שלום לכולם!
סוף סוף מצאתי פורום נורמלי של אביתר ... קראתי פה כבר חצי מהפורום וראיתי שכולם פה מבינים עניין מכירים את כל השירים ממש וכו (יש לי במחשב תיקיה אביתר שונות עם כל מיני דברים שהרוב לא מכירים כל הדואטים והפרויקטים וכו ואז באים חברים מציצים ונפגעים....אבל עכשיו אני מוריד את הדמו הזה עם הפרילי.. נשמע טוב...) אז אני רוצה לשפוך בפניכם את הלב כה ציפיתי ליום והגיע אך מדוע בוכה בי הלב ממש קשה לי עם הדיסק החדש; אני מרגיש שכל המילים דומות וקצת בנאליות מתארות איזה סוג של מאבקים קטנים בהרבה מילים וגם הלחנים לא ממריאים.. לא קורעים את הלב (אפילו דיברתי על זה איזה עשר דקות עם עמיר לב) אולי קשה לי עם הטקסטים הכל כך דתיים ;וזה למרות שאני בא ממקום כזה ויש בי הרבה מקום בלב לברסלב אבל שיר כמו אבא ממש קשה לי לשמיעה בנאלי לי מדי ואני חושב שיש הרבה יותר עומק וחיפוש קורע לב במילים של שירים כמו שיר טיול תתחחנני אליי אבות ובנים ועוד הרבה ;אז אולי הדיסק הראשון זה קצת רחוק מדי הכנות החשופה המטורפת שבשירה של תיאטרון רוסי למשל אבל גם עומד על נייר שהוא דיסק הרבה יותר רגוע ומאוזן יש בו עוצמות אדירות ולחנים משתנים וחיפוש והוא נוגע בי לעומת הדיסק החדש כאילו אני מרגיש שאביתר בורח לי למקומות שיש לו תשובות (ולא כמו יש לי סיכוי שהוא אופטימי אבל אחר ) הייתה לי פעם תיאוריה בעקבות עמיר בניון שדיסקים שיוצאים בתהליך של חזרה בתשובה הם הכי יפים כמו הכל עד לכאן דיסק אדיר שיש בו נגיעות כבר של חזרה אבל הוא עשיר בתקווה פשוטה מהעולם הפנימי של היוצר והדיסקים הבאים שלו אחרי שחזר בתשובה נהיו גרועים לטעמי כאילו הוא חייב להעביר איזה מסר ;אז אצל אביתר זה לא כל כך חריף ;אבל אני מרגיש שאני יותר מזדהה עם השיר דיו ;זה מורט את העצבים מאשר כמה עומק יש בלי גבול בנחמה; לאן ברחת לי ?ואז פעם ראשונה מבחוץ אני רואה איך אביתר נהיה מיינסטרים וכל איזה בת בת 14 קונה את הדיסק שלו כאילו הוא מאז ומתמיד היה במאה שערים והיא בכלל לא מכירה את כל הדרך ;וזה מעצבן אותי קצת ;אני לא חושד בעצמי שאני לא אוהב את אביתר אבל אני לא מצליח לאהוב את הדיסק.... אולי הכל תקופות ועכשיו אני בתקופה של תיאטרון רוסי? בכל זאת אביתר הגיע למקום הזה כמעט בגיל ארבעים.... זהו ;אולי נפלתי עליכם כבד... תזרמו אשמח לתגובות בכל זאת 3 בלילה יצא לי מבולגן (איזו מציאות זו היתה...) נ.ב walk two moons ראיתי שמישהו שאל את עמיר לב; שאף אחד לא יצליח לעצור; את האנשים או את הרכבת? אז עמיר המופתע ענה את הרכבת הרכבת זה החיים שאי אפשר לעצור אבל אני אחשוב על האפשרות השניה ... את עמיר גיליתי דרך אביתר; שש שעות והכנר התורכי ;ומאז נשארתי גם עם עמיר; אמן מיוחד ואדם מדהים דיברתי איתו על הדיסק של אביתר מלא; כמו שני חברים לילה טוב
