון.
כרגע אני שבור לרסיסים, אני יודע שגם היא, יצא לנו עוד להתכתב ולדבר קצת אחרי, שנינו בכינו אך שנינו גם מבינים שאין מה לעשות.
האם אוכל לקבל עצות, טיפים, דעות על מה לעשות?
האם פשוט לשחרר ולהמשיך הלאה?
ואם כן, איך אוכל להתנתק ממנה בצורה סופית?

תודה רבה.
 
אל תתן לעצמך להיות במקום

שאתה עלול להישבר במיוחד שאתה מוכן להשתנות למען בחורה

זו צכה להיות בחורה ששווה את זה

אני חושב שבנות שהיו בקשר איתי יכולות רק לקנאות בה שיש לה קשר עם אחד כמוך והיא צכה להבין את זה בעצמה

לא המשפחה שלה אבל היא כן אם היא זה אמור להיות מספיק

האמת שזה די משמח אותי אם לא הייתי ציך לפגוש משפחה של חברה ואת החברות שלה


אולי זה מסביר למה אף פעם לא הייתה לי אחת חח

מצב גרוע

הנה תתעודד המצב שלי יותר גרוע

זה תמיד משמח אותי לפגוש אנשים במצב יותר גרוע משלי
 
אין משהו שאתה יכול לעשות..

עם כל הצער והכאב, רק היא יכולה לעשות את השינוי בקשר הזה..
ואם זה לא יבוא ממנה, אז כנראה שאין לך מה לחפש שם.

אני מקווה שעכשיו, אחרי שהלכת, היא תתעורר ותבין שרק היא אחראית
על החיים שלה. לא ההורים שלה ולא החברות שלה.
 

tomh21

New member
תודה על ההתעניינות

באמת תודה, זה נחמד לדעת שלאנשים אכפת מאחרים...
בכל אופן, אני לאט לאט מעכל את מה שקרה, מבין שאין לי מה לעשות ואני מנסה להמשיך הלאה...
וטיפ למי שנתקל בסיטואציה דומה - שתפו את הקרובים אליכם, אל תשמרו בבטן, תהיו בחברת המשפחה או החברים הטובים על מנת
לקבל את התמיכה והחיזוקים הנכונים. זה עוזר, תאמינו לי.
 
טום, לא ברור לי עדיין מה מונע מכם קשר

זה נשמע שאתה מחפש משהו בטוח מכל הכיוונים וכשזה לא בטוח אתה אפילו לא באמת מתאמץ ונשען על תירוצים של הורים, כסף או חוסר החלטיות של הצד השני.
אתה מקיף עצמך אמנם בחברים וידידים אבל אתה מתנהג כאילו הכל מתרכז בך, קשור אליך ואילו היא לא באמת המשוואה, היא אולי איזה נתון קטן אבל היא זניחה. בייחוד האהבה שלא ראיתי שקיימת כל כך מצדך אלא משיכה ועניין בלבד.
עצם העובדה שכשאמרת שלא פשוט היה והחלטת ללכת מעיד שמבחינתך זה לא היה קשר כמו שרצית לציין, זה הרושם שלי בכל אופן.

אם אפשר להיות איתה? זה קשור במה אתה רוצה מקשר, מבת זוג בזוגיות ואיך אתה גם גורם לזוגיות לקרות. כי לא הרגשתי מהודעתך שהוספת או הבעת תוכן ביחסים ביניכם.
 
הקשר התחיל לא טוב, לכן הסתיים באותה צורה.

כלומר, מבחינתה למשפחה יש משקל חשוב ביחסים שלה עם בחורים, מאחר ואחרי חודשיים כבר נפרדתם בגלל המשפחה שלה,
זה אומר שכנראה הם מסרבים לקבל אותך, לכן גם הגיוני שהיא לא הביאה אותך אליה למרות שחזרתם.
אין טעם ללכת לאמא שלה ולנסות לחזור, אתה לא נכנס לקשר עם האם, אתה נכנס לקשר עם הבת... ואם צריך כ"כ הרבה התערבויות ,
מאמצים, וכח בשלב כ"כ התחלתי, בעיני זה פשוט קשר שלא נועד לקרות, אי אפשר לנהל יחסים בכח.


אמנם חזרתם והכל היה לכאורה בסדר, אבל כנראה נשארו משקעים מצד המשפחה, החברים ןהעולם האישי של זוגתך,
מפני שהיא לא הרגישה בנוח להכניס אותך לעולם הזה מסיבה כלשהי.
זה נראה שפשוט אתם לא מתאימים, ואי אפשר בכח, לכן אולי הפרידה היא לטובה, כל אחד מכם רואה את הקשר בצורה אחרת.

תלמד מכך, תשכיל מכך, ופשוט תמשיך הלאה.
חשוב לציין רק, שאם בגללה התחזקת, זה כבר לא הדבר הנכון, אני מקווה שאתה שלם עם בחירותיך .
 
שלום

אהבה לאופי האדם היא החשובה בקשר ולא שום דבר אחר. אם אתם אוהבים כבני אדם , כדאי שתהיו בקשר ותתגברו על הבעיות הטכניות.
 

Megie

New member
היי תום


וברוך הבא לפורום


אני באמת לא מבינה למה כל הריבים? היא מאמינה במשהו מסויים שאתה לא באמת מגיע ממנו(גם אם אתה מנסה בפועל להתחזק ומתקרב לשם) לא יותר קל פשוט לקבל את העובדות כל עוד באמת טוב לך איתה?! לא יודעת, אולי אני מפספסת משהו..אבל מדבריך אני מבינה שהדבר שהכי מפריע לך כרגע-זאת העובדה שהיא לא מכניסה אותך למעגל החברתי שלה..אם אני צודקת, אז אתה בעצם מעדיף לאבד אותה מאשר להבין אותה ולהפסיק ללחוץ עליה?! קנראה וחשדנות לא תוביל לשום מקום..ויכול להיות שבאמת הקשר הזה דורש ממך קצת מעבר, אתה לא באמת עצמך-אלא יותר מה שמצופה ממך (גם אם תשתדל מאוד להכחיש-אל תשקר לעצמך) ואם זאת ההחלטה הסופית שלכם, אל תייסרו האחד את השנייה..תמשיכו הלאה ותנסו להתמודד..זה קשה-אבל זמני.
 
למעלה