שלום לכולם..

[spelling]

שלום לכולם..

הסיפור שלי קצת ארוך..מקווה שתקראו בכל זאת.. בינואר..הכרתי בצאט בחור בגילי מאזור המגורים שלי...דיברנו ועברנו למסנגר... בפברואר(כן כן) נפגשנו פעם ראשונה ומאז האימפולס של ההדלקות שלט בשנינו(יותר בו כי אני עוד הייתי קצת בהלם חח) זה בחור ששנה לפני שהכיר אותי..נזרק על ידי בחור אחר פתאומיות המ שגרם לו למן חרדת נטישה כזאת.. ואני זה היה פעם ראשונה שהיה לי כיוון של קשר בכלל.. הוא לא בדיוק בארון(אימא וחברות יודעות) ואני כן...הבהרתי מיידית שאני בארון..שבזמן הקרוב אני לא יוצא אבל לא שולל את הרעיון בעתיד אבל אין זמן מדוייק שאני מתכנן כי זה צריך לבוא כשצריך..הוא קיבל והיחסים המשיכו..במרץ הפכנו לחברים...היה לנו דמהים ביחד..אבל בגלל דברים ומשקעים מהעבר שלי בהתחלה הייתי מאוד סגור מבחינה רגשית ופיזית ולקראת הסוף התשחררתי מאוד...הסיגרות הזאת אכן התישה אותו אולי אבל לקראת הסוף עשינו המון..יש לציין שפעם אחת הוא סיפר לי כי במהלך היחסים הוא נגע לגבר אחר באיבר מין בזמן שהשתין בקניון..סלחתי..על כל פגיעה בי סלחתי..לאט לאט הוא התחיל לרצות שאפגוש את בחרות שלו ואבוא אליו הביתה לחדר שלו בלבד..מאוד הסתייגתי אבל אמרתי שאני לא מרגיש בשל להחשף ושייתן לי מעט זמן..כנ"ל לסקס..אמרתי שאני כן רוצה ונמשך אליו אבל שוב מעט זמן..הכל כל כך חדש לי..זה בנאדם עם ביטחון עצמי ודימוי עצמי חיצוני ורגשי נמוך שדאגתי לעודד לא מעט ולעזור לו לבנות בטחון..הבנאדם חשף את הרגשותש לו אליי..רגשות כל כך גדולים ויפים..היה לנו משבר מאוד גדול בנושא של ה"מחבוא" הזה שיצרנו לעצמנו מהעולם אבל אמרתי שבסוף לא נתחבא..רק שייתן לי להבשיל מעט(סה"כ תקופה של חודשיים וחצי כל ההכרות שלנו היתה) לא שנה שנתיים שזה מעיק...מאותו יום של המשבר הרגשתי שקצת יורד לו ממני זה התבטא באסאמאסים ובפלאפון..אבל במפגשים הוא היה מדהים והיה כרגיל וכיף..יום אחד היתה לנו מריבה רגילה לחלוטין(סופסוף) אחרי כמה שעות סיכמנו שנפגש למחרת ונפתור הכל..כמה שעותחרי שאמר לי שהוא רוצה שנפתור הוא ביקש פסק זמן "לברר עם עצמו מה הוא רוצה" אבל שהרגשות שלו אליי לא השתנו..ניסיתי להלחם כמה שיכולתי..מכתב ושיחה וטלפון ומה לא..תהיתי לאן נעלם הבחור עם ההבטחות והרגשות הענקיים..בסוף סכימנו שדי...זה בא לי בהפתעה לפני שבועיים בדיוק..ולפני שבוע שיחה האחרונה בפלא ..מאז אני דיש בור ומתגעגע וחנוק מאהבה..הציפיות שהוא יתקשר יורדות מיום ליום..אין לי מושג מה קרה לו..ועצוב לי כי אני מנסה למצוא משהו חדש אבל זה קשה וכנראה צריך זמן..שנינו בני 21 ממרכז הארץ..והאהבה שלי אליו עדיין גדולה ומאוד כואב לי שבועיים וזה רק כואב יותר...ברור לי שכולם אומרים שהמן ירפא ויעבור ואני אצליח...זה כל כך קשה..עוד יש לי משאלה שהוא יחזור..אבל גם איפשהו ברור לי שזה לא יקרה..אוף!

