שלום לכולם
קוראים לי אירית ואני בת 21 עוד מעט. לצערי הצטרפתי למשפחה. לפני בידיוק 4 חודשים אבא שלי נפטר מארוע מוחי שנגרם בכלל מתסבוכת של משהו בלב.. כבר כמה זמן אני קוראת פה, אבל פשוט לא היו בי את הכוחותלכתוב ולשתף בעצמי. עוברת עליי תקופה ממש לא משהו. קצת שונה מכמה שבועות אחרי שהכל היה ממש טרי ולא ידעתי מה לעשות עם עצמי, כי חזרתי לעבוד ואני מתנהלת בסוג של שגרה, אבל עדיין ממש ממש קשה לי. אין יום שזה לא מכה בי שוב ושוב, ועולים לי כל מיני פלאשבקים מהעבר, ומהבי"ח או היום של ההלווויה. מלא פעמים אני נכנסתמזה לדכאון רציני, וקשה לי לצאת מזה. לפעמים אני חושבת לעצמי שזרקו אותי בתוך חיים של מישהו אחר וזה לא החיים שלי.. קראתי פה את הסיפורים של אנשים אחרים, אז רציתי לשתף גם, בתקווה שזה יעזור לי קצת להתמודד.
קוראים לי אירית ואני בת 21 עוד מעט. לצערי הצטרפתי למשפחה. לפני בידיוק 4 חודשים אבא שלי נפטר מארוע מוחי שנגרם בכלל מתסבוכת של משהו בלב.. כבר כמה זמן אני קוראת פה, אבל פשוט לא היו בי את הכוחותלכתוב ולשתף בעצמי. עוברת עליי תקופה ממש לא משהו. קצת שונה מכמה שבועות אחרי שהכל היה ממש טרי ולא ידעתי מה לעשות עם עצמי, כי חזרתי לעבוד ואני מתנהלת בסוג של שגרה, אבל עדיין ממש ממש קשה לי. אין יום שזה לא מכה בי שוב ושוב, ועולים לי כל מיני פלאשבקים מהעבר, ומהבי"ח או היום של ההלווויה. מלא פעמים אני נכנסתמזה לדכאון רציני, וקשה לי לצאת מזה. לפעמים אני חושבת לעצמי שזרקו אותי בתוך חיים של מישהו אחר וזה לא החיים שלי.. קראתי פה את הסיפורים של אנשים אחרים, אז רציתי לשתף גם, בתקווה שזה יעזור לי קצת להתמודד.
