שלום לכולם.

[אריק לביא9]

שלום לכולם.

שוב הכנתי רשימת שאלות שנתקלתי בהן למומחי הפורום בנושאים שמעסיקים אותי, בעיקר במה שקשור לניסוח טקסט, אבל לא רק. אני מקווה שתרשו לי להפוך את הדבר להרגל, כשכמובן, תודה מראש שלוחה לכול מי שיעזור: 1. איך נכון/מקובל/נעים לאוזן לומר:" הוא הלך כולו נרגש", או "כשכולו נרגש" או " כשהוא כולו נרגש"? 2." כמה חשוב", או "כמה זה חשוב"? 3."כמה חשוב", או "עד כמה חשוב"? 4. החלטה, לוקחים או מקבלים? מחליטים? משהו אחר? 5."שום איש לא היה", או "אף איש לא היה"? יש כלל ( שקובע שאומרים "אף אחד" ולא" "שום אחד", למשל)? 6. "הוא החל לאסוף", או "התחיל לאסוף"? יש כלל בנושא? 7."אחד היה כזה ש..." או "האחד היה כזה ש..."? 8."הוא כאילו שמע אותי", או "כאילו ששמע אותי"? "כאילו ידע" או " כאילו שידע"? 9."לא רחוק ממנו", או "לא הרחק ממנו"? יש כלל בזה? 10." הוא ידע שברגע שהוא יעשה..." או "הוא ידע שברגע שיעשה"? 11. אני אחראי "שאנשים יעשו", או אחראי "על-כך שאנשים יעשו", או "על זה שאנשים יעשו", או "לזה שאנשים יעשו"? 12. באתי "להזהיר",או באתי "כדי להזהיר"? 13. "זה אחד הדברים", או "זהו אחד הדברים"? 14." אני אוהב כול מה שקשור", או "את כול מה שקשור"? 16. המשפחה הזו "נחמדה", או "נחמדים"? 17.ובעיה כללית עם השורש י.כ.ל : למה א'א לומר: "הוא לא יכל" (בעבר), כמו "הם לא יכלו"? באמת חייבים לומר: "הוא לא יכול היה"? האם לומר "יכל" היא טעות גסה, או שיש התפלמסות בנושא הזה בין מומחי הפורום (נניח, "האסכולה הישנה" מול האסכולה החדשה")? תודה, תודה, תודה.

 

[trilliane]

ניסוח הוא הרבה שאלה של טעם והעדפה סגנונית

ופחות של "נכון" או "לא נכון". שאלותיך, רובן ככולן, אינן התלבטות בין תקין או לא תקין אלא העדפה אישית, ואין "כללים" להעדפה אישית... אנשים שונים יכולים להעדיף סגנונות שונים. כמו כן קח בחשבון שכשאתה מבקש מאנשים לשפוט ניסוח אי אפשר לנתק אותו מהקשרו; דווקא אתה, שרואה את המשפט בתוך טקסט שלם, יכול לקבל החלטה מושכלת יותר כי אתה חשוף למלוא המידע. אין צורך להיות חסר ביטחון, מותר לך לבחור בעצמך מה שנשמע לך טוב!

1. שלוש הצורות נכונות; הראשונה תיאור מצב, שתי האחרות פסוקית מצב. אני מעדיפה את הראשונה, פשוט כי היא פחות מסורבלת בעיניי; אבל זה עניין של טעם וסגנון. 2 ו-3. קשה לי לענות לך בלי הקשר. מה המשפט המלא? 4. בעברית גבוהה מקובל לקבל החלטות.