 

[spelling]

ע דברים שלא הוספתי..

אין מצב שבנאדם אומר שעוד יש לו רגשות אבל שבועיים עדיין ממתין ללא ליצור עימי קשר שוב... הוא אפילו אמר בפלאפון שאולי נשיאר ידידים אבל סירבתי..לא יכול להיות ידיד שלו.. כששאלתי אם אני אמצא בחור חדש..הוא אמר שיהיה שמח שאני מאושר.. מצד שני הוא אמר "אני רואה אותנו כזוג אבל לא יודע אם זוגיות מתאימה לי כרגע" או "אני עדיין אוהב אותך"..כל השיחה הקול שלו היה כל כך אדיש..לא יודע אם החוסר בסקס הפריע לו כי הוא בנאדם מאוד תשוקתי...לא יודע המ קרה לבחור הזה..לא יודע אם כדאי לצפות..לא יודע אם משתמע מכך שהוא אוהב או לא אוהב..מה הייתם עושים?

 

[yosef 30]

שלום גם לך ספלינג, וברוך הבא למשפחתנו ../images/Emo140.gif

ראשית אני רוצה לומר לך שנשמע שאתה בחור מאוד חזק, נפשית וריגשית. עם ראש על הכתפיים, אדם שמכיר את המסוגלות שלו ואת "המגבלות" שלו, וזה ראוי להערכה. אני מכיר את החוויה הזו להידלק על מישהו, להיות בארון, לרצות את הקשר, ולאחר זמן מה הבחור שמולנו דיי מתייאש מהיותנו בארון. כך שאני מאמין שלא רק בגלל סקס - הבחור עזב אותך. אני מבין שאתה בארון ואף אחד לא יודע עליך עדיין

אין ספק שזה לא פשוט להידחות ע"י מישהו, במיוחד כשאוהבים. יחד עם זאת מכל חוויה אנו למדים משהו על עצמנו ועל החיים, וככל שנשכיל ללמוד כך יהיה לנו ברור מה אנחנו רוצים ומה לא, מה מתאים לנו ומה לא וכו'. לא קל לצאת עם בחור בארון, אלא אם כן גם אתה בארון. יש כאלה שיהיה להם יכולת גדולה יותר להכיל את הזמן של להמתין שנרגיש בטוחים, שנרגיש מספיק בנוח עם המיניות שלנו, שלא נפחד לפגוש את החברים שלהם, שבמיטה זה יהיה יותר זורם ויותר טוב, שיוכלו להתגאות בנו בפני החברים וכו'. ויש כאלה שזה לא מתאים להם, שיכולת ההכלה שלהם בנושא הזה לא מתאימה להם להיות גדולה ורחבה כזו. יכול להיות שיתאים לך לנסות להכיר חברה שגם הם בארון, שנמצאים באותה קבוצת שייכות כשלך, שיחד עם עוד בחור תלמדו שניכם יחד לחיות בקצב שלכם, שניכם תוכלו להבין טוב יותר אחד את השני ולהיות שם אחד בשביל השני. אני מאמין שהבחור אוהב אותך, אך קשה לו לחיות עם זוגיות כזו שצריך להסתתר בה כל הזמן. היום אני מאמין שגם לי יהיה קשה לנהל מערכת יחסים עם בן זוג שהוא בארון, שמבחינה מינית הוא סגור, שהוא לא רוצה שנצא או שייראו אותנו ברבים וכו'. ומצד שני יש לי חברים, שהם יהיו שם לאורך כל הזמן, מתאים להם הדרך הזאת. הוא אמר דברים כי הוא אוהב אותך (כך אני נוטה להאמין יכולת להיות שאני טועה) אך בו בזמן עוד דברים מתבשלים מבפנים. וכנראה שהגיעו מים עד נפש, וקשה לו. אז עם כל האהבה שלו אליך, הוא מחליט לפרוש כי זה כנראה מתסכל אותו ייתר על המידה. ואי אפשר להיות במערכת יחסים לאורך זמן כשאתה מתוסכל - גם אם זו בחירה של האדם להיות מתוסכל או לא. הוא בחר שלא. זה שחיזקת אותו ועזרת לו לא אומר שהוא ניצל אותך או השתמש בך. כל אחד מאיתנו מביא לזוגיות לקשר משהו מרפא, אוהב, סבלני, חברי. כל נושא הערכים כמו "שיתוף, עידוד, לכבד את הסובייקטיביות של האחר - לכל אחד אמת משל עצמו, היכולת להתייעץ, הקשבה ותמיכה כל אלה באים ליידי ביטוי במינון כזה או אחר בתוך קשר. אני מאמין שגם אתה למדת דרכו ובזכות המפגש הזה הרבה דברים על החיים ועל עצמך. אל תמהר להכיר מישהו, אתה בחור צעיר מה הלחץ, לפעמיים אנחנו רצים מאחד לשני רק בשביל לקבל עוד איזה חיזוק מוטעה שרוצים אותנו. קח תזמן, שחרר את אטרף או את הצ'אטים, צא החוצה תהנה מהחיים, רד לים, קרא ספר שתה בירה לאט לאט תחזור לעצמך. חיבוק גדול ואתה מוזמן להמשיך לשתף ולפרוק את כאבך. אל תדאג לאורך

