שלום לכולם

[כן או לא להתגרש]

שלום לכולם

תחילה אציג את עצמי. גדלתי בבית לאומי דתי, כיפה סרוגה, חונכתי בדרך התורה והעבודה, התחתנתי עם בחור הסדרניק ויש לנו ילדים. אבל היו הרבה מהמורות בדרך שגרמו לי לפקפק בכל הדרך האלוהית ומצאתי את עצמי נוטשת אותה כל יום עוד קצת. היום אני מגדירה את עצמי כחילונית לחלוטין אבל בעלי לא מצליח לקבל את זה. הוא לא נותן לי את המקום להיות חילונית ומנסה בכל הזדמנות שיש לו לנסות להחזיר אותי למוטב. התקשורת בנינו פגומה לחלוטין והמצב רק נהיה גרוע מרגע לרגע. הנה ערב ראש השנה ולא מזיז בשיט מבחינתי זה יכול להיות יום רגיל אבל אני מחוייבת להצגה לבעל ולילדים וחייבת לשמוע שופר וחייבת להיות עם המשפחה כשהלב זועק וצועק תנו לי חופש תנו לי ספייס כמה שהחגים האלה חונקים. אשמח לשמוע מזוגות או גרושים שעברו תהליך דומה

 

[old friend]

המקרה שלי היה יותר קליל משלך.

וסיפור יום הכיפורים שלנו מלמד על הכל. לפני החתונה סיכמנו שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה, ויכבד את השני. יום כיפור ראשון, היא צמה ונחה ואני אכלתי ושיחקתי על המחשב. אחרי כיפור שני התחילו התלונות, למה היא האישה היחידה שהולכת לבד לבית הכנסת. בשלישי, נכון שאני מלווה אותה, אבל היא חוזרת לבד מבית הכנסת. ברביעי כבר לא זוכר מה היה, וככה נמשך, למה לא תבוא איתי ? למה לא תשב איתי ? למה אתה מראה ככה לילדים? את האחרון שלנו יחד אני זוכר מעולה. היא בעצבים "למה אתה אוכל לי מול העיניים ?" אני " אולי פשוט תצאי מהמטבח ?" אפשר לגשר על כל העולמות, אפשר לחיות עם דעות שונות. נקודת המפתח היא תקשורת ושיוויון - משם אפשר להתחיל לבנות. בהצלחה לך.