לטעמי עדיף לקבל החלטות ולא לקחת אותן. 5. שוב, שתי הצורות נכונות, זה עניין של סגנון. אני נוטה להעדיף את "אף איש". 6. "החל" ו"התחיל" שניהם בעלי אותה משמעות בבניין הפעיל; "החל" הוא משורש חל"ל, ממנו נוצרה גם המילה "תְּחִלָּה" וממנה נגזר השורש התנייני תח"ל, וכשיוצקים אותו לבניין הפעיל מקבלים את "התחיל" (והיום בזכות "אתחלה" יש כבר שורש נוסף – לאתחל, אבל זה כבר בפיעל). בקיצור, אין הבדל במשמעות או במידת התקינות, גם כאן זו שאלה של העדפה סגנונית. "החל" במשלב גבוה יותר. 7. אתה שואל אם ליידע? עניין שלך... קשה לי לשפוט עדיפות בניסוח כשאתה מציג רק שברי משפטים ללא הקשר. 8. על פניו נראה לי ששי"ן הזיקה מיותרת, אבל שוב, קשה לשפוט וכו'. 9. אין כלל; בחר מה שמתאים לך יותר. "הרחק" אולי במשלב מעט יותר גבוה, אבל ההבדלים די זניחים בסופו של דבר. 10. אם אפשר לוותר על מילה ולקצר בלי לפגוע בהבנה או בזרימת המשפט, עדיף לקצר. ה"הוא" לא מוסיף דבר, אני הייתי מוותרת. 11. האפשרות השנייה נשמעת לי מוצלחת יותר. קח בחשבון שהשימוש ב"זה" שייך למשלב דיבורי יותר, ומנמיך לך את המשלב. 12. אפשר כך או כך, אני הייתי מוותרת על "כדי" (ראה 10). 13. לשיקולך. 14. שוב, לשיקולך. רק שים לב ש"כל" לא מיודעת כאן, ולכן יש לכתוב ללא וי"ו. 15. אה, אין? טוב, נעבור לסעיף הבא...

16. על פניו עדיף נחמדה, אלא אם ההקשר מסתדר טוב יותר דווקא עם ההתייחסות לקבוצה כאל רבים. 17. לשורש יכ"ל יש צורת נטייה מיוחדת בבניין קל. צורת הנטייה בעבר היא יָכֹל, לעומת ההווה יָכוֹל. כלומר, חולם חסר לעומת חולם מלא. הבעיה היא שבדיבור שתי הצורות נשמעות זהות, וכמובן שגם בכתיב חסר ניקוד הן זהות, כי חולם חסר נכתב בוי"ו. לכן נהוג להשתמש ב"היה" כפועל עזר שמבהיר את העובדה שמדובר בזמן עבר. זו לא טעות.

 

[אריק לביא9]

הבהרות והרחבות:

1. השאלה בסעיפים 2-3 היא כזו:" אני יודע כמה זה חשוב לצחצח שיניים"/ "כמה חשוב..."/"עד כמה חשוב..."? 2. כלומר זה לא נכון (לשונית...) לקחת החלטה? למה בעצם "מקבלים החלטה"? מהיכן מקבלים? למה לא יוצרים אותה, או מבשלים אותה? 3. לגבי סעיף 7, נניח משפט כמו "אחד שמן והשני רזה", או "האחד..."? 4. למה הכוונה בסעיף 14:"רק שים לב ש"כל" לא מיודעת כאן, ולכן יש לכתוב ללא וי"ו."? 6. לא מאמין שדילגתי סעיף! 7. תודה, שוב.

 

[trilliane]

ובכן

1. שיקול שלך...

אני חושבת שאני מעדיפה את השלישי, אבל זה עניין של דקויות. המלצה: נסה לומר בקול את המשפטים השונים ותרגיש איזה מהם מצלצל לך טוב יותר. 2. לא יודעת אם זה לא נכון; זה נחשב למשלב דיבורי יותר. אכן, אפשר לגבש החלטה; הקבלה כאן היא לא במשמעות של receiving אלא הסכמה, השלמה עם המסקנה (אחרי הכול, קבלת ההחלטה היא לרוב סיום תהליך התלבטות). 3. אם אתה מיידע את השני, אולי עדיף ליידע גם את הראשון, שיהיה סימטרי; אבל זה עדיין דקויות, שתי האפשרויות נשמעות לי בסדר גמור, אין לי דעה נחרצת לכאן או לכאן. 4. המילה "כל" מנוקדת שונה בנפרד ובנסמך, וזה משליך על הכתיב חסר הניקוד: נפרד: הַכֹּל יודעים ש... >> הכול נסמך: כָּל־האנשים יודעים ש... >> כל בכתיב חסר הניקוד חולם חסר נכתב בוי"ו, קמץ קטן לא.