שלום לכולם

[ברדת החשכה]

שלום לכולם

שמי יעל, אני מתעניינת בלימודי אימון מזה מספר חודשים. יצא לי לבדוק במקומות שונים לגבי קורסים וגם בדקתי באתר לשכת המאמנים. כשדיברתי עם מקום בשם coach me נאמר לי מהם שרק הם ובית ספר אחד נוסף , הם היחידים שמוכרים בלשכת המאמנים. באתר לשכת המאמנים מצאתי רשימה של בתי ספר, ככה שאני די מבולבלת. האם כל בתי הספר שמופיעים שם מעניקים תעודה המוכרת בפועל על ידי לשכת המאמנים? תודה לעונים

 

[thegate]

ליתר דיוק

רשימת בתי הספר בלשכת המאמנים מאפשרים לבוגרים שלהם להרשם אם יעמדו בכל התנאים בלשכת המאמנים. COACT ME ועוד 2 בתי ספר מאפשרים לבוגרים להרשם גם ב ICF...הארגון האמריקאי.

 

[ברדת החשכה]

coach me ו- cti ממה שקראתי. איזה עוד אחד?

 

[thegate]

מכון אדלר

לכל אחד הכרות לקורסים שונים.. coach me קיבל את ההכרה הרחבה ביותר. זה עניין של זמן שהאחרים יקבלו גם לדעתי.

 

[ברדת החשכה]

יכול להיות

העניין שלפי מה שאני רואה, למשל באדלר, כדי לקבל תעודת מאמן ובעצם להיות רשום כמאמן צריך קורס נוסף. בcoach me גם צריך הכשרה נוספת. ובCTI גם, יש קורס בסיסי ואז אחד נוסף. חח ממש תחקיר מקיף..

אז איך זה ששאר בתי הספר יכולים לתת תעודת מאמן שכן מקובל על ידי לשכת המאמנים כשעברת הכשרה אחת? בקורס אחד הם משלבים את הכל? (תאכלס הרבה יותר נוח..) נגיד פתרונות, הם יחסית קרובים אליי אך אני לא יודעת האם המקום אכן טוב. למרות שהוא מופיע ברשימת בתי הספר.והם רושמים באתר שלהם שהוא מוכר על ידי לשכת המאמנים. אבל,ויש אבל! אם הם עומדים בקריטריונים של לשכת המאמנים למה שבסופו של דבר לא יעמדו בקריטריונים של ICF? (בתקווה שעם הזמן תהיה הכרה יותר לבתי הספר). חח חפרתי..?

 

[thegate]

בכל המקומות זה מתחלק

לקורס אחד שבו לומדים, ולחלק שני שבו עושים פרקטיקום, וצוברים שעות... ב-3 בתי הספר שציינת זה "קורס" נוסף. בחלק מבתי הספר לא קוראים לזה קורס נוסף, אבל זה למעשה חלק נפרד מהלימודים עצמם...שבו עושים פרקטיקום. לא אוכל להמליץ על בית ספר ספציפי (למרות שאני עצמי מתחיל בקרוב באחד מה-3 שציינת)... בשורה התחתונה צריך ללכת לאיפה שהכי מתחברים - ורצוי כזה שהתלמיד יוכל להיות מוכר לאחר מכן על ידי הלשכה, בעיקר אם מעוניינים לעסוק במקצוע, או להשאיר אופציות פתוחות.

 

[ברדת החשכה]

אוקיי, תודה. ובהצלחה לך

 

[ענבל כהן חמו]

מה חשוב כשבוחרים בית ספר לאימון

הדבר החשוב הוא להרגיש שהמקום מתאים לך - מבחינת סגנון העבודה והלימוד - יש גישות מובנות יותר, מובנות פחות וכלל לא מובנות. בתוך כל אילו יש עוד גוונים. פחות חשוב איך מתחלקים הקורסים - זה דבר טכני שאפשר להסתדר איתו ברגע שמצאת את בית הספר שנכון לך. להכרה של ICF ולהכרה של לשכת המאמנים יש קריטריונים שונים - נדמה לי שהקריטריונים של ICF מחמירים יותר. כאן מדובר בהכרה בבית הספר עצמו. עדיין, בשביל לקבל דרגת הסמכה בכל אחד מהם תצטרכי לעמוד בקריטריונים נוספים מעבר ללימודים עצמם - כמות שעות הלימוד, כמות שעות האימון, כמות שעות אימון תחת הדרכה. ב-ICF לעיתים צריך גם מבחן בכתב ובע"פ. בארץ משמעותי יותר (וקל יותר) לקבל הסמכה של לשכת המאמנים, למרות שלי לדוגמא יש את שניהם - לא להרבה אנשים בארץ יש הסמכה של ICF (עשרות לעומת מאות מוסמכים על ידי הלשכה). אני מציעה לך לחפש את בית הספר שמתאים לך, ואחר כך לבדוק את נושא ההסמכה.

