שלום לכולם

[אמא טל]

שלום לכולם

שבת עכשיו, לא מאמינה שהגעתי לפורום. בת 35 , נשואה 5 שנים. אמא לילדה בת שנתיים וחצי ותינוק בן חצי שנה. לא מאושרת כבר מזה זמן מה. קיוויתי שהדברים יסתדרו שכן יש עליות ומורדות. נשואה לאחד שלא מקשיב לי בכלל כבר, לא לנפש ולא לסתם יום יום, נוחר בלילות מאוד ואני כל כך ביקשתי שילך לרופא לטפל בבעיה שמפריעה לי לעצום עין. מתכחש לבעיות שלו. לא רוצה ללכת לשום טיפול ומפיל עלי הכל. סקס??? אין כבר שנה וחצי בכלל, לא נמשכת אליו והוא אחד עם ליבידו נמוך. גם לפני היה סקס אחת לשבוע בקושי.גם כשהיה היה מאוד באנלי וחד גוני. לא פתוח לשום גיוונים. אין ביננו פתיחות.אני אפילו נבוכה לראות איתו טלוויזיה כשיש קטע מיני קצת. כמו ילדה קטנה מול אבא שלה. . . הוא אדם בודד מאוד, ללא משפחה וחברים ומאז שאני איתו הבדידות שלי התעצמה עוד יותר. . . ואני עוד יותר לבד. מצבינו הכלכלי טוב מאוד. פוחדת וחוששת מעתיד הילדים, הם כל כך קטנים. כועסת על הכישלון שלי בחיים גם בזה! פוחדת מהלבד, מהבושה, מהחיים אחרי. . . דיברנו על גירושין והוא מסכים אך לא עושה דבר בעניין, כמו תמיד! אשמח לשמוע עצתכם

 

[מבקר גבולות]

אל תכעסי... ../images/Emo13.gif

נראה שכל הבעיות הקיימות פתירות. מה שמפריע לי זה דווקא מה שאין.... ויש הרגשה שמה שהיה לך כלפי בעלך גווע פחות או יותר. תחשבי על זה ככה - לא מגיע לבעלך לחיות עם מישהי שתעריך אותו, תימשך אליו ותאהב אותו? לגבי הילדים - הם יסתדרו

 

[newlywed]

ברוכה הבאה לעולם המאוכזבים

הרבה מאלו שנמצאים כאן התאכזבו בצורה כזאת או אחרת מבן הזוג שלהם תחליטי מה את רוצה ואם לדעתך אין מה להציל - תחסכי זמן, כסף ושברון לב ותוותרי על ייעוץ זוגי אין ביניכם תקשורת אין ביניכם אמפטיה אין ביניכם משיכה אין ביניכם אהבה אין ביניכם פתיחות אין ביניכם התאמה בכמה וכמה מישורים - העניין החברתי, התקשורת, היוזמה, הסקס..... אז מה בדיוק מחזיק אותך שמה? את רוצה להתגרש אבל מפחדת ממה יגידו אחרים? - תשארי נשואה ותמשיכי לבכות בפורום את רוצה להתגרש אבל מפחדת מעתיד הילדים? - תשארי נשואה ותמשיכי לבכות בפורום את רוצה להתגרש אבל מפחדת להשאר לבד? - תשארי נשואה ותמשיכי לבכות בפורום כן, גירושים זה צעד גדול ומפחיד אך לעתים הכרחי על מנת שכולם יהיו יותר מאושרים נראה לך שהילדים לא מרגישים את הקור (אם לא השנאה והכעס) שזורמים בין ההורים שלהם? ילדים הם עם מאוד רגיש ושמים לב לכל מה שקורה ולא קורה בבית, אל תזלזלי ביכולות שלהם בנוסף, הם מסתגלים למצבים חדשים יותר מהר ויותר טוב ממבוגרים ילדים להורים גרושים הם לא בהכרח פחות מאושרים מילדים להורים שגרים תחת אותה קורת גג אני מכירה לא מעט אנשים שלא סולחים להורים שלהם שנשארו נשואים "בשביל הילדים" ושגדלו בבית שבו ההורים אינם אוהבים ומלאי כעס זה על זה אם את רוצה להתגרש - פשוט תעשי את זה ואל תחכי לו שיזוז. תכיני רשימה של הדברים שעליכם לסגור ותציגי אותה בפניו כולל איך את רוצה שזה יהיה בהצלחה

 

[אמא טל]

תודה רבה על העיצה. איפה פותחים תיק? ברבנות?

