שלום לכולם

[ה י י ל ה]

שלום לכולם

מקווה שאוכל לקבל עזרה כאן. אני חושבת שיש לי בעיה עם אימא שלי. אני בת 24. היום יש לי חבר, שהוא הקשר הזוגי הראשון שלי. אימא שלי לא אוהבת אותו במיוחד. זה בא לידי ביטוי גם בזה שהיא אומרת את זה וגם בזה שהיא נוטה כל הזמן "לתחקר" אותי על מה שאני עושה איתו ועל כל צעד שאני עושה בכלל. היא חייבת לדעת שהכל בסדר איתי בכל מקום שאליו אני הולכת, כאילו היא לא מרפה ממני. כשהיא מצפה שאני אענה לה תשובה מסוימת אני לא מצליחה לענות בכלל. נוצר מצב שבו על כל דבר קטן אנחנו רבות, ואפילו מגיעות לטונים גבוהים.אין לי מושג מה לעשות בכלל כדי להרגיע את המצב בכלל.

 

[reva7]

היילה

אמנם אני קטנה ממך, אבל בזמן האחרון גם אני הרגשתי ככה מול אמא שלי, כל שיחה קטנה שלנו הובילה למריבה, לא משנה מה אמרתי ואיך וכמה ניסיתי להיות עדינה אז באמת קודם כל זה ממש טוב שאת מודעת לזה שיש בכלל בעיה, עכשיו את מסוגלת להסתכל עליה מבחוץ ובאמת לבחון את עצמך או אותה בכל מיני סיטואציות איך התקשורת בינכן הייתה לפניי החבר? את מרגישה שאת מסוגלת לדבר איתה באמת על מה שמפריע לך? אם כן, אז אולי כדאי לך באמת לקבוע איתה יום אחד לשיחה רגועה שתכיני אותה מראש שאת מאוד רוצה לשוחח איתה על משהו שמפריע לך כבר כמה זמן, ממש תסבירי לה שנמאס לך לריב ואת רוצה לדבר על הדברים כמו שהם- ולפרוס בפניה אותם. ואז כבר באמת יהיה קל יותר לדעת מה העמדה שלה... אםכבר ניסית את זה או שאולי את לא מרגישה שיש לך מקום לעשות את זה או שהיא לא מסוגלת לשוחח ברוגע על הנושא או את אולי תנסי להגיב את קצת יותר במתינות כל פעם שהיא צועקת או אולי תכתבי לה את מה שאת מרגישה? ככה כמעט ואין מקום לעימותים אני מקווה שהצלחתי לקלוע ולעזור

 

[ה י י ל ה]

קודם כל תודה על התושבה

דבר שני, כבר ערכתי איתה מס' שיחות. היא כל הזמן, עומדת על שלה שזאת היא ושאם אני חיה על חשבונה אז שאני אתנהג בהתאם. אין לי שמץ של מושג איך לבוא ולומר לה, באמת, כדי שאוכל לעשות את הטעויות שלי וללמוד מהן.

 

[reva7]

בכייף

אולי באמת כדאי לך לכתוב לה? אם נראה ך שהיא תקבל את זה... בכל אופן, נשמע ממה שהיא עונה לך שאולי עצם זה שיש לך חבר זה רק חלק ממה שמפריע לה, לא? יש עוד דברים שהיא כועסת עליהם? כאילו נשמע (נקרא

) שיש שם עוד מטענים והקטע עם החבר נראה לה כמו תירוץ טוב לפרוק אותם או שאולי סתם קפצתי למסקנות?

