שלום לכולם

שלום לכולם

- בבקשה לא לפרסום - למי שזוכר אותי, התחתנתי לפני שבועיים. אני מאוד שלמה עם הבחירה שלי אך יש משהו שמטריד אותי בעצמי, באופיי, ואני לא מצליחה להבין מאיפה הוא נובע. אני מתקשה לפרגן לבן זוגי מכל הלב כשהוא עושה דברים בלעדיי. אני לא בחורה תלותית ומבלה שעות רבות בפעילויות נפרדות ומהנות שהן שלי בלבד, אך כשהוא נפגש עם חברים בלעדיי או רוצה לנסוע לנופש בלעדיי אני נפגעת, חשה מועקה ומתקשה לפרגן. לדוגמא - היום בבוקר קמתי ונסעתי לים עם אחותי. ביליתי נפלא עד הצהריים ובדרך הביתה בעלי התקשר אליי ואמר שעכשיו הוא נוסע עם חברים לים ואז נצבט לי הלב. למה? לא מצליחה להבין. דוגמא נוספת - אין לנו רכב שמתאים לטיולים ולנסיעות ארוכות. היום נודע לי שאביו מעוניין לעשות איתנו טיול בשישי-שבת ובתוך תוכי אני כועסת שבן זוגי לא אמר לו שהוא מעדיף לקחת את הרכב שלו ולקחת אותי לטיול לבד. מקווה שאני מצליחה להסביר את עצמי כמו שצריך.... בקיצור, מה עובר עלי? אני יודעת שזה לא בסדר להרגיש כמו שאני מרגישה ואני מאוד מעוניינת לדעת מאיפה זה נובע - לרוב אני נפלאה בניתוח עצמי אך כאן אני תקועה...אשמח לתגובות. שוב, מעוניינת להבהיר - זה לא שלו יש חיים מלאים ולי אין, אני יכולה לחודש מועקה מכך שהוא נפגש עם חברים בדיוק כשאני חוזרת ממפגש עם חבריי.... תודה :)
 

chenby

New member
למעשה

מה שאת אומרת זה שאת רוצה כל הזמן את תשומת הלב שלו.. אבל ברור לך שאת לא יכולה לצפות ממנו שישנה משהו אצלו בשבילך.. מה שאת כן יכולה לעשות זה לעבוד על זה. כל פעם שצובט לך הלב, אל תכעסי על עצמך ואל תשפטי את עצמך אלא תגידי - אוקי שמתי לב , ותני לזה להיות שם, אל תילחמי, זה הגיע כי זה הגיע.. ותמשיכי ככה כל פעם שנצבט אצלך משהו , או כל פעם שאת מרגישה שהוא צריך להתנהג אחרת ואת נפגעת מזה - רק תשימי לב, בלי לשפוט, בלי לבחון אם זה עוד שם או לא, אלא רק תני לזה להיות, תקבלי את המחשבה הזו.. תגידי לה אפילו, הו שלום לך, לונג טיים.. תתבדרי איתה.. ואת תראי איך לאט לאט את תתחילי לשים לב שנייה לפני שאת נפגעת, ופתאום התגובה שלך משתנה לגמרי, פתאום את חופשייה, ופתאום בלי שאת שמה לב, רק רוצים להיות לידך כי יש בך שמחה והשראה.. תמצאי את המקוןם השמח, תהיי עם זה.. שמחה היא מגנט עוצמתי ביותר.וזה דורש תרגול, וזה כל אחד בקצב שלו, לכן אל תבחני, רק שימי לב.. ותיצרי מרחב שם..
 

chenby

New member
ותוספת קטנה

את כותבת "אני יודעת שאני לא בסדר" יקירתי, לא משנה מה את מרגישה, מה את חושבת, מה את עושה, לא משנה.. זה לא אומר עלייך כלום! כי בכל רגע נתון, את יכולה לשנות את המציאות שלך, להחליט אחרת ולכוון לאן שאת רוצה להגיע.. ולהבין מאיפה זה נובע - לא יקדם אותך לשום מקום.. רק יגרום לך לחפור במקומות שבהם את מתוסכלת ותקועה.. שינוי קטנטן באיך שאת מתסכלת על הדברים, איך שאת מפרשת, איך שאת רגילה להגיב או לחשוב.. מוביל לשינוי גדול בתגובה שלך לאותה סיטואציה, שמובילה לשינוי עצום בתוצאות שלך. מבטיחה. זה ככה פשוט.
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
העבר מכה שנית

אני חושב שאם משהו מפריע לך, אז הוא בעיה. אני גם חושב שאת צודקת שהבעיה היא שלך ולא קשורה בו. הוא רק "אביזר" של הבעיה הזאת. הניחוש שלי הוא שזה (כמה מפתיע!) משהו שקשור לעברך, וכדאי לברר אותו במסגרת ייעוץ מקצועי קצר. מריוס
 

אייבורי

New member
נא להרגע

זה חלק מתופעות הלוואי של תסמונת השמלה הלבנה. לרגע באמת האמנת שאת נסיכה על עדשה, שכל העולם סובב סביבך ובעלך בעצם הוא הנסיך על הסוסיתא הלבנה. הפתרון קל, אם לוקחים פסיכולוג טוב זה עובר בתוך חודש אם לא לוקחים זה עובר בתוך שלושים יום.
 

נומלה

New member
לדעתי זה תסמונת לך אסור מה שלי מותר

היא היתה בים עם אחותה ובלתה נפלא. הוא החליט ללכת לים עם חבר ונצבט לה הלב. מריוס צודק יקירתי. לכי לטיפול להוצאת הפולניות מתוכך כמה שיותר מהר.
 
למעלה