DreamALittleDreaM
New member
שלום לכולם
ערב טוב, בתקופה האחרונה אני סובלת ממחשבות על אונס ומעשי אינוס. אני מוצאת את עצמי 'נתקפת' על ידי המחשבות כפעמיים- שלוש ביום. המחשבות יכול לנחות בכל זמן שהוא, ולא דווקא צריכות קשר סיבתי להופיע. לצערי יוצא לי לדמיין דברים ממש מחרידים, בדרך כלל התרחיש שמופיע בראשי הוא שאני נאנסת (במקרה הטוב) או נחטפת, נאנסת ונרצחת (במקרה הרע). מאז שאני זוכרת את עצמי כילדה קטנה הרצתי בראש שלי תסריטי אימה. אני זוכרת שבהרבה מאוד פעמים בהם ההורים שלי עזבו את הבית. הייתי מדמיינת מה ייקרה אם הם ימותו בתאונת דרכים מחרידה. בדרך כלל המחשבות האלו היו מחרידות וגרפיות, אך לא גרמו לי לאי אילו עצב או זעזוע, אלא בעיקר לתהות על דברים פרקטיים. אחרי שהייתי מדמיינת שכל המשפחה שלי נהרגת הייתי מתחילה לחשוב איך אוכל להסתדר עם סידורי ההלוויה, האם אבכה בהלוויה ועוד. המחשבות האלה היו מופיעות כל כמה זמן בערך מגיל 10 ועד היום. כשהייתי מנסה לנתח אותן רציונאלית הן גרמו לי צער ועצב, אבל ברגע המחשבה עצמו הן תמיד היו יותר גרפיות/פרקטיות. בערך ב3 שנים האחרונות אל המחשבות האלה התווספו תרחישים על מעשה אונס שמבצע בי. בראש שלי לפעמים התוקף אלמוני אבל לפעמים הוא גם מישהו שאני מכירה, וזה יכול להיות כמעט כל אחד. כפי שציינתי- בשנים האחרונות המחשבות האלה (עוצמה ותדירות) התגברו. יש לציין כי בעברי לא הייתי קורבן למעשה אונס או תקיפה מינית, (כמו רוב הבחורות בישראל לצערי הייתי קורבן לא פעם ליחס לא נעים וסקסיסטי אך לא משהו מעבר לזה). אני לא יודעת אם להגדיר את המחשבות האלה כטורדניות. הן אמנם כן משתלטות עליי וקשה לי לגרש אותן מהראש, והן מופיעות בעוצמה ותדירות, אך מאידך אני לא מרגישה שהן מגבילות אותי. כלומר הן לא גרמו לי איזה חשש מיותר לחיי, אני לא נמנעת מללבוש דברים מסויימים או לצאת למקומות מסויימים. חלק מזה קשור גם בעובדה שנדמה לי שלא-משנה-מה אני אכן צפוייה להאנס. זה מחשבה לא רציונלית שקשה לי לשלוט בה, אבל אני מין מנסה כל הזמן להרגיע את עצמי ולנסות להכין את עצמי מנטלית. לפעמים מקונן בי גם איזה חשש מוזר שאני בכלל כבר נאנסתי ופשוט הדחקתי את זה. דבר נוסף שקרה לאחרונה שלדעתי הקפיץ עוד יותר את העניין הזה אצלי קרה בערך לפני חודש- יצא לי להפגש עם בן זוג לשעבר, ואיכשהו בשלב מסויים של השיחה הוא ניסה להכניס אותי למיטה. עצרתי אותי ודיברנו וכביכול הכל היה בסדר. אבל זה גרם לי להרגיש מאוד מטומטמת... או מרומה, אני לא בטוחה מה המילה. הפגישה שלנו הייתה למטרה X ובשלב מסויים הוא התחיל לאחוז בי באופן פיסי, וזה גרם לי לבחילה מאוד גדולה ממישהו שפעם אהבתי. בשלב מסויים אמרתי לו שאני מרגישה שהוא מאוד לוחץ עליי והוא גיחך. אני מפחדת שכל המחשבות האלה גם יחבלו בקשר שלי עם גברים ובתפיסה המינית שלי וכו'. אני לא כל כך יודעת מה לעשות בעניין. העניין הזה לא פוגע בתפקוד היום יומי שלי באיזו רמה אנושה, אבל אני כן מרגישה מאוד חולנית עם העיסוק הזה שלי בזה. אני חייבת לציין שזה תמיד תחום שדי עניין אותי, ויצא לי לראות לא מעט סרטים עם סצנות אונס גרפיות, ככל שעובר הזמן אני מרגישה איך רמת ההזדהות הכמעט פיסית שלי עם הקורבן עולה. אני אשמח לשמוע קצת ייעוץ בנושא. תודה רבה.