יוסף.

 

[spelling]

מרגיש צורך לענות...

קודם כל תודה על התשובה.. דבר שני ביום של הפרידה שאמרתי שאני מוכן לנסות לאט לאט לפגוש את החברות שלו אפילו בסופ"ש הנוכח שהיה הוא כבר אמר שזה מלאכותי ולא אמיתי מצידי.. אחרי שבוע הסברתי לוש אני מבין כמה קשה זה לחיות ככה ולהתחבא(וכן יצאנו ביחד לבתי קפה והלכנו ברחוב יחד וישבנו בפארק יחד)ושאני מבין שעליי להיות פתוח יותר ולנסות לאט לאט להכיר את העולם שלו יותר גם מבחינה חברתית ולפגוש ידודות שלו וכו..אבל הוא אמר שיש דברים שאי אפשר להחזיר אחורה או משהו בסגנון..אז איפה האהבה פה בדיוק אם כן הייתי מוכן לנסות(וזה כן בא מהלב)....היום בפייסבוק ראיתי שהוא שינה תמונה(והוא לא אוהב להתעסק עם תמונות של עצמו בגלל המראה שלו)והוא היה במסיבה או משהו והיה חייכן..לא יודע אם זה חדש או ישן מניח שחדש...ההרגשה היא נוראית ושורפת של "רק אני כואב כל כך?אתה זה שהדגשת תמיד כמה אני חשוב והקשר חשוב" ואיפשהו בסוף אני נפגעתי.. וכן בוערת לי זוגיות וכן בוער לי חבר וקשר כי זה מראה איזה חיים כיפים יכולים להיות לך עם אהבה שלך(הייתי יותר מידי שנים מבודד מהסביבה)..אבל המסע מההתחלה למצוא זה קשה..פיזית ונפשית..גם קשה להשתחרר ממנו..להעסיק תצמי מחזיק בדיוק כמה דקות..אני סובל מדכאון קליני בנוסף לכל אולי זה גורם לאובססיה הזאת עליו ולעזיבה שלו אחרת מי יודע אולי היה עובר לי הרבה יותר מהר..במודיעין לא מוצאים הרבה כאלה..(וחשוב לי מודיעין בגלל זמינות של שנינו וגם מכיוון שזה מקוםש אני מתכנן את חיי שם-עברתי מלא דירות בחיים וזה המקום שלי-וזה אחד העקרונות שלי למרות שאני בנאדם פשרן זה אחד הדבריםש אני מתעקש)

 

[Simbbam]

מזדהה מאד

תהיה חזק. גם אני אחרי פרידה מבחור שמאד מאד אהבתי. זה לא קל ותחושת החנק בגרון ידועה ומוכרת.