סוף סוף מצאתי פורום נורמלי של אביתר ... קראתי פה כבר חצי מהפורום וראיתי שכולם פה מבינים עניין מכירים את כל השירים ממש וכו (יש לי במחשב תיקיה אביתר שונות עם כל מיני דברים שהרוב לא מכירים כל הדואטים והפרויקטים וכו ואז באים חברים מציצים ונפגעים....אבל עכשיו אני מוריד את הדמו הזה עם הפרילי.. נשמע טוב...) אז אני רוצה לשפוך בפניכם את הלב כה ציפיתי ליום והגיע אך מדוע בוכה בי הלב ממש קשה לי עם הדיסק החדש; אני מרגיש שכל המילים דומות וקצת בנאליות מתארות איזה סוג של מאבקים קטנים בהרבה מילים וגם הלחנים לא ממריאים.. לא קורעים את הלב (אפילו דיברתי על זה איזה עשר דקות עם עמיר לב) אולי קשה לי עם הטקסטים הכל כך דתיים ;וזה למרות שאני בא ממקום כזה ויש בי הרבה מקום בלב לברסלב אבל שיר כמו אבא ממש קשה לי לשמיעה בנאלי לי מדי ואני חושב שיש הרבה יותר עומק וחיפוש קורע לב במילים של שירים כמו שיר טיול תתחחנני אליי אבות ובנים ועוד הרבה ;אז אולי הדיסק הראשון זה קצת רחוק מדי הכנות החשופה המטורפת שבשירה של תיאטרון רוסי למשל אבל גם עומד על נייר שהוא דיסק הרבה יותר רגוע ומאוזן יש בו עוצמות אדירות ולחנים משתנים וחיפוש והוא נוגע בי לעומת הדיסק החדש כאילו אני מרגיש שאביתר בורח לי למקומות שיש לו תשובות (ולא כמו יש לי סיכוי שהוא אופטימי אבל אחר ) הייתה לי פעם תיאוריה בעקבות עמיר בניון שדיסקים שיוצאים בתהליך של חזרה בתשובה הם הכי יפים כמו הכל עד לכאן דיסק אדיר שיש בו נגיעות כבר של חזרה אבל הוא עשיר בתקווה פשוטה מהעולם הפנימי של היוצר והדיסקים הבאים שלו אחרי שחזר בתשובה נהיו גרועים לטעמי כאילו הוא חייב להעביר איזה מסר ;אז אצל אביתר זה לא כל כך חריף ;אבל אני מרגיש שאני יותר מזדהה עם השיר דיו ;זה מורט את העצבים מאשר כמה עומק יש בלי גבול בנחמה; לאן ברחת לי ?ואז פעם ראשונה מבחוץ אני רואה איך אביתר נהיה מיינסטרים וכל איזה בת בת 14 קונה את הדיסק שלו כאילו הוא מאז ומתמיד היה במאה שערים והיא בכלל לא מכירה את כל הדרך ;וזה מעצבן אותי קצת ;אני לא חושד בעצמי שאני לא אוהב את אביתר אבל אני לא מצליח לאהוב את הדיסק.... אולי הכל תקופות ועכשיו אני בתקופה של תיאטרון רוסי? בכל זאת אביתר הגיע למקום הזה כמעט בגיל ארבעים.... זהו ;אולי נפלתי עליכם כבד... תזרמו אשמח לתגובות בכל זאת 3 בלילה יצא לי מבולגן (איזו מציאות זו היתה...) נ.ב walk two moons ראיתי שמישהו שאל את עמיר לב; שאף אחד לא יצליח לעצור; את האנשים או את הרכבת? אז עמיר המופתע ענה את הרכבת הרכבת זה החיים שאי אפשר לעצור אבל אני אחשוב על האפשרות השניה ... את עמיר גיליתי דרך אביתר; שש שעות והכנר התורכי ;ומאז נשארתי גם עם עמיר; אמן מיוחד ואדם מדהים דיברתי איתו על הדיסק של אביתר מלא; כמו שני חברים לילה טוב