 

[ye44]

אמא של טל תמשיכי

לרחם על עצמך כמה שהחיים שלך אומללים לא קרה כלום

תגידי את הזויה ? תתפסי את עצמך גשי לבית הדין לעניני משפחה תפתחי תיק תני לו בעיטה ושלום ולא להתראות

מה את מצפה שיאמרו לך תשארי איתו תמשיכי לסבול ? " הבושה " אם את טיפה שכל בראשך זאת בושה לאינטליגנציה שלך להשאר איתו ! אין לך מה לחשוש לעתיד הילדים בדרך החיים הנ"ל את מאמללת אותם עוד יותר .ומי שיטיף לך על הגרושין שילך "להזדיין" חברים נמדדים בשעות הללו ,אז קדימה לפני שתמצאי את עצמך חוצה את ה40 במתכונת הנוכחית קדימה לפתוח תיק

 

[ye44]

אם את טיפה=אם יש לך שכל,המנגל שיבש אותי ../images/Emo3.gif

 

[אחרי 20 שנים]

לא לפחד.

בושה? זה היה נכון אולילפני 40 שנים , החיים אחרי? תאמיני לי שיש חיים גרועים גם תוך כדי ויש חיים נהדרים אחרי - תלוי בנקודת המצוא שלך. נכשלת? אז מה, יש לך הזדמנות לתקן ולעות משהו טוב ולא להיתקע עם הכישלון. תעשי את - אל תחכי שהוא יעשה. בהצלחה

 

[אמא טל]

תודה לכולם על העצות. אני כל כך לא מבינה בזה.

מה הצעדים? לפתוח תיק ברבנות? בית דין לענייני משפחה? מה עדיף?

 

[newlywed]

ייעוץ

לכי להתייעץ עם עו"ד בתחום שיסביר לך את התהליך וידאג שלא תעשי שטויות ממליצה שתבחרי דווקא מישהו שעוסק גם בגישור ואיננו לוחמני כדי להגדיל את הסיכוי לפרידה פחות מגעילה אבל אם לא הולך יפה - קחי את הכי טוב שידך משגת.....

 

[אחרי 20 שנים]

אנחנו הלכנו לעו"ד שהיא גם מגשרת

היא עושה עבורנו גם את התהליך של פתיחת התיקים. תתיעצי עם עו"ד ותחליטי איך לפעול.

 

[משפחה עם 3]

זאת החלטה לא קלה

אף פעם. גם כאשר במצב כלכלי טוב וגם כאשר לא, גם עם ילדים וגם ללא, גם עם אחד וגם עם שלושה.... נוכחתי לדעת שאפשר להמשיך בדרך כזאת של חוסר אושר שנים רבות. הבעייה שהמרמור וחוסר שביעות רצון נשארים ומחלישים. תשאלי את עצמך האם יש בינכם בסיס שאפשר לשקם, לשפר, לרפא. אם את מאמינה שיש "על מה לעבוד", תבדקו אפשרויות של שיחות/יעוץ/טיפול זוגי. וגם אם הוא לא רוצה, תתחילי בעצמך. את עלולה לגלות דברים מדהימים על עצמך. גם אם מחליטים להתגרש, לא סוף העולם. בושה בכלל לא קיימת. למה? גנבתי?פשעתי? ילדים? הם מתבגרים, מתגברים... ורק מתוך מקום מאוד כואב יכולה להגיד כי אם מחליטים לפרק את החבילה, רצוי לעשות זאת בשיתוף ולא במלחמה. ( עד כמה שהדבר בר ביצוע).

 

[ו ו י נ ס ט ו ן]

השאלה מה שוקל יותר...

הפחד 'מהכשלון' וכו' או הפחד להמשיך לחיות כמו שאת חיה כיום. את העצה הטובה ביותר תוכלי את לתת לעצמך.