 

[reva7]

ושיהיה שבוע טוב

 

[יעל ניסן]

ואת יודעת

מה אמא שלך רוצה? מה היא באמת אומרת לך? היא רוצה שלא יהיה לך חבר באופן גורף או את זה הספציפי? אם את זה הספציפי - תשאלי למה. מה היא רואה שאת לא רואה. רק אחרי שתהיה לך האינפורמציה הזו נסי לעשות החלטה. להגיד "כל עוד את גרה כאן תתנהגי כך וכך" לא ממש מסביר מה היא רוצה ומה מפריע לה. זה רק מסביר איך היא רוצה שתתנהגי, אבל לא למה היא רוצה שתתנהגי כך. מה זה משרת? בקיצור, במקום לריב - נסי לשמוע מה מפריע לה. אולי תלמדי דבר או שניים.... ואם לא, לפחות נסי להגיע למקום של משא ומתן על איך חיים בבית כבנאדם מבוגר שנמצא בתקופה בה הוא צריך למצוא בן זוג לחיים. וכשאני אומרת משא ומתן זה אומר שאת צריכה, בלי טונים גבוהים, אלא ממש כמו אשת עסקים, להגיד מה הם הצרכים שלך להגיד לה שהמשימה הבאה שלך בחיים וברצף הטבעי של ההתפתחות שלך זה למצוא בן זוג. איך עושים את זה כשעוד גרים בבית? האם לדעתה את צריכה לצאת מהבית ולגור לבד כדי למצוא בן זוג? האם היה עדיף לה לא לראות אותך בכלל (גרה לבד) ונמצאת בחיפושים? הגידי לה שדעתה חשובה לך אבל לא בטונים הללו. שאם היא רואה משהו בבן הזוג שנראה לה לא מתאים או חשוד שתגיד מה הדבר, אבל בכל מקרה ההחלטה הסופית היא שלך, כי את אמורה לחיות עם הבחירות של עצמך לא שלה עבורך... כי הרי לא מדובר בשידוך.

 

[ה י י ל ה]

שבוע טוב- קודם כל תודה על התגובות

לטענתה, היא לא לא אוהבת את החבר הנוכחי. היא אוהבת לתחקר אותי על כל צעד שאני עושה כדי לדעת מה קורה איתי כי היא כל הזמן דואגת. היא דואגת שהוא לא פוגע בי, היא דואגת שהמשפחה שלו מתייחסת אליי יפה או לא, היא דואגת שהוא לא עובד, ועוד כל מני...... מבחינת התוכן שהיא מביאה, אני מסכימה עם רובו. אבל........ היא כל הזמן מתחקרת אותי ודי חונקת אותי כך שאני לא יכולה לטעות ולהבין מה לא בסדר מהטעויות שלי. גם נורא מפריעה לה שכשאני כבר נמצאת בבית (במהלך השבוע אני גרה במעונות באונ' חיפה ובסופ"ש אני בבית במרכז) אז אני כביכול לא מבלה עם המשפחה אלא איתו, כשבתכלס חצי מזמן אני איתו וחצי מהזמן אני בבית עם המשפחה. בכל מקרה, מנק' המבט שלי, לי נראה שאותם הריבים יהיו עם כל חבר אחר, כאילו שהיא לא משחררת אותי ממנה.

 

[יעל ניסן]

תתחילי לדבר

"אמא, אני מאוד מצטערת שאת לא אוהבת את הבחור הנוכחי, אבל התחקירים שלך עושים לי כזה אנטי שאני נאטמת ולא מצליחה לשמוע שומדבר שאת אומרת - כך שאפילו אם את אומרת דברי טעם הם לא מחלחלים. אני מבקשת בלי תחקירים. במקום לשאול אותי איפה הייתי ומה עשיתי תגידי לי מה את רואה שכל כך מטריד אותך" ובקשר לסופי השבוע - לפני שאת מגיעה את אומרת מה תהיה התכנית: "אמא, אני מגיעה לשישי שבת. ביום שישי אני איתכם כל הערב, בשבת בבוקר פיניתי זמן לחברות ובערב אני יוצאת עם XX" אם היא מוחה שזה לא מקובל עליה את יכולה להגיד שאם זה לא מקובל עליה תמיד יש אופציה גם לא לבוא הביתה ולהיות רק עם חברים. ללמוד קצת לעמוד על שלך. בנועם. להראות שאפשר שיהיה יותר גרוע ולבקש להפסיק לחפור לך. זה הכל.