שלום לכולם

[fly2fly1]

שלום לכולם

שלום, שמי הדס ואני סטודנטית לתואר שני ללימודי מידע ולקויית שמיעה בעצמי. אני מתחילה לכתוב תזה על המשמעות שיש לאינטרנט אצל אוכלוסיית החירשים וכבדי השמיעה, במיוחד בהיבט של חיפוש מידע. (אם בכלל יש לו משמעות מיוחדת ). אשמח אם תוכלו לעזור לי ולרשום האם אתם משתמשים באינטרנט לחפש מידע,והאם יש הבדל בין השימוש שלכם באינטרנט לחיפוש מידע לבין השימוש במקורות מידע אחרים.(טלוויזיה, עיתונים, אנשים אחרים) תודה רבה לעוזרים

 

[שיווה100]

הממ שאלה קצת מוזרה

טלוויזיה היא לא בדיוק מקור לחיפוש מידע (אלא אם את מחפשת תוכנית מאוד ספציפית או משהו כזה), גם בעיתונים כיום לא בדיוק מחפשים מידע... למעשה, לא נראה לי שיש שוני כי האינטרנט הוא מקור המידע הזמין והנרחב לכולם היום, כך שאני לא רואה הבדל או משמעות מיוחדת עבורנו כלקויי שמיעה אל מול השומעים בנושא. ולגבי השימוש עצמו.. למה שיהיה הבדל? לקויי שמיעה משתמשים באינטרנט בדיוק כמו שומעים... קטונתי מלהבין בתואר שני ותזות וכו', אבל נושא העבודה נראה לי די בעייתי.

 

[fly2fly1]

יש שוני מסוים

פשוט כי האנשים כבדי השמיעה והחרשים משתמשים בצורה משמעותית הרבה יותר מהאנשים באוכלוסייה השומעת (לפי המאמרים הרבים שקראתי). ולכן אני רוצה לדעת מה הסיבה לכך.

 

[שיווה100]

ממה שלי יצא להכיר

ואני מתעסקת עם מחשבים ועם אוכלוסיות שמתעסקות במחשבים רוב החיים (הייתי גם קצינת תקשוב בצבא וכו', כך שיש לי נגיעה די רחבה לנושא העיסוק במחשבים), אינטרנט היום כ"כ פופולרי כך שאם קיים הבדל כזה הוא זניח, ולא נראה לי שקיים. נראה לי שהמאמרים האלו פשוט נערכו אולי לפני כמה שנים, כשהאינטרנט היה פחות פופולרי (בסה"כ ההתפתחות האדירה היתה בערך בעשר שנים האחרונות, תבדקי ממתי הסקר). . תתכן אופציה נוספת, שאולי לקויי השמיעה הבוגרים (מהדור שלא ידע את יוסף בצעירותו.. וגם לא את האינטרנט) נחשפו לשימוש באינטרנט והתחילו להשתמש בו באופן קבוע מאוד מוקדם כמסלול עוקף שמיעה, בניגוד לשומעים הבוגרים שפחות חשים צורך להתרגל לאינטרנט שזר להם. גם זה כמובן בערבון מוגבל כי היום גם רובם המוחלט של המבוגרים, גם אם לא שולטים במחשב באופן מוחלט, גולשים באינטרנט להנאתם ודי בכייף. ההבדלים המזעריים האלו במידה וקיימים, תוך כמה שנים ייסגרו וייעלמו, בכל אופן בקרב האוכלוסייה הצעירה שרובה ככולה שורצת מול המחשב והאינטרנט נתח נכבד מהיום, אני באמת לא חושבת שיש הבדל כלשהו בין לקויי שמיעה לשומעים. המון בהצלחה בתזה!

 

[abcd80]

עדיין יש הבדל

אני רואה את זה בקרב קהילת הלק"ש. האינטרנט מסייע להם בהרבה מובנים. למשל, יש צ'אטים מיוחדים ללק"ש כמו באתר של הוט, וזה מסייע להם לטפל בענייני המנוי שלהם. יש גם מוקד של אורנג' שהוא מעין מרכזייה עבור הלק"ש שמתקשרים איתם דרך המייל (בנוסף לפקס ו-SMS אבל עדיין המייל הרבה יותר נוח). יש גם את עניין ההתעדכנות בחדשות אצל הלק"ש זה יותר ניכר כי הם לא טורחים בד"כ לצפות בחדשות של השעה שמונה בערב מסיבות מובנות. לדעתי הלק"ש גם מבלים יותר זמן באינטרנט כיוון שהאינטרנט הוא ערוץ תקשורת עם החברים (מסנג'ר, פייסבוק וכיו"ב) .

 

[abcd80]

בזה את צודקת

לאינטרנט יש משמעות רחבה יותר בקרב קהילת החרשים וכבדי השמיעה. בזה אין שום ספק..! ואגב אני בוגרת תואר שני במידענות את לומדת בבר אילן ?

