שלום לכולם

1Reebok

New member
פה ושם, קצת


יש פה בחור שמדי פעם מעלה קטעים שהוא הלחין, חבל על הזמן...

מה איתך? מנגן? מלחין? ספר קצת, נשמח להכיר
 
וואלה, מה איתי?

ת'אמת יותר כותב אבל מנגן מה שיוצא :)

פעם כתבתי תרגילים פשוטים לילדים, כל מיני התנסויות כאלו ואחרות.
הייתה תקופה שעברתי על המינורים לא מעט ואחרי המון המון ביטוש עצמי כמו שצריך אני משתדל לשמוח לי במז'ור... :)

מז'ור זה תמיד טוב.

לאחרונה החלטתי להתמקד בקאמרי והאמת גם מסקרן אותי איפה אפשר להשיג צ'לסטה... כלי מדהים הכלי הזה

בקיצור, איפה שנגמרים המילים...

מה גם שאני לא יודע אם להעלות דברים שכתבתי בדיוק מהסיבה שאני רוצה למכור אותם
נושא קצת בעייתי מבחינת זכויות ותמלוגים וכו' אז מחילה מראש
 

1Reebok

New member
בהיעדר ציפור שיר -

גם עורב יהיה זמיר.. ולי יש צ'לסטה בפסנתר החשמלי
עדיף מאשר כלום, ואני בטח לא אקנה לעצמי צ'לסטה..
אם אתה מ-מ-ש רוצה אז אפשר תמיד לבדוק בeBay.
 

nhpiano

New member
מכיר את ההרגשה

כמו שאסף כתב למעלה, אני מלחין (להנאתי, לא בתור מקצוע) וגם אני לא מרבה להעלות קטעים לרשת, מהסיבה הזו ממש. אם כי לדעתי כמה יצירות מצאו את עצמן ביוטיוב
 
אפשר לשאול איזה ז'אנר?

אצלי אני כותב גם קלאסי וגם אלקטרוני, היום משתדל להתמקד בקלאסי/ קאמרי אם כי צ'ילאווט זה מאוד נחמד לשמוע.

וריבוק, מה ז"א גם עורב יהיה זמיר? חחח :)
 

nhpiano

New member
אצלי זה אך ורק קלאסי


למרות שפעם ניסיתי להלחין איזה שיר של נתן יונתן. זה לא הלך נהדר, האמת
 

ItsikH

Member
אפשר לצטט אותך למורים באקדמיה, הם ירוו נחת.

פעם ראשונה שאני שומע "נחמד" על שיתוק האוזן!
 

1Reebok

New member
זה ממש מוזר.

אבל זה כן נותן הרגשה כלשהי. זה לא נשמע כמו בליל אקראי של רעשים דיגיטליים שנגרמו ע"י מחולל... זה נשמע כאילו מישהו התכוון לכתוב את זה כמו שזה נכתב.
זה ממש מוזר.
 

ItsikH

Member
שטוקהאוזן היה מנביאי המוזיקה האלקטרונית ויש רבים שכתבו מוזיקה בסגנון הזה במחצית השניה של המאה ה-20, מה שנחשב אז אוונגארד מהפכני ועדיין נחשב מוזר - מעולם לא התקבל כסגנון מוזיקלי לגיטימי אלא בחוגים אקדמיים.
http://en.wikipedia.org/wiki/Stockhausen
 
איציק, למה שיתוק האוזן?, זה דבר ראשון

דבר שני, לקבל או לקבל זה הכל עניין של קהילה.
יש קהילה סגורה ויש פתוחה, מה שבטוח - הוא כן פתח פתח להמון מלחינים בתחום כזה או אחר, בין אם זה בכל תעשיית הסרטים שאתה רואה ובין אם זה מוסיקה ניסיונית, חוויתית, חושית מה שנקרא.

ולעשות כזה דבר - להמציא ז'אנר בראשונה - זה לא פשוט וזה מכובד.

יכול להיות אולי שהקהילות האקדמאיות של אותה תק' היו פשוט מקובעות?
 

ItsikH

Member
להיפך הקהילה האקדמית אימצה אותו - יחד עם הרבה אונגרד דומה - בשמחה. אמא שלי ביצעה הרבה יצירות חדשניות בסגנון דומה - כולל שילוב של מוזיקה אלקטרונית, למשל יצירתו של יעקב גלבוע "ארבעה-עשר אפיגרמים לאוסקר ויילד" לקול, פסנתר ומוזיקה אלקטרונית (מוקלטת על גבי טייפ סלילים, אני הפעלתי את הטייפ
)
http://he.wikipedia.org/wiki/יעקב_גלבוע

הקהל הוא זה שדחה את הסגנון החדשני. עד היום לקהל המוזיקה הקלאסית "פולחן האביב" הוא פסגת החדשנות שהם מוכנים לשאת (וגם זה רק ליודעי דבר), למעט קומץ אידאליסטים - ממש כך, נדרשת "אידאולוגיה מהפכנית" בכדי להאזין לדברים כאלו מחוץ לאקדמיה.

אם מעניין אותך יותר, הנה במה למוזיקה מודרנית - הרמה לא אחידה וגם לא הסגנון, אבל יש ענין, בהחלט:

http://www.hateiva.com/
 
שמע...

כתבתי שיש לי נגיעה אישית לתחום האלקטרוני.

מה שכן, משתדל להתמקד היום בקאמרי.

יש תקופות שכותבים אלקטרוני, יש תקופות לקלאסי, יש תקופות לסולו, ויש בדיוק יצירה לנבל שאני כותב ורוצה גם לסיים ולראות מה יצא ממנה, דווקא אחלה של נושא יצא לי.

אני חושב שגיוון זה דבר טוב.

מה שכן - לשלב בין הדברים, כי רק שנברג כל היום זה גם לא טוב, תסכים איתי? :)

צריך לדעת לשלב בין הדברים, מצד אחד קו כזה ומצד שני קו כזה.

החוכמה היא לדעת לשלב - כשעושים את זה - עושים מוסיקה.
 
למעלה