ערב טוב, בתקופה האחרונה אני סובלת ממחשבות על אונס ומעשי אינוס. אני מוצאת את עצמי 'נתקפת' על ידי המחשבות כפעמיים- שלוש ביום. המחשבות יכול לנחות בכל זמן שהוא, ולא דווקא צריכות קשר סיבתי להופיע. לצערי יוצא לי לדמיין דברים ממש מחרידים, בדרך כלל התרחיש שמופיע בראשי הוא שאני נאנסת (במקרה הטוב) או נחטפת, נאנסת ונרצחת (במקרה הרע). מאז שאני זוכרת את עצמי כילדה קטנה הרצתי בראש שלי תסריטי אימה. אני זוכרת שבהרבה מאוד פעמים בהם ההורים שלי עזבו את הבית. הייתי מדמיינת מה ייקרה אם הם ימותו בתאונת דרכים מחרידה. בדרך כלל המחשבות האלו היו מחרידות וגרפיות, אך לא גרמו לי לאי אילו עצב או זעזוע, אלא בעיקר לתהות על דברים פרקטיים. אחרי שהייתי מדמיינת שכל המשפחה שלי נהרגת הייתי מתחילה לחשוב איך אוכל להסתדר עם סידורי ההלוויה, האם אבכה בהלוויה ועוד. המחשבות האלה היו מופיעות כל כמה זמן בערך מגיל 10 ועד היום. כשהייתי מנסה לנתח אותן רציונאלית הן גרמו לי צער ועצב, אבל ברגע המחשבה עצמו הן תמיד היו יותר גרפיות/פרקטיות. בערך ב3 שנים האחרונות אל המחשבות האלה התווספו תרחישים על מעשה אונס שמבצע בי. בראש שלי לפעמים התוקף אלמוני אבל לפעמים הוא גם מישהו שאני מכירה, וזה יכול להיות כמעט כל אחד. כפי שציינתי- בשנים האחרונות המחשבות האלה (עוצמה ותדירות) התגברו. יש לציין כי בעברי לא הייתי קורבן למעשה אונס או תקיפה מינית, (כמו רוב הבחורות בישראל לצערי הייתי קורבן לא פעם ליחס לא נעים וסקסיסטי אך לא משהו מעבר לזה). אני לא יודעת אם להגדיר את המחשבות האלה כטורדניות. הן אמנם כן משתלטות עליי וקשה לי לגרש אותן מהראש, והן מופיעות בעוצמה ותדירות, אך מאידך אני לא מרגישה שהן מגבילות אותי. כלומר הן לא גרמו לי איזה חשש מיותר לחיי, אני לא נמנעת מללבוש דברים מסויימים או לצאת למקומות מסויימים. חלק מזה קשור גם בעובדה שנדמה לי שלא-משנה-מה אני אכן צפוייה להאנס. זה מחשבה לא רציונלית שקשה לי לשלוט בה, אבל אני מין מנסה כל הזמן להרגיע את עצמי ולנסות להכין את עצמי מנטלית. לפעמים מקונן בי גם איזה חשש מוזר שאני בכלל כבר נאנסתי ופשוט הדחקתי את זה. דבר נוסף שקרה לאחרונה שלדעתי הקפיץ עוד יותר את העניין הזה אצלי קרה בערך לפני חודש- יצא לי להפגש עם בן זוג לשעבר, ואיכשהו בשלב מסויים של השיחה הוא ניסה להכניס אותי למיטה. עצרתי אותי ודיברנו וכביכול הכל היה בסדר. אבל זה גרם לי להרגיש מאוד מטומטמת... או מרומה, אני לא בטוחה מה המילה. הפגישה שלנו הייתה למטרה X ובשלב מסויים הוא התחיל לאחוז בי באופן פיסי, וזה גרם לי לבחילה מאוד גדולה ממישהו שפעם אהבתי. בשלב מסויים אמרתי לו שאני מרגישה שהוא מאוד לוחץ עליי והוא גיחך. אני מפחדת שכל המחשבות האלה גם יחבלו בקשר שלי עם גברים ובתפיסה המינית שלי וכו'. אני לא כל כך יודעת מה לעשות בעניין. העניין הזה לא פוגע בתפקוד היום יומי שלי באיזו רמה אנושה, אבל אני כן מרגישה מאוד חולנית עם העיסוק הזה שלי בזה. אני חייבת לציין שזה תמיד תחום שדי עניין אותי, ויצא לי לראות לא מעט סרטים עם סצנות אונס גרפיות, ככל שעובר הזמן אני מרגישה איך רמת ההזדהות הכמעט פיסית שלי עם הקורבן עולה. אני אשמח לשמוע קצת ייעוץ בנושא. תודה רבה.