 

[fly2fly1]

אני אכן לומדת בבר אילן

 

[בועת sabon]

שלום הדס, ברוכה המבקרת ../images/Emo13.gif

אני לא "שוחה" בתחום המחשבים כמו שיווה, ודעתי קצת שונה. אני בעלת לקות שמיעה חמורה, שמונעת ממני להבין את הנאמר ברדיו ובשידורי

שאין בהם כתוביות (או שהכתוביות בהם לוקות בחסר בצורה משמעותית). אני מסכימה בהחלט שהאינטרנט הוא מקור המידע הזמין והנרחב ביותר לכלל האוכלוסיה, אבל אצלי הוא לא רק נרחב וזמין יותר אלא לעיתים הוא מקור המידע היחיד. אני קוראת חדשות באינטרנט (במהדורות החדשות יש כתוביות סימולטניות שמופיעות בעיכוב, בשגיאות עד כדי קושי להבין לפעמים, ופה ושם מתפספס גם משפט שלם...), תחזית מזג האויר וכמובן כל מידע אחר שגם שומעים מחפשים. אני חושבת שהלקות שלי בשמיעה משפיעה על כמות המידע ה"רגיל" שאני נחשפת אליו בחיי היומיום, בהשוואה לאדם שומע. מכירה את המשפט: "שמעתי ש..." ? אצלי הוא לא קיים. אני "שומעת" הכל בכתב או באדיבותו של בעלי השומע (שיהיה בריא, והוא עושה את זה הרבה וברצון). חוצמזה האינטרנט הוא גם הקשר שלי לאנשים/חברים וכו', בהיעדר היכולת להבין את הנאמר לי בטלפון... אבל זה לא בדיוק נושא התזה, אם הבנתי נכון. בכל מקרה, שיהיה לך המון

בלימודים!

 

[abcd80]

../images/Emo45.gif

 

[צלף]

מרגע שהופיע האינטרנט זה החליף את ה- ../images/Emo44.gif

הפסקתי לראות חדשות בטלויזייה - וגם הפסקתי לראות תוכניות בטלוייזיה העדפתי את ערוצי המידע הטקסטואלים הלא מעצבנים. יש בזה שוני לעומת כאלו שעוד מסתכלים, למשל שהיה את חילוץ הכורים בצילה - בכלל לא התרגשתי - מקריאת טקסט לא מתרגשים...

 

[נירנוש היחידה]

אינטרנטט ומקורות מידע

האינטרנט הוא מקור מידע חשוב מאד כולל תקשורת במייל וחיפוש מידע בנושאים שונים. אני לא שומעת רדיו ורואה טלוויזיה עם כיתוביות או בעזרת מכשיר לצפייה בטלוויזיה. אני לא מחפשת מידע בטלוויזיה... כמובן שלקויי שמיעה יעזרו רבות באינטרנט ובמדיה הכתובה. אבל גם שומעים היום מעדיפים לתקשר דרך המייל ורשתות חברתיות. האם יש הבדל? זאת תשיגי לדעתי רק באמצעות מחקר כמותי. ויש לי שאלה: האם המידע מהפורום תקף לעבודתך? לפני זמן מה פנתה אלי סטודנטית והיקשה ראיון בכתב. עניתי לה יפה ולבסוף היא כתבה לי שהיא לא השתמשה בו כי המרצה לא הכיר בראיון בכתב... אז לפני שאתם עונים ומשקיעים זמן לכל אילה שפונים וגם לכם הסטודנטים שרוצים לראיין אותנו כל הזמן: שימו לב - האם המידע שמושג דרך הפורום רלוונטי עבורכם?

 

[אביתר30]

עדיף שתכתבי תזה על ליקויי השמיעה הישראלים

שלא מנצלים את האינטרנט להיכרויות , פעילויות חברתיות , וכדומה.. בניגוד למה שקורה בכל העולם (כולל ארצות פחות מפותחות..)

 

[צלף]

../images/Emo127.gif אבל אני חושב

שרוב לקויי שמיעה הישראלים פשוט פעילים ברשתות כלליות ומעדיף ליצור מגע חברתי עם שומעים...

 

[אביתר30]

אני לא מדבר על אלה שמסודרים חברתית

אלא על הבודדים ויש הרבה כאלה..

 

[בועת sabon]

וואי, אתה מעלה שאלה מצויינת

ולא ידעתי שבארצות אחרות המצב טוב יותר מאשר בארץ... אני לא מאלה שצריכים היכרויות (נשואה) אבל זה מעניין ואולי, זאת כמובן רק השערה, שבגלל שאנחנו מדינה קטנה ויכול להיות שבקרב החירשים/כבדי שמיעה יש מין הרגשה של "כולם מכירים את כולם"? גם אם זה לא באמת ככה אלא רק ההרגשה. וגם בלי קשר להיכרות זוגית, הרגשת הבדידות היא קשה ומוכרת לרבים, לדעתי, ולא רק מבינינו... עלתה כאן לא מזמן יוזמה יפה למפגש פו"פ לקויי שמיעה, לא?

 

[נירנוש היחידה]

אני אעלה את השאלה למעלה

ונדבר על זה קצת. מה אתם אומרים?

 

[צלף]

הבעייה שגם הבודדים והבודדות מחפשים ../images/Emo67.gif

קלי שמיעה - לא כבדי שמיעה.. איך אומרים: הטמעת סטיגמה חברתית של שומעים על ידי כבדי שמיעה - בזה אנחנו חלק מהחברה השומעת, אין כול ספק...

 

[נירנוש היחידה]

לא הבנתי

מחפשים אנשים לפי סוג הליקוי שלהם? זה הזוי. אני בטוחה שמי שמחפש פשוט רוצה להיות בחברה. זה הכל.