שלום לכולם

שלום לכולם

היי, חדשה לגמרי.
לא יאומן מה שאני הולכת לכתוב פה.
כתבתי סיפור לעיתון "הארץ" לתחרות הסיפור הקצר.
והסיפור מדבר, כן, על חיי "כאנוסה" חרדית.
מעולם לא ידעתי על התופעה הזו,
לא התוודעתי להיקפה ולקיומה בכלל.
והנה, כתבתי סיפור
שבתמימותי חשבתי שאני פותחת כאן
צוהר לעולם נעלם ואולי לא קיים.
והנה, פתאום אני מוצפת בנושא ובחמור ובבלוגים ובכתבות על הנושא.
קצת מוזר, לא?
חמש עשרה שנה בלבטים.
שש שנים אנוסה.
ורק היום יודעת על כך שיש לתופעה שם
וקבוצה.
קצת יצאתי פתטית.
אז אם לא בגלל הנושא, שכבר לעוס, אני מבינה.
מקווה שיבחרו בו בגלל הסגנון וההגשה.


אז שלום לכולכם.
אם הסיפור יזכה,
אני אודיע לכם על כך,
ואם לא, אולי איתן לכם לקרוא ולהביע את דעתכם המלומדה.
 

אגס 10

New member
ברוכה הבאה

וואלה כ"כ הרבה זמן באניסות ולא שמעת על המקום הנפלא הזה?
מי יודע כמה כמוך יש עדיין
בהצלחה עם הסיפור
אנחנו במתח...
 
תודה לכולם

אני אומנם לא "אנוסה" כמרבית החברים פה,
שנראה שהם מתענגים על שרימפס ביום כיפור,
מעולם לא אכלתי לא כשר,
ואפילו לא רבנות.
לא עברתי על אף עבירה,
מלבד ברכות וכו'.
אפילו שומרת איזה שלוש שעות בין בשרי לחלבי.
א'קיצער, לא ממש "כבדה" בתחום.
אני לא מבינה מתי יש לנשואים שבינינו לשחק את המשחק
וליהנות מהעולם הזה...
מתי?
בוקר - עובדים.
צהריים- ילדים.
ערב? אה, לוקחים בייבי סיטר ויוצאים?
רעיון.
אבל מה אם הבעל שואל לאן?
לא בקטע של לשקר
גם אין לי את האנרגיות האומץ ואולי גם הלהט לעשות כאלה מעשים
והאמת, גם אין לי חברה בשביל זה.
ולצאת לבד לתל אביב הגדולה והזרה
בלילה,
עדיין לא הצלחתי להגיע לשם.
אבל,
במחשבות, רגשות, דעות, רצונות, פנטזיות
אני איתכם.
 

yoni13077

New member
ברוכה הבאה

ואגב, מרבית החברים פה בעלי משפחות ומטבע הדברים גם הם לא בדיוק אוכלים שרימפס ביום כיפור מהסיבה הזו, אם כי חלקם מצליחים למצוא לעצמם או ליצור לעצמם הזדמנויות ל'גיחות' שונות :)
 
יש דברים שתמיד תופסים

אבא ובן, אלוהים ודת מול כופר מיוסר, פתלתולי הרומנטיקה.

אם זה כתוב טוב, וזה מהלב, אין סיבה שזה לא יקבל את ההכרה שלו.

אגב התחרות, אחד השופטים העלה טור על כך שהלוזרים לוקחים - לכי תדעי..
 
ברוכה הבאה

תרגישי בבית קחי כסא ושבי על השלחן

אל תדאגי בקשר לתל אביב הוא תמיד יהיה שם בשבילך שתרצי

וכרגע אנחנו כאן בשבילך...
 
הסיפור, הסיפור, אייהוא?

תביאי, תביאי, ונדעהו.

לא צריך דווקא שרימפס ביום כיפור,
אבל את בבית ביום כיפור לפני מנחה?
צמאה?
אז למה לא לגנוב איזה שלוק או כוס?
 

מזגזגת2

New member
ברוכה הבאה!

גם אני חדשה כאן, אבל יכולה לומר לך שהחבר'ה פה מקסימים.
טוב מאוחר מלעולם לא.
ואגב, אם את כבר 6 שנים אנוסה איך ה"עבירה" הכי גדולה שלך היא 3 שעות בין בשר לחלב (שאם את שוויצרית זה אפילו מלכתחילה)?
 
את צודקת, זה אפילו לא עבירה,

כי אני בהריון ומניקה כבר איזה שש שנים ברציפות...
וזה ממש מותר לשמור רק שלוש שעות ואחותי הדוסית מאוד שומרת אפילו רק שעה כשהיא בהריון ומניקה.
אבל, פשוט אין לי בשביל מה לעבור עבירות
מתי
ואיך.
כאילו, חילול שבת? אם אני עם המשפחה, אז שמירת השבת מתבצעת
מאליה.
וחוץ מזה,
אני ממש לא שונאת את הדת, זאת אומרת, אני שונאת אותה כי היא שללה ממני את חיי
אבל לא ברמה של למרוד בדת
אלא הרצון פשוט לחיות את החיים במלואם שנחמס ממני לעד.
כך שאני לא מוצאת טעם, כפי שהציעו לי לשלוק מים לקראת מנחה של יום כיפור,
אני כנראה עדיין הרבה יותר מחוברת מרובם כאן לדת.
מה אתם יודעים על כוחה של גירסא דינקותא?
אני ההוכחה שהשיטה מצליחה...
 

מזגזגת2

New member
זה לא העניין

אם את, כמוני, לא מאמינה את אמורה להרגיש פתטית לצום בכיפור ולא לשתות רגע כשלא רואים
ובטח שיש בשביל מה לעבור עבירות, אפילו דוגמא קטנה של לשטוף כלים בשבת עם סקוטש' כדי שייצאו נקיים מספיק
וזה ממש לא עניין של שנאה או מרד אלא הבנה והתפכחות.
זו דעתי בכל אופן.
ואגב, לפי מה שאני חונכתי בהריון והנקה יש חשיבות כפולה ומכופלת לשמירת מצוות כי העובר/הילד סופגים ממך, לא?
ועוד שאלה קטנה שהתעוררה לי, (כמובן תעני רק אם נח לך) למה את 6 שנים בהריון והנקה, את לא חושבת על הרעיון שזה לא הוגן ללדת ילדים במצב כזה ?
 
לא מרגישה פתטית

אלא פשוט עושה בלי לחשוב, לא לכאן ולא לכאן.
אין לי עניין שלא לעשות,
כמו חילוני ששומר שבת בבית של חרדי,
ואת בוודאי יודעת את הסיבות וההסברים לכך...

שש נים בהריון והנקה,
גם על זה בוודאי שמעת, תאונות.
אבל תאונות יפות יפות
 
זאת נשמעת כמו תאונת שרשרת


 
משהו כזה.

שלא תחשבו שבשש שנים הגיעו ששה ילדים.

ממש לא!!

אפשר גם להניק שנתיים.

וכל תאונה התרחשה במסלול אחר.

אבל למדנו מהתאונות (מהטעויות...)
 
למעלה