 

[ברדת החשכה]

אוקיי תודה

צודקת, עדיף קודם להתחבר למנחים ולמקום וגם שזה יהיה מקום שנוח להגיע אליו היות וזה לא קורס קצר. האמת שאחרי החיפושים המרובים למרות שזה משהו שאני דיי מתעסקת בו (כמובן ברמה בסיסית ביותר), אני תוהה האם יש נישה לאימון בתחום שיקום לנפגעי נפש.(אני עובדת כמשקמת נפגעי נפש בקהילה למעלה מ-3 וחצי שנים) כלומר שאם אני ארצה להיות מאמנת בתחום הזה, האם יש בתי חולים למשל שכן מכירים בזה? או ארגונים בתחום שמעסיקים מאמנים לתחום הזה? אם יש לך מידע בנושא להאיר קצת את עיניי אני מאוד אשמח לשמוע! כי אני כבר לא יודעת האם ללכת על זה או לא. תודה רבה על התגובה

 

[ענבל כהן חמו]

ממה שאני יודעת

אני לא מכירה מאמנים שעוסקים בתחום הזה. בדרך כלל אימון מיועד לאנשים בריאים, ולמאמנים אין הכשרה לעבוד עם נפגעי נפש. אני חושבת שאם יש לך את ההכשרה הזו, ותוסיפי לזה רקע באימון זה יהיה דבר מאוד יחודי. לגבי הכרה של בתי חולים וארגונים - נראה לי שאת מכירה את התחום יותר מאיתנו. באופן כללי יש מעט מאוד ארגונים שמעסיקים מאמנים, רוב המאמנים הם עצמאיים. אם את שוקלת ללכת על התחום, אולי כדאי לך לעשות בירור במקומות שאת מכירה כמו בתי חולים, מועדוני אנוש וכדומה, האם יהיה להם ענין להעסיק אותך. בנוסף עלייך לחשוב אם להיות עצמאית מתאים לך, והאם האוכלוסיה הזו תגיע למטפל עצמאי, או יותר לטיפול במסגרות שונות - ואם במסגרות, לבדוק ענין של המסגרות. עניינית, אני חושבת שמה שתוכלי להציע באמת רב ערך, השילוב של אימון עם הכלים האחרים והידע שיש לך חשובים מאוד. איך להפוך זאת לעיסוק זו שאלה שתצטרכי לבדוק.

 

[ברדת החשכה]

אז זהו

שלהיות מאמנת עצמאית זה פחות מתאים לי. כל ההתעסקות עם לקחת כסף מהלקוח על כל פגישה.. זה פשוט לא הקטע שלי. אני מנסה לברר עם אנשים, האם הם מכירים. ניסיתי גם דרך אבא שלי שהוא סגן מנהל בבית חולים. אבל בכל התחום של פסיכיאטריה זה עובד אחרת. לכן אני באממת תוהה.. האם כדאי לי לעשות את הקורס וללכת על התחום הזה. כי אני אישית כן חושבת שדווקא היכולת להתמודד מול ועם המחלה (ולא רק להתעסק בה) ולא לתת לה למנוע מהאדם תוכנית שיקום זה מה שמוציא אותם החוצה. לדיור מוגן ובכלל לקהילה הנורמטיבית. זה מה שאמור לעשות מדריך שיקומי, רק בקטן. בכל מקרה המון תודה על התשובות שלכם. זה מקסים שיש חבר'ה שעונים בצורה איכפתית ולא סתם זורקים תשובות תודה

 

[פואנקרה1]

לשכת המאמנים של איק"א נותנת הכרה של הICF

רק כמו שענבל ציינה הקריטריונים יותר מחמירים.

 

[סאלי תדמור]

גם אני מציעה כמו ענבל

להתעניין קודם כל מה יבנה אותך מקצועית כמאמנת, ואח"כ לדאוג להסמכה. אפשר לקבל את ההסמכות גם בהמשך. הרי בכל אופן לא תרצי להפסיק להכשיר את עצמך, כנראה, אם את רצינית כמאמנת. אני לא מכירה מאמנים טובים ומצליחים שהפסיקו להתאמן. גם יש מאמנים כאלה שאין להם הסמכות מפוארות. (למעשה אני לא חושבת שההסמכות האלה מפוארות כל כך... די בסיסיות). הסמכה זה טוב. אבל הכי טוב להיות מאמנת ממש טובה. שזה אומר שלמדת במקום שעזר לך לגלות ממש את היכולות שלך באימון. לפתח ולרכוש אותן. ללמוד טכניקות מגוונות. ללמוד מאנשים שיתנו לך השראה באיך שהם חיים ומלמדים. וההסמכה היא קצה-קצהו של תחילת התהליך. חשוב להבין את זה. זה לא כמו מקצועות אחרים שברגע שמסיימים את הלימודים אפשר לסיים את ההכשרה.